להפרד מברזלים מאובקים

áøæìéí
עשיתי היום משהו שלא חשבתי שאעשה. זרקתי חומרה. זרקתי. אשכרה הנחתי ברחוב מול ביתי הישן, ערימה של מחשבים. סידרתי אותם אפילו יפה. פיסיאים מכל התקופות. אפילו כמה בני לא יותר משש. מלא מוניטורים, כמה מדפסות סיכות. אם אתם יודעים איפה גרתי, אתם מוזמנים ל garage sale החינמי שלי. אם אתם לא יודעים, תעשו whois לאחד מהדומיינים שלי לפני שרשמי המתחמים יעדכנו את כתובתי.
שתי חברות סטארט אפ במרתף, ומחשב שמתעדכן מאז 1980. הרבה ברזלים היו לי בבוידעם.
עכשיו כבר לא.

אה, כן, ועברתי דירה. החיים יפים.

מה קרה? מלחמה?!?

היום המי יודע כמה למלחמה (כן, אני יודע, יש כאלו שיודעים במדויק, זה לא אני), ואותי מעניינים כמה דברים אחרים:
1. איפה שופכים פסולת בניין בתל-אביב בלי שזה יעלה כסף.
2. למה התקשורת לא אוהבת את סופרמן מצד אחד, ולמה הוא מקבל כזה הייפ מצד שני.

ואני אפרט, לא לפני שאציין שאינני עוכר ישראל, ובוודאי מוטרד מהאירועים בצפון. אבל כל עוד הם בצפון, אתמודד עם הפקקים וההיסטריה הציבורית כשאר תושבי המרכז, ואוטרד בענייני השוטפים עד יעבור זעם. כן, כשרון הטמנת ראש בחול כמעשה היען תמיד היה הצד החזק שלי, ואעשה ככל יכולתי לגרום לחרדה הציבורית לעבור לי קרוב לאוזן, אבל לא קרוב מדי.
גמרתי את השיפוצים לדירתי החדשה בעיר הגדולה, ודקה לפני שאני נכנס יש לי כמות נכבדת של שקים של פסולת בניין (אתם יודעים, חול, טיט ומלט יבשים ושאריות של שיש וחרסינה). בדרך כלל המקצוענים מזמינים עגלה לפתור בעיות כאלו. עגלה במהותה היא מן מפלצת ברזל יצוקה שתופסת לכם מקום במגרש החניה, או רחמנא לצלן יושבת על המדרכה הציבורית, עד שהיא מלאה ואתה מזמין חזרה את הטרקטור שיקח את המפלצת ויפטר מאשר על גבה. ברוב הפסולת של השיפוץ המקצוענים טיפלו, ועכשיו נשארו השאריות מהעבודה הקטנה שאחרי. לא מספיק בשביל להזמין עגלה, ויותר מדי מאשר לזרוק אל הפח המשותף. פניתי אל גורמים מוסמכים בעיריה (שהיו אגב, מאד אדיבים ועזרו לי בדקות לפתור את הסבך הבירוקרטי), והם טענו שאם עלי להפטר מפסולת בניין בעצמי אסור בטובי אל הגורמים המוסמכים לכך. עניין של תשלום סמלי טען איש הרשות. תשלום עבור שימוש במזבלה? נשמע לי משונה. כאן אגב, אתר המשרד לאיכות הסביבה, שבו מצאתי אחראים לטיפול בפסולת בניין.
Brandon Routh and Kate Bosworth

סופרמן. סופרמן, הו סופרמן. למי חטאת שיטפלו אליך התקשורת? למה קיבלת הייפ כזה שיגרום לסמלך להתנוסס על חולצותיהם של כל אנשי סינמה סיטי, אבל, גרמת להם באותו הזמן להקרין את סרטך ביום הבכורה בסאונד גרוע ובפוקוס מקרטע?
מה בדיוק קורה כאן?
אני את הסרט מאד אהבתי. הזכיר לי מדי את סרטי סופרמן ופחות מדי את הקומיקס, אבל את המחשת התעופה אף אחד לא עשה כל כך טוב, וללא ספק קייט בוסוורת' היא הלואיס ליין הכי יפה עד היום, ורק בשבילה, סופרמן, כדאי לך לבוא לבעוט בתחת של המקרינים האלו או מי שלא תיקן את מערכת הסאונד בזמן. שייתביישו. בשביל הקרנה כזו אני עוזב את הספה הנוחה שלי בבית עם הסאונד הסראונד והיכולת ללכת להשתין באמצע הסרט? אתם באמת רוצים להרוג את האופציה לצאת מהבית ולשבת בחושך יחד עם 200 זרים במשך שעתיים? אנשי אולמות הקולנוע, דווקא בזמן כזה, כשהתותחים רועמים, ואנשים בכל זאת מטריחים את עצמם לצאת מהבית, דווקא אז, אתם צריכים להקפיד שהכל יהיה טיפ-טופ טכנית. חאליק, תתאמצו קצת.

