קטגוריה: קומיקס

מי רושם את רורשך

ועוד באותו נושא – יומן אישי של רורשך, קורע מצחוק:

Stopped in Target. Shoplifted one pair "Dr. Manhatten" Boxer Briefs for sheer irony. Clearly licensee suffered head trauma as child.

Conundrum: Send to Osterman? Wonder if underpants have half-life. Would send pair to Veidt, but imagine all unmentionables are color-coordianted.

(תודה לדותן).

מי מנטר את הנוטרים

דווקא אני הייתי מתרגם את זה להנוטרים. כי The Watchmen זה לא בדיוק התרגום המתבקש להשומרים. הקונוטציה התרגומית הראשונה היא Guards, וזה בהחלט לא משרת את המטרה. אבל בהחלט יכלו להיות תרגומים הרבה יותר גרועים כמו אנשי השעון (כן כן, דברים דומים קרו כבר) או הצופים.
מחר יום שבת, איימקס ודיווחים מצפיה שניה.

מי שומר מפני השומרים

YouTube Preview Image

הודות להקרנת טרום-אייקון זכיתי לראות את "השומרים" The Watchmen. הקומיקס הכי מהולל זכה לסרט הקומיקס הכי מוצלח שראיתי עד כה. זאק סניידר עשה את זה. שלוש שעות רצופות של תרגום מבע קומיקסאי מופתי ליצירת מופת קולנועית. לא אכביר במילים, אבל סוף סוף סרט מבוסס קומיקס שנאמן לחלוטין למקור, ולטעמי גם עובד מצויין, מרגש במקומות הנכונים ורצוף סצינות אלימות מהמוצדקות והמוצלחות שראיתי לאחרונה. הרגשתי חוויה דומה לזו שחוויתי כשקראתי את המקור אי שם בסוף שנות השמונים. העלילה הנפתלת של אלאן מור מעובדת בקנאות כמעט דתית ומעבירה את המסר ותחושה של הרומן הגראפי מס' 1, שלא נאמר התנ"ך של דור הגיק.

watchmen-movie-doctor-manhattan-multiple

קאסט כמעט בלתי מוכר (זולת נניח, ממאלין אקרמן וקרלה גוגינו) יהפוך לכוכבי הקולנוע הבאים, ובצדק. משחק מופתי של ג'קי ארל היילי בתור רורשך הפסיכוטי (הכל דרך מסיכה ללא פנים), ובילי קרודפ בתור דוקטור מנהטן המנותק רגשית. מבריק. חכו לאקרנים, שווה, גם אם אתם לא חובבי ז'אנר עיבודי הקומיקס. לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל אבל The Watchmen movie rocks your socks.

Heroes, Rescue Me (from) Deadwood

עכשיו אחרי שהתרווחנו קצת, רציתי לספר לכם על שלוש סדרות שאני רואה ושלא זכו (עדיין) למספיק עדנת יחצנ"ות (ואם כן, אז פספסתי אותה). הן בהתאמה על כבאים בניו-יורק, עיירת ספר במערב הפרוע ואנשים עם כוחות על.

Rescue Me

 

Father Murphy: Booze is your problem. Surviors Guilt, that's just easy to get over.
Tommy: How?
Father Murphy: Die.

— Rescue Me ("Satisfaction" season 3 ep. 7).

rescue-me.jpg

Rescue Me, הצילו אותי, מספרת על מעלליו של כבאי בתחנה 62 במנהטן. כן, אני יודע, רק מלשמוע על סדרות כבאים חושבים על מעשי גבורה בבניינים בוערים ומפהקים, אבל זו לא סידרה כזו. טומי גאווין מנסה להתמודד עם חייו המתפרקים, עם התמכרות לאלכוהול, עם גרושתו, עם אלמנתו של חברו הטוב, עם משפחותיו המפורקות, עם הזיות של רוחות של כל מי שמת סביבו, כולל ישו ומריה מגדלנה (לישו יש אחלה אוטו), ועם החבר'ה בתחנה, בתור זה שמציל אותם כל פעם מחדש. Rescue Me זו לא סדרה על כבאים, יש מקסימום סצינת כיבוי אחת בכל פרק. זו סדרה על עולמו של טומי גאווין, שאותו מגלם הקומיקאי דניס לירי, שגם מפיק וכותב אותה. זו סדרת דרמה מטובלת בהומור, כמו שהחיים מצחיקים לפעמים. ערוכה, מבויימת ומשוחקת לעילא.

