Name That Tune

ועוד הפניה נחמדה מb3ta: זהה את השיר. רק משני אלבומים של הפיקסיז, אבל החבר'ה מבטא טענו שלכל להקה שהם הכניסו היו שאלות. נסו וספרו איך זה (ניסיתי את tin Machine ו Fugazi. היה). במשחק הפיקסיז (שהיה רק מתוך סרפר רוסה והקסטה הסגולה) קיבלתי 9 מתוך 10 :( האמת שאם הייתי מנסה שוב בטח היה 10/10. במשחק באוהאוס בנסיון הראשון היה 7 מתוך 10 בשני 10 מתוך עשר עם הכיתוב החביב: Perfect. 100%. You are a music guru. We bow down before you. אגב, כל משחק הוא שירים אחרים לחלוטין עם מסיחים שונים.

נערה ניו יורקית בבגדד

גיליתי שאני רשום לרשימת דיוור שנקראת b3ta. לא זכור לי שנשמתי לשם, אבל עובדה. הם הפנו לקליפ מאד חמוד אודות נערה שרוצה להיות ניו-יורקית בבגדד. בעיקר היה נחמד הפסל של סדאם נגד פסל החירות. אם לא היו פיכפוכים בסאונד זה היה ממש קליפ מצויין (פלאש, ושחור לבן). מישהו שמע על Alien Zoo? כדאי.

באמת?

כל מיני אנשים אומרים לי שהם קוראים את הבלוג שלי. אני לא מבין את זה. באמת שלא.
מה אתם קוראים כאן? ספרו לי, כדי שאני אכתוב יותר ממה שאתם קוראים , ופחות ממה שאתם לא. whoever you may be. הבלוג הזה מבחינתי הוא נקודת ציון בעונת של יובש. כשלא רק אין מה להוציא, אין גם מדיום באמת מתאים להוציא את זה. אז כאן זה יושב. לא מבין. עזרו לי.

אני אפס. כל אחד הוא קצת אפס.


Jonny Zero סדרה חדשה מבית היוצר של וורנר ברוס שמשודרת בפוקס. ג'וני קאלבו משתחרר מהכלא ומתעמת עם עברו ועם עתידו בשכונה ניו יורקית ומתפקד כבטמן שכונתי (או איזה אחד שעוזר לאחרים על ידי זה שהוא מרביץ לרעים).
סדרה שעשויה מצויין. לגיבור הראשי לוקח קצת זמן להתרגל, אבל זה עובד. תראו כשיצא לכם.

סויה?

אני שותה קפה עם חלב סויה. לא כי אני חובב סויה או לקטוז-אינטולרנט, אלא כי אין חלב. זה תחליף לא רע. לפחות אם לא שותים מזה בכמות. היתה תקופה פעם שניסיתי חלב סויה, ולא היה משהו. עכשיו או ששינו את המתכון, או שטעמי השתנה, או שבכלל לא ניסיתי את SO של תנובה אז. טעם לוואי קצת של חלב עמיד, וזהו.

ליד הר

The Edge Of My Hand

    ילד וודו (שיבה קצרה) - ג'ימי הנדריקס

    עמדתי ליד הר
    וריסקתי אותו בקצה ידי.
    אאסוף את החתיכות
    אברא אי.
    אולי גם אחולל חול.

    כי הנני ילד וודו
    יודע האל, כי הנני ילד וודו
    אוסיף ואומר
    לא התכוונתי לגזול מזמנך המתוק
    אחזירו לך בימים אלו

    אמרתי שלא התכוונתי לגזול מזמנך המתוק
    אחזירו לך בימים אלו

    אם לא נפגש בעולם הזה
    ניפגש בהבא
    אל תאחר
    אל תאחר

    כי הנני ילד וודו
    יודע האל, כי הנני ילד וודו

    לא אומרים לי לא.

תקשיבו

אני שוב בוהה בדף ריק.
יומני היקר, זמן רב עבר מאז כתבתי, ואני עדיין תוהה למה אני עושה את זה.
כנראה מסיבה טובה. או שלא.
למה המחשבות הטפשיות שלי צריכות לעניין מישהו? למה שמישהו יתעניין? ואם אני חייב לברבר, למה לא לעשות את זה לדף ריק או לקובץ במחשב שלי?
למה להציג את זה לציבור? מה זה כבר יכול לעניין מישהו שהוא לא אני או מקורב?
התשובה כנראה הוא סוג של גאווה. זה אני – זה מה שאני אומר. תקשיבו.
לא ממש צנוע. רוב הזמן אני מחזיק מעצמי מישהו צנוע, אבל כנראה יש בי איזה ניצוץ גאוותני שלא מוכן להכבות, ואיתו אני מוכן ללכת רחוק, אפילו אם זה יגרום לי לבהות בדפים ריקים יותר מדי.

מוזיקה: ברי סחרוף – בעל זבוב

דנצקה עם דיאט ספרייט

אתמול הנחיתי ערבמה. שתיתי קצת דנצקה עם דיאט ספרייט מה שגרם לכל החוויה להיות מאד משמחת בשבילי. לא יודע איך ההנחיה הלכה, נראה לי שטוב, אבל מאד נהניתי. הערב היה קצר מהרגיל, ולדידי זרם. מצד שני הנחיתי אז לא יודע איך הצופה הממוצע הרגיש.
בשעות האחרונות רינדרתי בפוזר ושמעתי ביקורות חיות מהצ'ט של במה.
משונה קצת היה, אבל בתהליך נוצרה סיידי, אז היה שווה.


מוזיקה: בתרי זוזיי – אין פחד

שיחות

יצא לי בימים האחרונים לנהל שיחות במישורים רוחניים עם מספר אנשים. היו שני מקרים שבהם לא הייתי מצפה שתצא שיחה שתפרה אותי בכלל. בטח שלא במקום שבו בדרך כלל נהוג לשלח מבטי זימה ומקסימום לחטוף קוויקי בשירותים או לקבל טלפון. אני חושב שאני מתחיל לפגוש את הסוג הנכון של האנשים. במקרה יוצא שהם גם בנות שוות לאללה. החיים יפים לפעמים, שמור עליהם.