נדמה ששרביט סרטי הסופר הירוז הטובים עבר ממארוול לדיסי. מארוול פתחה את העדנה של הז'אנר עם ספיידרמן, אקס-מן וההאלק התחילה להדרדר עם דרדוויל וכבר לא היה לה את זה עם הפנטסטיק פור. דיסי פתחה בשאגה עם בטמן מתחיל ועכשיו סופרמן שחזר. מישהו יודע על עוד דברים חיוביים בקנה?

אהבתי את הסרט עצמו על אף שההקרנה הקשתה עלי. בריאן זינגר יודע לפרגן למיתולוגיית קומיקס כמו אף אחד אחר. הסרט זרם, התרפק על נוסטלגיות ופרות קדושות של המיתולוגיה של אחרון הקריפטונאים ואפילו החמיא לעטיפה של סופרמן #1. היה אפילו מצחיק לעיתים. העובדה שברנדון רות' כקלארק קנט נראה כה צעיר בעצם המשיכה את סדרת סמולוויל תימאטית, אפילו שעלילתית הסרט ממשיך את הארבעה של דונר/ריבס (כולל המוזיקה המצויינת של ויליאמס).
הפוסט הזה לא אמור להיות ביקורת על הסרט, רק ביקורת על ההקרנה ולציין את העובדה שאני לא יכול להיות ביקורתי לדברים שאני אוהב. את הסרט אהבתי. אמרתי את זה קודם ואומר שוב. דיסי מביאים אותה. אם נכליל את וי (פור ונדטה) כסרט קומיקס ושל דיסי, אפילו בפעם השלישית.

אני את סופרמן חוזר אחזור לראות שנית כנראה על המסך בבית.

קקטוס

[youtube]K131BuwG9Ec[/youtube]

אחרי הקאבר המוצלח של בואי לקקטוס של הפיקסיז מצאתי ביצוע לייב מגניב עם מובי מתוך התכנית של ג'יי לנו.

קקטוס – פרנק בלאק
(מתוך Surfer Rosa, תרגום שלי)

יושב כאן מקווה על רצפת בטון
רק מקווה שהיה לי משהו שלבשת
אלבש את זה כשאהיה בודד
התפשטי שמלתך ותשלחי אותה אלי?

מתגעגע לנישוקייך מתגעגע לראשך
ומכתב שאת כותבת לא אומר שלא שבקת
רוצי החוצה אל חום המדבר
הרטיבי שמלתך ושלחי אותה אלי

אני מתגעגע למרק שלך ומתגעגע ללחמך
ומכתב שכתבת לא אומר שלא שבקת
אז תשפכי את ארוחת הבוקר
ותרקי את יינך
רק לבשי את השמלה כשאכלת

יושב כאן מקווה על רצפת בטון
רק מקווה שהיה לי משהו שלבשת
הקיזי דמך על עץ הקקטוס
נגבי על שמלתך
ושלחי אותה אלי

