קטגוריה: קומיקס

Yo Larry

"Seems like every day I know less and less. Like everybody got a peek at the rules but me, and I got to piece it all together by watching everyone else"… Badger #9

כינוי אינטרנטי הזכיר לי קומיקס נושן של מייק ברון (פירסט קומיקס), אודות נורברט סייקס, הידוע בכינויו הבאדג'ר.
oof-da

"Badger is an expert at hand-to-hand combat. He began his training in Shorin-ryu but has since gone on to master dozens of obscure, esoteric, arcane, not to mention abstruse martial arts, the likes of which you seldom hear about.
He can also talk to the animals – just like Dr. Doolittle. Only with better results."

הבדג'ר, מטורף במסיכה, אולי מייצג את הדור הראשון של "גיבורי העל" שבעצם לא היו ממש על, אלא די מתחת. כאלה שאצל באטמן היו נזרקים לארקהם אסיילום. הבדג'ר מעורער בנפשו, עבר התעללות בילדות על ידי לארי בעלה של אמו, לחם בויאטנם, וסובל מפיצול אישיות. האישיות שעליה הקומיקס הוא אותו לוחם במסיכה שמשמש כשומר ראש לדרואיד עתיק (או מכשף מזג-אוויר) שקרוי האם (את שמו המלא לא קל לבטא). כמה שזה נשמע כבד, אולי מהציטוט למעלה ניתן להבין את הקלילות ואת הפאנן שברון כותב בה. למשל בין האישיות של סייקס הן ילדה בת 9, או הכלבלב שמת לו כילד. ברון שהביא לנו גם את עלילות החלל של נקסוס, נכון לתקופה בה כתב, היה ללא ספק פורץ דרך.
שאגת קרב: אוף-דה!!!!
ברכה לשלום: יו לארי (כי כולם לארי בשבילו בעצם)
הגדרה עצמית: "The Badger maims but does not kill."
אמונה: האל הוא בדג'ר (גירית) בשם מירטל (כמו שנאמר הוא לא שפוי)
זה קומיקס שהייתי שמח לראות בתור סרט הוליוודי לשם שינוי. ללא ספק יוצא דופן, ומלא חן.

Quote from Mike on Badger Team-up’s:
“Those were all windows of opportunity. Badger is horribly promiscuous. He'll team with anybody. He would certainly force Batman to reconsider his methods and demeanor. I could see Badger/Captain America. Badger could get Cap to loosen up a little bit. They might go bowling.”

ניר בקליפ נוסף

ניר מטרסו (פישטונה), האיש שטען שהמצאתי את האינטרנט, מפציץ בקליפ נוסף פרי עכברו. אחרי שפעם עשה קליפים לאביב גפן ולאמיר קרטס, ממשיך בקליפ שני להרכב שחתום בבירדסונג. הקליפ הקודם היה ל Her Highness בקטע שנקרא sisters and sons of pride, והפעם לשיר של Tinty Creatures שנקרא Acrylic on cardboard 2. מוזיקה שווה, אנימציה פסיכית.

אמריקן ספלנדור? יס מקס.

פול ג'יאמטי בתור הארווי פיקאר
קיבלתי יס מקס. זה שבוע שני שאני טוחן טלויזיה לייק דרז נו טומורו. קצת מוגזם אני חושב. ראיתי הלילה את אמריקן ספלנדור לראשונה. למה אף אחד לא סיפר לי על זה לפני כן? סיפור אודות "איש אמיתי" שכתב קומיקס על חייו המדכאים וה"נורמליים" ונותן מן מבט מראתי על חיים אפרוריים של איש אמריקאי ממוצע. אהבתי במיוחד את העובדה שלטרמן הביא אותו מספר פעמים בשביל להתכסח איתו. לטרמן נגד האוורג' ג'ו. פקיד הארכיון נגד מארח הטוק שואו השנון. כמעט היו מכות. אולי לטרמן התלהב מהעובדה שפיקאר הסתכל עליו בגובה העיניים, והיה לו אג'נדה משלו שלא כללה התחנפויות או נסיון למכור את הקומיקס שלו, אלא רק לדבר לאומה בלי שיפריעו לו.
הסרט עצמו קצת איטי, פול ג'יאמטי משכנע, והקריס-קרוס בין השחקנים לדמויות הדוקומנטריות מעניין ונותן תחושת אותנטיות. גם כמה מעברים דמויי קומיקס מעניינים.
שווה, במיוחד אם גם אתם אובססיביים-קומפולסיביים אודות אוספים שונים (מר הארווי פיקאר, גיבור הסרט, אסף קומיקס ותקליטי ג'ז ישנים), או סתם אוהבים קומיקס דמויי קראמב.
בנוסף, אם אני סוף סוף כאן, יס מקס שווה, אבל בשביל שהוא יהיה טיוו חסרים עוד כמה פיצ'רים: דולבי דיגיטל (הבטיחו לי שיהיה בעדכון התוכנה האוטומטי הבא), לעשות אחורה לשידור חי (יענו באפרינג – הקלטה קבועה של דקה אחורה או משהו כזה), ו"מנוי" על תוכנית – בחירת תוכנית לפי שם ולא לפי שעת שידור ספציפית – שהמכשיר ישבור את הראש מתי משודרות התוכניות האהובות – למה להתאמץ.
אבל עדיין. וידאו דיגיטלי עם תכנות קל לפי תוכניות, כל אחד צריך.

