Video Here. Click to watch.

Stopped in Target. Shoplifted one pair "Dr. Manhatten" Boxer Briefs for sheer irony. Clearly licensee suffered head trauma as child.

Conundrum: Send to Osterman? Wonder if underpants have half-life. Would send pair to Veidt, but imagine all unmentionables are color-coordianted.

(תודה לדותן).

Video Here. Click to watch.

הודות להקרנת טרום-אייקון זכיתי לראות את "השומרים" The Watchmen. הקומיקס הכי מהולל זכה לסרט הקומיקס הכי מוצלח שראיתי עד כה. זאק סניידר עשה את זה. שלוש שעות רצופות של תרגום מבע קומיקסאי מופתי ליצירת מופת קולנועית. לא אכביר במילים, אבל סוף סוף סרט מבוסס קומיקס שנאמן לחלוטין למקור, ולטעמי גם עובד מצויין, מרגש במקומות הנכונים ורצוף סצינות אלימות מהמוצדקות והמוצלחות שראיתי לאחרונה. הרגשתי חוויה דומה לזו שחוויתי כשקראתי את המקור אי שם בסוף שנות השמונים. העלילה הנפתלת של אלאן מור מעובדת בקנאות כמעט דתית ומעבירה את המסר ותחושה של הרומן הגראפי מס' 1, שלא נאמר התנ"ך של דור הגיק.

קאסט כמעט בלתי מוכר (זולת נניח, ממאלין אקרמן וקרלה גוגינו) יהפוך לכוכבי הקולנוע הבאים, ובצדק. משחק מופתי של ג'קי ארל היילי בתור רורשך הפסיכוטי (הכל דרך מסיכה ללא פנים), ובילי קרודפ בתור דוקטור מנהטן המנותק רגשית. מבריק. חכו לאקרנים, שווה, גם אם אתם לא חובבי ז'אנר עיבודי הקומיקס. לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל אבל The Watchmen movie rocks your socks.

חביבת המערכת קריסטין קרואיק שזכורה לטוב בתור לנה לנג מהסדרה סמולויל (דוסון קריק עם קלארק קנט) לוהקה לתפקיד צ'ון לי. מי שזוכר את סטריט פייטר הראשון, המשחק שהתחיל בתור מכונה שאפשר להרביץ לה (כן, גרסאות האקרייד הראשונות כללו כפתורי מגע גדולים רגישים לעוצמת המכה), אז צ'ון לי היתה דמות הבחורה היחידה שם. הרבה לפני שלל הגרסאות של סטריט פייטר ושלל דמויות הנשים בהם. אגב, אני עדיין מצפה לסטריט פייטר 4 שאמור להיות אוטוטו לאקסבוקס360. אז הנה, אחרי הסרט הראשון עם ואן-דם, אז ב-1994, הגיע סרט המשך, או לפחות עוד נדבך בפרינצ'ייז:

Street Fighter, The legend of Chun Li. להלן טיזר-טריילר (ווייס-אובר ביפנית, אשמח לתרגום):

Video Here. Click to watch.

(אם אתם נפגעים מלשמוע קללות, במיוחד fuckin ו fuck, אל תנגנו את הוידאו הזה, ואם לא ראיתם את הסרט, תראו את הסרט במקום ללחוץ):

Video Here. Click to watch.

(באדיבות הסיידבלוג של דותן).

תפקיד אורח מעולה ניק אופרמן (אמריקן בודי שופ). מגלם את מרסר – לו טיילור פוצ'י (Fast Food Nation), מפריעות או עוזרות לו ג'נה מלון (אמריקן גירל, דוני דארקו) וזואי דצ'אנל (טריליאן מהמדריך, weeds, הרצח של ג'סי ג'יימס, טינמן) חביבתי.

ניק הפוטר: אני בודהיסט לשעבר, אבל אני עדיין אוהב את כולם. חוץ מאת החרא הזה ארלן. בוא נאכל משהו.

ניק הפוטר: תפגוש בחורות חמודות. מרי עושה פאייה. זה עדיף מלפגוש את ארלן. — שואף עשן — אבא שלי היה אומר, אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, עדיף שתישאר. — נושף עשן –

מרסר: אף פעם לא עישנתי חשיש.

ניק הפוטר: זה עובד כמו אייס-פאק.

Mister Lonely הוא סרט פיוטי עם כמה סיטואציות ביזאריות לחלוטין שמספר את סיפורו של מתחזה למייקל ג'קסון. מייקל הולך אחרי מרילין מונרו ומגיע לאחוזה בהיילנדס בה כולם מתחזים (impresinators) משלושת הסטוג'ס עד אייב לינקולן. מרילין, אגב נשואה לצ'רלי צ'פלין. ביתם היא שירלי טמפל. במקביל שזור סיפור על נס ותוצאותיו במיסיון באפריקה (או אולי פנמה, לא ברור). את הכומר במיסיון מגלם הבמאי הגרמני וורנר הרצוג. את מייקל ג'קסון השחקן המקסיקני דייגו לונה (טרמינל, פרידה), את מרילין מונרו העגולה סמנטה מורטון (שאותה ראיתי לא מזמן בתפקיד מעולה בסרט החמוד Expired). את הסרט כתב הבמאי הרמוני קוריין יחד עם אחיו אבי קוריין.  הרבה רגעים קסומים.

מרילין: מקום כל כך מיוחד. כל אחד הוא מפורסם ואף אחד לא מזדקן. מקום שאנחנו יצרנו ובנינו בעצמינו. אין מקום אחר כזה בעולם. רוצה לבוא? אשמח אם תבוא. יאהבו אותך שם.

מייקל: אני לא חושב. מה אני אעשה שם?

מרילין: מה שתרצה. יש הרבה חדרים פנויים. ואנחנו צריכים מייקל. אין לנו מייקל.

ראיתי עכשיו סרט אוסטרלי ממש חמוד. Hey Hey Its Esther Blueburger הוא סיפור התבגרותה של ילדה חנונית ויהודיה באוסטרליה ומצליח להיות חינני ולהמנע מקלישאות מתבקשות. אל הקאסטינג של הילדה המחוננת והחיננית דניאל קטנזריטי שמשחקת את אסתר, מצטרפת קיישה קסל-יוז (רוכבת הלוייתנים שהתבגרה בחן) והכוכבת האוסטרלית/הוליוודית טוני קולט (מיוריאל מחתונתה של, החוש השישי, ליטל מיס סנשיין), שגם הפיקה.

בלונדה: אסתר, תקחי את זה עם הברייסרז.

אסתר: אבל מה אם הם ייתפסו!?!

ברייסרז בוי: מה קרה?

אסתר: כלום. רק לך טעם של צ'יזלס.

ברייסרז בוי: כן, הם נתפסים לי בברייסרז.

אסתר: גם לי.

ברייסרז בוי: את לא אוהבת צ'יזלס?

אסתר: אני מעדיפה ברגר-רינגס.

ברייסרז בוי: אני יכול לגעת לך בציצים?

כנראה שהמפיקים החליטו שזה לא שם מסחרי מספיק?

אין יותר ביזארו מזה. מילא איש מוסד, אבל ספר? בחייכם. שמיגל! for me to poop on!