פלייווד, ווב-קומיקס שלפי הטענות מדגים קצת מהספיריט של סקנד לייף חוזר שוב אחרי הפסקה ארוכה.
קטגוריה: second life
TV Hours Watched: 82,124,102,305
Total Residents: 6,553,628,382
Born Today: 364,936
Died Today: 152,029
Pants Purchased: 27,021
TV Hours Watched: 82,124,102,305
First Life is an 3D analog world where server lag does not exist.
י. הפנה אותי ללינק למשחק המעולה First Life. תראו כמה משתמשים. Fornicate Using Your Actual Genitals!
לונדון וקירשנבאום על סקנד לייף
יובל דרור התארח בערוץ 10 והסביר לזוג המלומדים, לונדון וקירשנבאום, על סקנד לייף (הוידאו לא עבד לי כל כך בפיירפוקס). מעולה למי שלא הבין עדיין על מה אני מדבר כאן כבר כמה זמן. מתוך נענע, שלהם אגב, מדור סימפטי למדי על הנושא, מאת אדר שלו.
טוען קירשנבאום, שהוא לא מיצה עדיין את חייו הראשונים. ומי כן, חוץ מהמתים? המשיכה בסקנד לייף,ותקנו אותי אם אני טועה, היא היכולת לבחון אפשרויות אחרות של חיים. בעיקר בחופש. כן. חופש מוחלט. משהו שלרובינו אין בחיים הראשונים האלו.
אווטר אגב, אכן מילה הודית, שמתארת את הייצוג הגשמי של אל מסויים. נדמה לי ששיווה תמיד אהב אווטרים שמתוארים בצבע כחול וממיתולוגיות אחרות אנחנו למדים שזאוס אהב להופיע כשור חרמן, ואילו אלוהינו אנו כשיח בוער. כל דת והאווטרים שלה.
עשר סיבות למה לא
והנה בצורה מסודרת יותר, כמה הנחות עבודה לחברות מסחריות התוהות האם כדאי להצטרף לסקנד לייף. בעיקר, טוען הבלוגר, זוהי חוויה כבדה מדי לאמצעים ניידים ולדור שגדל עם כושר ריכוז קצר טווח.
מעבדות לינדן מאמריקה מציגים: עיר המחר
הקוראת ג'יין ליים כנראה לא הבינה את כוונתי. נכון, בסקנד לייף אפשר למצוא הכל. באמת. החל מאיים טרופיים עם ניסויים באינטיליגנציה מלאכותית וכלה בפסטיבלי קולנוע ממומנים על ידי חברות תקשורת גדולות.
העם מצידו, מצביע ברגליו. כל רשימת המקומות הפופולאריים בסקונד לייף הם בתי עסק למפגשים חברתיים, וברובם ככולם מוצע סקס וירטואלי באופן גלוי לממכר.
אם אין ציץ, רובכם רק מגיע, אומר, ואו, זה ממש מעניין, וממשיך הלאה, כנראה לחוף נודיסטים.
הסרטון להלן ממחיש זאת (מי יכול לספור את האינטרקאטים שעוסקים בסקס, ביזאר או נורמטיבי, כמה שכזה יכול להיות בבית בובות אלקטרוני)?
[youtube quality=0]dUqrHwX6xM8[/youtube]
החיים השניים שלי, או לאן נעלמתי בשבועיים האחרונים
אם לא קראתם את הדה-מרקר שהגיע עם הארץ בסופשבוע שעבר, או בכלל לא הקשבתם לשיח הטכנולוגי, אז לא שמעתם על Second Life.
אותו עולם וירטואלי שאולי הגליק הכי גדול שבייחצון שלו הוא שהכסף שם אמיתי. דהיינו יש שער חליפין משתנה עבור לינדן-דולר ודולארים אמריקאים (נכון להיום משהו כמו L$280=1$). אני לעומת זאת, הייתי מייחצן את העולם הזה בתור גן-שעשועים וירטואלי שבו אתה יכול לפגוש אנשים מכל העולם שנראים כמו שהם רוצים להראות בתוך תפאורות ממוחם הקודח של אלפי אנשים ברחבי העולם. המונח סייבר-סקס מקבל כאן משמעות אחרת לגמרי.
אז נכון שנקודת מכירה של עולם וירטואלי בתור "כאן אפשר לעשות כסף", עלול לגרום למסתקרנים להגיע. אבל האם זהו הקהל שנרצה מסתובב ליד האווטרים המושקעים שלנו? האם אלו אנשים שאיתם נרצה לעשות ניוד סקיידייבינג או לשחק טקסס הולד-אם? אותו דבר לגבי אנשים שבאים כי כאן "אפשר להזדיין עם בובות וירטואליות שמאחוריהן אנשים אמיתיים". האם זהו הקהל שנרצה להיות בחברתו? אין מספיק סליז בעולם בשביל לייצר עוד פלטפורמת סליז-אינטרנטי?
כרגע סקונד לייף הוא פוטנציאל בלתי ממומש. רבים שם היוזמות, הקרקעות וההיצע על הביקוש.
כשכל אחד יכול להיות בעל קרקעות או לפתוח ביזנס ב-6$ (אמריקאי) לחודש, מה כבר הטעם בביזנס?מה שחסר בסקונד לייף הם אנשים מעניינים מספיק בשביל שנחזור. סיבות אנושיות ורגשיות בשביל שריבוי הביזנסים מסביב יקבל משמעות. מה הטעם באלפי קניונים אם אין שם אף אחד לקנות, או שהמחירים לא תואמים את הכסף שיש בתיקינו הוירטואלי? או למה לשחקנית להלביש את האווטר שלה במיטב מחלצותיה שעלו לה בדמים רבים, אם אין ג'נטלמנים ראויים מסביב? חסרים שם אנשים.
משעמם לכם בחיים? בואו לחיים השניים, זה בחינם. למצולמים אין קשר לכתבה.