ההלקית חוזרת

מתוך She Hulk 2004 #2
אני קורא עכשיו את שי-האלק מ-2004. דן סלוט וחואן בובילו מתארים את הרפתקאותיה, או יותר נכון את חייה של הבת דודה של ברוס באנר שקיבלה ממנו עירוי ומאז היא גם לעיתים ירוקה, ענקית ומנופפת מכוניות כשמעצבנים אותה. בניגוד לדודן המחורפן, ג'ן וולטרז עורכת דין גם כשהיא במצב ירוק וענק. להבדיל גם, אצלה זה לא עצבים ושכל של בן שנתיים אלא רק ליבידו מפותח ואיד משתולל. כן, כיאות לקומקסים אמריקאים, אשה האלקית היא לא מכונת הרס, אלא כוסית נימפומנית (או משהו בסגנון) שגם מסוגלת למוטט בלוק עירוני בשתי דקות. אני כרגע בפרק 2 שמתעסק בתהליך הקליטה שלה בחברת עורכי דין נחשבת שפתחה מחלקה לטיפול בתופעות "סופר" ודורש ממנה להיות פחות האלק ויותר She. רעיון המשרד המטורלל קצת מזכיר את חברת עורכי הדין שאנג'ל, הערפד-בעל-הנשמה ואהובה הנצחי של באפי קוטלת הערפדים, ניהל. אולי רק השותפים הבחירים במשרד שג'ניפר וולטרז עובדת בו נשמעים יותר סימפטים מאותם Senior Partners שאנג'ל וחבורתו כל כך חששו מהם. בפרק הזה היא עוזרת לאחד, Danger Man, לתבוע את החברה שעבד בשבילה ונפל לתוך חבית חומר-שעושה-אנשים-לסופר-אנשים מכיוון שחייו התפרקו מאז שהוא נהיה סופרמן כזה. ספויילר: ב- 85 מיליון דולר הם זוכים.
קומיקס סימפטי.

לא הבהרתי את זה מספיק

/

היו לי עוד המון דברים להגיד על דרדוויל. על כולם חשבתי במהלך הסרט. עכשיו כשאני מסתכל על הקוביה הלבנה הזו כאן אני רק יכול לחשוב על זה שאני צריך להחליף את תכנת הבלוגים הזו.
קצת כמו חלום, כל הרבדים שאתה רואה במהלך הסרט, לי הם נעלמים אחרי שהסרט נגמר, ואני נשאר רק עם תחושה חיובית או בלי כלום. אם אני אגיד שהסרט ריגש אותי זה ישנה משהו? תראו את זה, נו.

השטן של מטבח הגיהנום


לא יודע איך היה כזה שינוי.
אבל היום ראיתי Daredevil – Director's Cut ומה אומר ואגיד. אחלה סרט.
אני לא זוכר את הגרסה הקודמת כל כך לחיוב, ויכול להיות שהיא דווקא היתה מוצלחת, אבל לא זכרתי את זה ככה. ממש סרט מוצלח, או כמו שאמרו ב IMDB "Best Director's Cut EVER … great improvement".
מבחינתי היו סרטי סופר הירוז מוצלחים (X-Men, Spiderman, Hulk) והיה גם את דרדוויל. לא עוד.
הוסיפו מספר דקות וערכו מחדש. לא עקבתי אחרי השינויים אבל התחושה היא של סרט אחר לגמרי.
שוב אומר ואגיד: אהבתי.