 

Tommy Gavin: Let me tell you something, sister, you serve two purposes in this house – you can give me a blow job or make me a sandwich. I'm not in the mood for head and I had a late breakfast, so you're shit out of luck.

טומי לאשה כבאית חדשה בתחנה. והם מאשימים את הסדרה בסקסיסטיות?

אתם אולי זוכרים את הסדרה הקודמת של לירי The Job, בה הוא מגלם שוטר ניו-יורקי. להבדיל The Job בנויה כמו סדרה קומית של פרקים של חצי שעה. ב-Rescue Me לירי למד מהטעויות שלו בסדרה הקודמת, ולמד לעשות דרמה כמו שצריך. אפילו המוזיקה מעולה.

ממליץ בכל פה, ומחכה לעונה 4. לירי, אגב, זכה בפרס האמי על משחקו בסדרה, מלבד פרסים נוספים לה היא זכתה. יס? הוט? אניבודי? ביולר?

 

 

Deadwood

E.B. Farnum (Hotel Manager): Separate rooms, I'll arrange that by tomorrow, but today I can't fix it, unless you kill a guest.

— Deadwood

Deadwood

זו דווקא סדרה של HBO שמציגה על מרקעיכם, רק שאני מסיבה לא ברורה פספסתי. אודה שבעתיד יעדכנו אותי כשיש סדרות מוצלחות. אם גם אתם פספסתם את סדרת המערבון הזו, וגם אתם רוצים לחזור ולהאמין במיתוס הקאובוי הקשוח (ולא בדברים כמו ברוקבק), אז הסכיתו. בעיירת ספר, שבשטחי אינדיאנים יש עיירת מחפשי זהב, שמה דדווד (יער מת). הסדרה מתחילה כשסת' בולוק, מרשל ממונטנה, מחליט לפרוש מעסקי אכיפת החוק ולפתוח חנות כלי כרייה יחד עם סול סטאר, שותפו היהודי, בעיירה ללא חוק זו. אנחנו מתוודעים לתושבי העיירה, שבהתחלה רוב חיי החברה שלהם סובבים סביב הג'ם, בית המרזח/הבורדל היחיד בעיירה. האיש החזק בעיירה הוא בעל הג'ם, אל סוורנג'ן (שאגב, בטח כשתפקיד זה נכתב תכננו על אל פצ'ינו). אלו אחד הפורטרטים הבודדים של "אדם רע", שאינו מהסס להרוג אנשים על ימין ועל שמאל, שמעל המרקע הקטן בו הוא מתנהג בצורה מובנת, ויוצר הבנה ואפילו אמפתיה להחלטותיו. צעד מאד נועז מצד יוצרי הסדרה זו, בה טוב ורע מובדלים בצורה מאד נחרצת, אבל את שניהם ניתן להבין. בקרוב אתחיל לראות את עונה 2. דיווחים ימסרו לפי דרישה.

 

 

 

Heroes

 

 

Hiro Nakamura: My only concern is should I hide my true identity? A costume maybe?

Ando Masahashi: You start talking about capes and tights and I'm out of here.– Heroes

Heroes, שבעת המופלאים

הסדרה החדשה של NBC היא על מה היה קורה אם בעולמינו אנשים היו מפתחים כוחות לא רגילים? טלפתיה, תעופה, או אפילו שליטה בחלל וזמן? אני קורא לסדרה הזו ה-4400 המוצלחת. אם גם אתם ממאוכזבי ה-4400, אבל אהבתם את הקונספט (ואת מוזיקת הפתיחה), זו הסדרה בשבילכם. כעת פרק 7 של העונה הראשונה משודר בחו"ל, והיא מגוללת את עלילותיהם של שבעה אנשים שמנסים להחזיק חזק בחייהם המתפרקים נוכח העובדה שהם מגלים יכולות על טבעיות. הסדרה מושפעת באופן מוחלט מז'אנר הסופר-גיבורים של הקומיקס האמריקאי, אך מנסה לשמור על חזות ריאליסטית, מלבד אלמנט זה, ולדידי גם מצליחה. כהומאז' לקומיקס, הפרקוג (מגלה העתיד) משתמש בציורי קומיקס כמדיום בו הוא חוזה.

Isaac Mendez: I don't want to lose you. But if you don't believe in me you shouldn't be here.
Simone Deveraux: Fine. You think you can paint the future, paint one without me in it.

