קטגוריה: התייחסות

מסיבה למטה

ראיתי לאחרונה שני פרקים מצויינים של סדרה חדשה וקורעת של הערוץ Starz. את הערוץ הכרתי רק עם סדרת הדרמה המצויינת שלאחרונה העונה הראשונה שלה הסתיימה Crash (ע"פ הסרט, עם דניס הופר ומורן אטיאס שלנו), אבל לא עליה אני מדבר. עדיין בלוס-אנג'לס, הסדרה המדוברת נקראת Party Down והיא עוסקת בצוות קייטרינג שפועל off-holywood ומציגה קאסט נפלא של שחקנים (שראיתי בשלל תפקידים לאחרונה), רוב הדמויות הן "אני בעצם שחקן/מחזאי/מוזיקאי ואני כאן מלצר רק לרגע", אבל זה פשוט עובד נפלא. הרבה מאד מהקאסט של ורוניקה מארס (אחחח איפה הסדרה הזו), אולי כי רוב תומס חתום על Party Down. אחרי הפיאסקו בניסיון להחיות את 90210, הוא שוב על הסוס. בתפקיד הנשי מרכזי ליזי קפלן (איימי מ True Blood). הפרוטגוניסט (לדעתי הוא הפרוטגוניסט, לפחות) הוא היחיד שעשה פרסומת מאד מוכרת, והחליט לעזוב את תחום המשחק ולהיות בר-מן בקייטרינג. הדמות היחידה שאפשר להזדהות איתה ממש, ומגולמת על ידי אדם סקוט. את האנטגוניסט (או הדמות הראשית המעצבנת) מגלם קן מרינו (אחד מזוג הדימונים מריפר). ביים והפיק את שני הפרקים שראיתי פרד סאוואג'. כן, הילד עם המונולוג של המבוגר עושה דברים מוצלחים והרבה מהחברים שלו עוזרים לו. מצחיק, עצוב ושווה צפיה. הנה קטע, תהנו:

[flv]http://boazrimmer.com/blog/wp-content/uploads/2009/03/party_down_clip.flv[/flv]

מי רושם את רורשך

ועוד באותו נושא – יומן אישי של רורשך, קורע מצחוק:

Stopped in Target. Shoplifted one pair "Dr. Manhatten" Boxer Briefs for sheer irony. Clearly licensee suffered head trauma as child.

Conundrum: Send to Osterman? Wonder if underpants have half-life. Would send pair to Veidt, but imagine all unmentionables are color-coordianted.

(תודה לדותן).

מי שומר מפני השומרים

http://www.youtube.com/watch?v=R3orQKBxiEg

הודות להקרנת טרום-אייקון זכיתי לראות את "השומרים" The Watchmen. הקומיקס הכי מהולל זכה לסרט הקומיקס הכי מוצלח שראיתי עד כה. זאק סניידר עשה את זה. שלוש שעות רצופות של תרגום מבע קומיקסאי מופתי ליצירת מופת קולנועית. לא אכביר במילים, אבל סוף סוף סרט מבוסס קומיקס שנאמן לחלוטין למקור, ולטעמי גם עובד מצויין, מרגש במקומות הנכונים ורצוף סצינות אלימות מהמוצדקות והמוצלחות שראיתי לאחרונה. הרגשתי חוויה דומה לזו שחוויתי כשקראתי את המקור אי שם בסוף שנות השמונים. העלילה הנפתלת של אלאן מור מעובדת בקנאות כמעט דתית ומעבירה את המסר ותחושה של הרומן הגראפי מס' 1, שלא נאמר התנ"ך של דור הגיק.

watchmen-movie-doctor-manhattan-multiple

קאסט כמעט בלתי מוכר (זולת נניח, ממאלין אקרמן וקרלה גוגינו) יהפוך לכוכבי הקולנוע הבאים, ובצדק. משחק מופתי של ג'קי ארל היילי בתור רורשך הפסיכוטי (הכל דרך מסיכה ללא פנים), ובילי קרודפ בתור דוקטור מנהטן המנותק רגשית. מבריק. חכו לאקרנים, שווה, גם אם אתם לא חובבי ז'אנר עיבודי הקומיקס. לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל אבל The Watchmen movie rocks your socks.

למה כן אובונטו

כבר כמה חודשים מערכת ההפעלה העיקרית שאני משתמש בה באופן אישי היא אובונטו. למי שלא מכיר, אובונטו היא הפצה של לינוקס שנתמכת על ידי חברה מסחרית (שקרויה קנוניקל), וכמובן על ידי קהילת האופן-סורס. אחרי שמספר שנים השתמשתי ועדיין משתמש בדביאן כמערכת ההפעלה של השרתים שאני מתפעל, החלטתי שהגיע הזמן להשתמש בלינוקס גם כמערכת ההפעלה האישית. אובונטו, שזו הפצה שמבוססת על דביאן, הגיעה למצב יציב ומסודר (אני מדבר על אובונטו 8.10), וגרסה ישנה שלה היתה מותקנת לי על כונן נפרד, בעיקר לצרכי נסיונות. השדרוג ל-8.10 עבר בקלות, ונוכחתי לדעת שאובונטו כבר ראויה למשתמשי קצה פשוטים. שאלו אותי מה החוכמה במערכת הפעלה שצריך להתעסק לה בקרביים, קצת כמו מוסכניק שאוהב לנסוע על מכונית שהוא מתפעל ומתחזק לבד. זה אולי היה נכון לגרסאות ישנות יותר של לינוקס. התשובה שלי לשאלה כזו היום היא שאף מערכת הפעלה אחרת (ואני מכליל כאן את כל מערכות הפעלה האופן-סורס באחת) לא כוללת גם את כל התוכנות שמותקנות עליה בעדכונים האוטומטיים שלה. יגידו אולי שאפל עושה את זה – אבל אפל רק תשדרג לכם את גרסת האב שקניתם. יותר חדשות תיאלצו, מן הסתם, לרכוש בשנית. באובונטו (ובכל המערכות מבוססות דביאן), כל התוכנות שמותקנות לכם על המערכת (בצורה מסודרת) ישודרגו מעת לעת. כל התוכנות. נגני המוזיקה, חלקי מערכת ההפעלה, עדכוני בטיחות, הדפדפנים שהתקנתם, נגני הסרטים, הדרייברים של המדפסות, תוכנות עריכה גרפיות, תוכנות עריכת מוזיקה וכו' וכו' וכו' הכל אוטומטי, מהיר, חינם, לא מרגיז, ומאד יעיל.

