Heroes, Rescue Me (from) Deadwood
עכשיו אחרי שהתרווחנו קצת, רציתי לספר לכם על שלוש סדרות שאני רואה ושלא זכו (עדיין) למספיק עדנת יחצנ”ות (ואם כן, אז פספסתי אותה). הן בהתאמה על כבאים בניו-יורק, עיירת ספר במערב הפרוע ואנשים עם כוחות על.
Rescue Me
Father Murphy: Booze is your problem. Surviors Guilt, that’s just easy to get over.
Tommy: How?
Father Murphy: Die.
– Rescue Me (”Satisfaction” season 3 ep. 7).
Rescue Me, הצילו אותי, מספרת על מעלליו של כבאי בתחנה 62 במנהטן. כן, אני יודע, רק מלשמוע על סדרות כבאים חושבים על מעשי גבורה בבניינים בוערים ומפהקים, אבל זו לא סידרה כזו. טומי גאווין מנסה להתמודד עם חייו המתפרקים, עם התמכרות לאלכוהול, עם גרושתו, עם אלמנתו של חברו הטוב, עם משפחותיו המפורקות, עם הזיות של רוחות של כל מי שמת סביבו, כולל ישו ומריה מגדלנה (לישו יש אחלה אוטו), ועם החבר’ה בתחנה, בתור זה שמציל אותם כל פעם מחדש. Rescue Me זו לא סדרה על כבאים, יש מקסימום סצינת כיבוי אחת בכל פרק. זו סדרה על עולמו של טומי גאווין, שאותו מגלם הקומיקאי דניס לירי, שגם מפיק וכותב אותה. זו סדרת דרמה מטובלת בהומור, כמו שהחיים מצחיקים לפעמים. ערוכה, מבויימת ומשוחקת לעילא.
Tommy Gavin: Let me tell you something, sister, you serve two purposes in this house – you can give me a blow job or make me a sandwich. I’m not in the mood for head and I had a late breakfast, so you’re shit out of luck.
טומי לאשה כבאית חדשה בתחנה. והם מאשימים את הסדרה בסקסיסטיות?
אתם אולי זוכרים את הסדרה הקודמת של לירי The Job, בה הוא מגלם שוטר ניו-יורקי. להבדיל The Job בנויה כמו סדרה קומית של פרקים של חצי שעה. ב-Rescue Me לירי למד מהטעויות שלו בסדרה הקודמת, ולמד לעשות דרמה כמו שצריך. אפילו המוזיקה מעולה.
ממליץ בכל פה, ומחכה לעונה 4. לירי, אגב, זכה בפרס האמי על משחקו בסדרה, מלבד פרסים נוספים לה היא זכתה. יס? הוט? אניבודי? ביולר?
Deadwood
E.B. Farnum (Hotel Manager): Separate rooms, I’ll arrange that by tomorrow, but today I can’t fix it, unless you kill a guest.
– Deadwood
זו דווקא סדרה של HBO שמציגה על מרקעיכם, רק שאני מסיבה לא ברורה פספסתי. אודה שבעתיד יעדכנו אותי כשיש סדרות מוצלחות. אם גם אתם פספסתם את סדרת המערבון הזו, וגם אתם רוצים לחזור ולהאמין במיתוס הקאובוי הקשוח (ולא בדברים כמו ברוקבק), אז הסכיתו. בעיירת ספר, שבשטחי אינדיאנים יש עיירת מחפשי זהב, שמה דדווד (יער מת). הסדרה מתחילה כשסת’ בולוק, מרשל ממונטנה, מחליט לפרוש מעסקי אכיפת החוק ולפתוח חנות כלי כרייה יחד עם סול סטאר, שותפו היהודי, בעיירה ללא חוק זו. אנחנו מתוודעים לתושבי העיירה, שבהתחלה רוב חיי החברה שלהם סובבים סביב הג’ם, בית המרזח/הבורדל היחיד בעיירה. האיש החזק בעיירה הוא בעל הג’ם, אל סוורנג’ן (שאגב, בטח כשתפקיד זה נכתב תכננו על אל פצ’ינו). אלו אחד הפורטרטים הבודדים של “אדם רע”, שאינו מהסס להרוג אנשים על ימין ועל שמאל, שמעל המרקע הקטן בו הוא מתנהג בצורה מובנת, ויוצר הבנה ואפילו אמפתיה להחלטותיו. צעד מאד נועז מצד יוצרי הסדרה זו, בה טוב ורע מובדלים בצורה מאד נחרצת, אבל את שניהם ניתן להבין. בקרוב אתחיל לראות את עונה 2. דיווחים ימסרו לפי דרישה.
Heroes
Hiro Nakamura: My only concern is should I hide my true identity? A costume maybe?
Ando Masahashi: You start talking about capes and tights and I’m out of here.– Heroes
הסדרה החדשה של NBC היא על מה היה קורה אם בעולמינו אנשים היו מפתחים כוחות לא רגילים? טלפתיה, תעופה, או אפילו שליטה בחלל וזמן? אני קורא לסדרה הזו ה-4400 המוצלחת. אם גם אתם ממאוכזבי ה-4400, אבל אהבתם את הקונספט (ואת מוזיקת הפתיחה), זו הסדרה בשבילכם. כעת פרק 7 של העונה הראשונה משודר בחו”ל, והיא מגוללת את עלילותיהם של שבעה אנשים שמנסים להחזיק חזק בחייהם המתפרקים נוכח העובדה שהם מגלים יכולות על טבעיות. הסדרה מושפעת באופן מוחלט מז’אנר הסופר-גיבורים של הקומיקס האמריקאי, אך מנסה לשמור על חזות ריאליסטית, מלבד אלמנט זה, ולדידי גם מצליחה. כהומאז’ לקומיקס, הפרקוג (מגלה העתיד) משתמש בציורי קומיקס כמדיום בו הוא חוזה.
Isaac Mendez: I don’t want to lose you. But if you don’t believe in me you shouldn’t be here.
Simone Deveraux: Fine. You think you can paint the future, paint one without me in it.– Heroes
בלי לחשוף יותר מדי מהסדרה, אלא רק להציע שאם אי פעם פינטזתם על קונספט האנשים המעופפים או הנוסעים בזמן, בקשו מ-Yes או HOT להביא אותה. וכן, אלי לארטר (קריסי מג’יי וסיילנט בוב מכים שנית) משחקת חשפנית אינטרנט. כדאי.