Heroes

בלי לחשוף יותר מדי מהסדרה, אלא רק להציע שאם אי פעם פינטזתם על קונספט האנשים המעופפים או הנוסעים בזמן, בקשו מ-Yes או HOT להביא אותה. וכן, אלי לארטר (קריסי מג'יי וסיילנט בוב מכים שנית) משחקת חשפנית אינטרנט. כדאי.

heroes2.jpg

מה קרה? מלחמה?!?

היום המי יודע כמה למלחמה (כן, אני יודע, יש כאלו שיודעים במדויק, זה לא אני), ואותי מעניינים כמה דברים אחרים:
1. איפה שופכים פסולת בניין בתל-אביב בלי שזה יעלה כסף.
2. למה התקשורת לא אוהבת את סופרמן מצד אחד, ולמה הוא מקבל כזה הייפ מצד שני.

ואני אפרט, לא לפני שאציין שאינני עוכר ישראל, ובוודאי מוטרד מהאירועים בצפון. אבל כל עוד הם בצפון, אתמודד עם הפקקים וההיסטריה הציבורית כשאר תושבי המרכז, ואוטרד בענייני השוטפים עד יעבור זעם. כן, כשרון הטמנת ראש בחול כמעשה היען תמיד היה הצד החזק שלי, ואעשה ככל יכולתי לגרום לחרדה הציבורית לעבור לי קרוב לאוזן, אבל לא קרוב מדי.
גמרתי את השיפוצים לדירתי החדשה בעיר הגדולה, ודקה לפני שאני נכנס יש לי כמות נכבדת של שקים של פסולת בניין (אתם יודעים, חול, טיט ומלט יבשים ושאריות של שיש וחרסינה). בדרך כלל המקצוענים מזמינים עגלה לפתור בעיות כאלו. עגלה במהותה היא מן מפלצת ברזל יצוקה שתופסת לכם מקום במגרש החניה, או רחמנא לצלן יושבת על המדרכה הציבורית, עד שהיא מלאה ואתה מזמין חזרה את הטרקטור שיקח את המפלצת ויפטר מאשר על גבה. ברוב הפסולת של השיפוץ המקצוענים טיפלו, ועכשיו נשארו השאריות מהעבודה הקטנה שאחרי. לא מספיק בשביל להזמין עגלה, ויותר מדי מאשר לזרוק אל הפח המשותף. פניתי אל גורמים מוסמכים בעיריה (שהיו אגב, מאד אדיבים ועזרו לי בדקות לפתור את הסבך הבירוקרטי), והם טענו שאם עלי להפטר מפסולת בניין בעצמי אסור בטובי אל הגורמים המוסמכים לכך. עניין של תשלום סמלי טען איש הרשות. תשלום עבור שימוש במזבלה? נשמע לי משונה. כאן אגב, אתר המשרד לאיכות הסביבה, שבו מצאתי אחראים לטיפול בפסולת בניין.
Brandon Routh and Kate Bosworth

סופרמן. סופרמן, הו סופרמן. למי חטאת שיטפלו אליך התקשורת? למה קיבלת הייפ כזה שיגרום לסמלך להתנוסס על חולצותיהם של כל אנשי סינמה סיטי, אבל, גרמת להם באותו הזמן להקרין את סרטך ביום הבכורה בסאונד גרוע ובפוקוס מקרטע?
מה בדיוק קורה כאן?
אני את הסרט מאד אהבתי. הזכיר לי מדי את סרטי סופרמן ופחות מדי את הקומיקס, אבל את המחשת התעופה אף אחד לא עשה כל כך טוב, וללא ספק קייט בוסוורת' היא הלואיס ליין הכי יפה עד היום, ורק בשבילה, סופרמן, כדאי לך לבוא לבעוט בתחת של המקרינים האלו או מי שלא תיקן את מערכת הסאונד בזמן. שייתביישו. בשביל הקרנה כזו אני עוזב את הספה הנוחה שלי בבית עם הסאונד הסראונד והיכולת ללכת להשתין באמצע הסרט? אתם באמת רוצים להרוג את האופציה לצאת מהבית ולשבת בחושך יחד עם 200 זרים במשך שעתיים? אנשי אולמות הקולנוע, דווקא בזמן כזה, כשהתותחים רועמים, ואנשים בכל זאת מטריחים את עצמם לצאת מהבית, דווקא אז, אתם צריכים להקפיד שהכל יהיה טיפ-טופ טכנית. חאליק, תתאמצו קצת.