רק בשביל זה שווה, לא?

לנה לנג בתור צ'ון לי

chun-li

חביבת המערכת קריסטין קרואיק שזכורה לטוב בתור לנה לנג מהסדרה סמולויל (דוסון קריק עם קלארק קנט) לוהקה לתפקיד צ'ון לי. מי שזוכר את סטריט פייטר הראשון, המשחק שהתחיל בתור מכונה שאפשר להרביץ לה (כן, גרסאות האקרייד הראשונות כללו כפתורי מגע גדולים רגישים לעוצמת המכה), אז צ'ון לי היתה דמות הבחורה היחידה שם. הרבה לפני שלל הגרסאות של סטריט פייטר ושלל דמויות הנשים בהם. אגב, אני עדיין מצפה לסטריט פייטר 4 שאמור להיות אוטוטו לאקסבוקס360. אז הנה, אחרי הסרט הראשון עם ואן-דם, אז ב-1994, הגיע סרט המשך, או לפחות עוד נדבך בפרינצ'ייז:

Street Fighter, The legend of Chun Li. להלן טיזר-טריילר (ווייס-אובר ביפנית, אשמח לתרגום):

What a piercing bore!

מיצ'ל & ווב סיימו עכשיו עונה שניה של תוכנית המערכונים המוצלחת שלהם That Mitchell and Webb Look (תוכנית המערכונים השניה שלהם, כנראה שהם מצלמים אותן בהפסקות בין עונות של ה-Peep Show המופלאה). לפניכם מערכון מסדרת המערכונים היותר חביבה עלי (הייתי אפילו קורא לזה סוג של פאנפיק, אבל עם טוויסט לא כל כך בר הערכה, לא כל שכן הערצה):

[youtube quality=0]http://www.youtube.com/watch?v=dC_QSEvpmyA[/youtube]

חפשי אותי בגוגל (RELOADED)

ועכשיו בגרסה יותר מהוקצעת (זה נשמע שיר אחר לגמרי, אגב).

השמנים – חפשי אותי בגוגל

ואגב, חפשי אותי עם מקף ומרכאות. השימוש במילה "מקף" בשיר הינו עם artistic license, ואין כוונת המשורר לטעון שהשימוש השלילי בסימן המינוס – המקף – אמור ליצור טרנד כלשהו. אני לדוגמא אוהב לחפש בעברית ובאנגלית יחדיו ככה (את עצמי כמובן).

כמו בשדה מוקשים (או: Is Fast2)

כבר היום אפשר להוריד גרסאות לפני-בטא לדפדפן המוזילה פיירפוקס 3.1 הקרויות משום מה Minefield (כן, שדה מוקשים – כנראה בגלל ההתפוצצויות הרבות). כמו הגוגל קרום שדיברתי עליו לא מזמן גם המיינפילד שאני בודק מהיר. כמו הקרום (ומסיבות פחות הגיוניות), גם עליו לא עובד אף תוסף של פיירפוקס שאני רגיל אליו. אבל לראות את הדף נוצר במהירות כזו. תענוג.

איפה המפתחות שלי???

The Wrong Door היא סדרת מערכונים של ה BBC3. השוני שלה מסדרות אחרות (אולי יותר מצחיקות) הוא השימוש הנרחב באלמנטים פאנטסטיים והישענות על קונוונציות מדע-בדיוני. מובן שיש קטעי נונסנס וביזאר, אבל תחשבו על זה יותר כמו מחלקת האפקטים של הבי.בי.סי צריכה לעשות משהו בין העונות של דוקטור הו (מטאפורית כמובן). שווה צפיה, במיוחד אם אתם מד"ביסטים. קורע מצחוק זה לא, ברוב המקרים, אבל פוטנציאל בהחלט יש, ויותר מכמה יציאות דגולות, כמו Live from the Palace OF Justice in Strassburg: It's Superhero tryouts! (מן אמריקן איידול של סופרהירוז) או סקאץ' שמשלב את נארניה ואיקאה (את ארון הבגדים הם מרכיבים בעצמם). הרבה ראנינג גאגס. מצולם איכותית (הפקה עם תקציב?), מספר לא מבוטל של שחקנים בריטים ידועים משובצים פה ושם והאפקטים ברמה, למי שאכפת. רחוק מלהיות רד דוורף, מהרבה בחינות. לפניכם ה-56 שניות של הפרק הראשון:

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=UGuokp9QrJ4[/youtube]

 

נראה לי ש No Heroics יהיה יותר מוצלח, אבל זו בהחלט מגמה ברוכה.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=4hrVe_TKzHw[/youtube]