יושב כאן מקווה על רצפת בטון
רק מקווה שהיה לי משהו שלבשת

ושוב דברי הוצאו מהקשרם

אז מה למדנו מהפוסט הקודם? א' ברגע שאתה אומר משהו שעשוי, אולי, להכעיס מישהו, אפילו אם לכולם ברור שהמישהו הזה לא צודק – יהיו תגובות. יפה. ב' אנשים, בלי להבין מה אתה אומר יכנסו בך, למה? כי הם יכולים, וסבבה. בואו, בדיוק לכן יש תגובות, ובדיוק לכן הכותרות שלי יותר גדולות.
ג' דברי הוצאו מהקשרם ולא הובנו, ולכן אני אסביר ביתר פירוט. להלן:
אני נהנה מהפרסומות של גוגל. אני אוהב את הפרסומות של גוגל. אם גוגל לא היו מיישמים את הפרסומות שלהם, בטח הייתי ממציא את זה בעצמי. אז אם מישהו לא מבין אותי, אני אוהב את גוגל. כן. אני, בועז רימר, אוהב את גוגל. אני חושב שהם אחת מחברות האינטרנט היחידות שבאמת מבינות את המדיום הזה, וכל הכבוד, שימשיכו בדרך שלהם. סבבה. אם היה לי קצת כסף הייתי קונה הרבה מהמניות שלהם.
יפה, זה הובן. עכשיו אבל, ויש כאן אבל גדול.
אני שונא את הישראלי התחמן. זה שמנסה להרוויח על חשבון אנשים תמימים, שמנסים להיות בסדר. אני רואה במפרסמים בפרסומות גוגל את מספר הטלפון שלהם – כאלו. פשוט תחמנים שרוצים להרוויח פרסום חינם. הם מקבלים פרסומת והיחיד שמשלם עליה הוא יצרן התוכן שבמדיה שלו הם מפורסמים. דהיינו בעלי האתרים ששמים את הפרסומות של גוגל אצלהם. מן הסתם התרגזתי כשראיתי את זה באתרים שנוגעים בי, אבל זו תופעה שקיימת בכל אתר שנושא את הפרסומות של גוגל.
לדעתי, התנהגות כזו, הורסת את הפרסום של גוגל, וצריך לעקור אותה מהשורש. עדיף בצורה חוקית וברורה – ניסיתי לדווח לגוגל על התופעה הזו, התמיכה המהירה של גוגל ביקשה ממני לפרט בפניהם מה הפרסום הבעייתי והם ידאגו שהוא לא יפורסם במדיה שלי. פרסומות כאלו רבות מדי. לא מתאים. ניסיתי, זה לא הולך.
השיטה הברורה לטפל בהם היא שגוגל יבינו שאלו פרסומות מרמה, ויסירו אותן מהמלאי שלהם, או כמו שהצעתי בפוסט הקודם שכל גולש יטפל בזה בעצמו, ויקליק גם אם הפרסומת לא מעניינת אותו.
למיטב ידיעתי החוזה שחתמתי איתו עם גוגל לא מנע ממני להציע הצעות לאנשים. יודעים מה, במדיות שלי, תתעלמו מההצעה הזו. הצעתי נכונה רק למדיות שלא קשורות אלי. במדיות שקשורות אלי אני אשלח עורכי דינים מאיימים למספרי הטלפון הרשומים שם. עורכי דין זה מגניב.
אגב, נראה שהבחור האחרון שהגיב לי בפוסט הקודם, אותו "מאור" הוא אחד כזה שמפרסם את הטלפון של העסק שלו במקום לינק. סתם האנץ'.

גנבי פרסומות

אתם מכירים את הפרסומות האלו של גוגל, כן? לא קשה להכיר כי כתוב Ads By Google. הנה יש כאן בצד כמה וכמה כאלו.
מגמה ברוכה. האתרים, או שטחי המדיה, כפי שנהוג לקרוא להם בעולם הפרסום, מקבלים כסף לפי כמות ההקלקות על הפרסומות שאצלם, ובלי "לתת פרסום חינם" על ידי חשיפת הברנדים, כי הפרסומות ברובן הן רק בטקסט. לא לחצת, המפרסם לא שילם, גוגל לא שילמה, אתר המדיה לא קיבל תשלום.
מה עשה הישראלי החכם והתחמן, פרסם בטקסט הזה מספר טלפון. למה אתר אם אתה יכול להשאיר שם טלפון, חשב המפרסם המתחמן. ככה הוא מפרסם חינם, מי שמתעניין מתקשר למספר הכתוב, ואף אחד לא משלם כסף לאף אחד, ואתרי המדיה העמלים על פרסום תוכן שמביא אליו גולשים, לא מרוויחים. באסה.

עדכון: הפוסט נערך ב 11-9-08 בעקבות מכתב התראה שקיבלתי מגוגל אדסנס. ושוב באותו יום. פתרון להלחם בתופעה אני משאיר לדמיון הקורא.

לילות לבנים בכנען

קצת באיחור שמעתי על היוזמה המבורכת של עיריית תל-אביב, והגעתי כשרוטשילד היה בשיאו. השדרה היתה כמו הטיילת או לחילופין שוק הכרמל. באמת המון אנשים. זה לא שחילקו שם כסף. באו לראות אמנות.
דווקא הייתי מרוצה.
לילות לבנים קיבל הרבה יותר הענות מהדרדלע'ה של יום המוזיקה.
רוטשילד אימפריה! כן ירבו.

אגב, שמעתי שהמונח לילה לבן מגיע במקור מרוסיה, מהלילה הלבן של סנט. פטרסבורג. תמיד חשבתי שזה מונח צהל"י במקורו.