נדמה ששרביט סרטי הסופר הירוז הטובים עבר ממארוול לדיסי. מארוול פתחה את העדנה של הז'אנר עם ספיידרמן, אקס-מן וההאלק התחילה להדרדר עם דרדוויל וכבר לא היה לה את זה עם הפנטסטיק פור. דיסי פתחה בשאגה עם בטמן מתחיל ועכשיו סופרמן שחזר. מישהו יודע על עוד דברים חיוביים בקנה?

אהבתי את הסרט עצמו על אף שההקרנה הקשתה עלי. בריאן זינגר יודע לפרגן למיתולוגיית קומיקס כמו אף אחד אחר. הסרט זרם, התרפק על נוסטלגיות ופרות קדושות של המיתולוגיה של אחרון הקריפטונאים ואפילו החמיא לעטיפה של סופרמן #1. היה אפילו מצחיק לעיתים. העובדה שברנדון רות' כקלארק קנט נראה כה צעיר בעצם המשיכה את סדרת סמולוויל תימאטית, אפילו שעלילתית הסרט ממשיך את הארבעה של דונר/ריבס (כולל המוזיקה המצויינת של ויליאמס).
הפוסט הזה לא אמור להיות ביקורת על הסרט, רק ביקורת על ההקרנה ולציין את העובדה שאני לא יכול להיות ביקורתי לדברים שאני אוהב. את הסרט אהבתי. אמרתי את זה קודם ואומר שוב. דיסי מביאים אותה. אם נכליל את וי (פור ונדטה) כסרט קומיקס ושל דיסי, אפילו בפעם השלישית.

אני את סופרמן חוזר אחזור לראות שנית כנראה על המסך בבית.

טרמינל לומקס

אתמול בלילה, לפני שנרדמתי עם הביוגרפיה של הקיד נוטוריוס, רוברט אוונס (The kid stays in the picture), ראיתי חלקית את טרמינל, ונזכרתי שזה באמת סרט אדיר. מלבד הדמות הספק ליצנית, ספק טראגית שמשרטט טום הנקס בדמותו של ויקטור נבורסקי, ספילברג בונה עולם שלם בתוך השדה תעופה הזה, וכולל בתוכו מסע התבגרות שלם מתינוק בן יומו שאינו מסוגל לאמור מילה באנגלית, לאדם הנערץ על ידי סביבתו. והאמת היא שהייתי משוכנע שפרסמתי רשומה על טרמינל, כולל את התמונה המדהימה של גופטה הזקן עוצר מטוס ענק עם מקל של מטאטא. אבל אולי הפוסט ההוא מעולם לא פורסם.
ספויילר: בצפייה שניה מעניין היה לראות איך הרומן הנצחי שמדמיינים שיקרה בין אמיליה (זיטה ג'ונס) לויקטור זוכה רק לשביב קל, בעוד היא חוזרת אל אהובה מקס, כסוף-השיער-שפניו-לא-נראים, הבחור שלו היא מחכה שיעזוב את אשתו, כמו שויקטור מחכה לצאת את גבולות הטרמינל. כך אפשר להגיד שבמובן מטה-תימטי ויקטור ומקס אחד הם, פנים שונות לאהובה של אמיליה.
אגב גבולות, בכל מקום הדגישו את הפרסומת לרשת חנויות הספרים/דיסקים/בית קפה BORDERS האמריקאית החדשה. שאפילו יצא לי לרכוש בה מספר לא מבוטל של ספרי קומיקס (כמו Supreme Power או Ultimates vol.1) במסעותי ביבשת ההיא בקיץ שעבר.
טרמינל באמת סרט מוצלח, למי שלא ראה, כדאי. נראה לי שיהיו שידורים חוזרים נוספים ביס.

אגב רוברט אוונס וקומיקס, הוא מפיק בימים אלו סרט סופר-הירוס שנקרא Foreverman ביחד עם האיש-שהוא-מרוול סטן לי.

אגב טרמינל ו"24", השחקן הישראלי, ועכשיו ההוליוודי, מרק איווניר משחק בשניהם, והסביר שאת הסצינה שלו כגוראן, נהג המונית הניו-יורקי ("הגעתי לפני כמה שעות"), ספילברג הוסיף בהשלמות.

ונסיים בבדיחה (ובל יעלבו, כי זה רק משהו ששמעתי, ומתוך חיבה אני מספר):
איך קוראים למישהו שמסתובב עם מוזיקאים?
– מתופף.