הקאמבק של הריוויון

øéåéåï
לאחרונה גיליתי מחדש את הריוויון. אותו לבן, שהיום מפאת האופנה קוראים לו ביו ריוויון. נדמה לי שבאנגלית המשקה מתורגם לbutter milk, אבל אני לא בטוח.
לי באופן אישי הוא עושה נוסטלגיה לשנות השבעים, ומעורר זכרונות ילדות נושנים.

טרמינל לומקס

אתמול בלילה, לפני שנרדמתי עם הביוגרפיה של הקיד נוטוריוס, רוברט אוונס (The kid stays in the picture), ראיתי חלקית את טרמינל, ונזכרתי שזה באמת סרט אדיר. מלבד הדמות הספק ליצנית, ספק טראגית שמשרטט טום הנקס בדמותו של ויקטור נבורסקי, ספילברג בונה עולם שלם בתוך השדה תעופה הזה, וכולל בתוכו מסע התבגרות שלם מתינוק בן יומו שאינו מסוגל לאמור מילה באנגלית, לאדם הנערץ על ידי סביבתו. והאמת היא שהייתי משוכנע שפרסמתי רשומה על טרמינל, כולל את התמונה המדהימה של גופטה הזקן עוצר מטוס ענק עם מקל של מטאטא. אבל אולי הפוסט ההוא מעולם לא פורסם.
ספויילר: בצפייה שניה מעניין היה לראות איך הרומן הנצחי שמדמיינים שיקרה בין אמיליה (זיטה ג'ונס) לויקטור זוכה רק לשביב קל, בעוד היא חוזרת אל אהובה מקס, כסוף-השיער-שפניו-לא-נראים, הבחור שלו היא מחכה שיעזוב את אשתו, כמו שויקטור מחכה לצאת את גבולות הטרמינל. כך אפשר להגיד שבמובן מטה-תימטי ויקטור ומקס אחד הם, פנים שונות לאהובה של אמיליה.
אגב גבולות, בכל מקום הדגישו את הפרסומת לרשת חנויות הספרים/דיסקים/בית קפה BORDERS האמריקאית החדשה. שאפילו יצא לי לרכוש בה מספר לא מבוטל של ספרי קומיקס (כמו Supreme Power או Ultimates vol.1) במסעותי ביבשת ההיא בקיץ שעבר.
טרמינל באמת סרט מוצלח, למי שלא ראה, כדאי. נראה לי שיהיו שידורים חוזרים נוספים ביס.

אגב רוברט אוונס וקומיקס, הוא מפיק בימים אלו סרט סופר-הירוס שנקרא Foreverman ביחד עם האיש-שהוא-מרוול סטן לי.

אגב טרמינל ו"24", השחקן הישראלי, ועכשיו ההוליוודי, מרק איווניר משחק בשניהם, והסביר שאת הסצינה שלו כגוראן, נהג המונית הניו-יורקי ("הגעתי לפני כמה שעות"), ספילברג הוסיף בהשלמות.

ונסיים בבדיחה (ובל יעלבו, כי זה רק משהו ששמעתי, ומתוך חיבה אני מספר):
איך קוראים למישהו שמסתובב עם מוזיקאים?
– מתופף.

עונה 5 של 24 והעולם שותק?

24, סדרת המתח המהוללת בכיכובו של קייפר סאתרלנד כג'ק בואר, סוכן היחידה למלחמה בטרור, התחילה את עונתה החמישית, או היום החמישי בו כל דקה מחייו של ג'ק מתועדת לפנינו (מלבד הפסקות לפרסומת).
אף אחד לא טרח לספר לי על זה, או שפשוט אני לא מסתכל מספיק מסביב?

boaz Wants to be your friend

מה שאני אוהב במיוחד באתר ilcu הוא שכשאתה מוסיף אנשים לבאדי-ליסט נשלחת השאלה החמודה הזו שמנוסחת כמו הצעת חברות בכיתה גימל. זה מגניב.
אגב, היתרון של ILCU כאתר רשת חברתית הוא בעצם הפעלת-האופליין של אנשים. האתר אמור לשמש כהאב-אירועים ובנתיים יש שם הצעות ממש מגניבות לסיבות לקום מהכסא, להפסיק לבהות במסך ולצעוד אל מחוץ לבית לגשם והקור.

דוקטור הו מגיע ארצה

sexy billie piper
קראתם את זה כאן קודם. סדרת המד"ב המעולה דוקטור הו (גרסת ה-2005), עושה עליה ליס ויקאנד (ערוץ "כן סופשבוע"). בעקבות סקירה מעניינת מאת הקורא פרנק (המזדהה כדובי שרגא בטי.וי.אי) למדתי שבילי פייפר היתה כוכבת פופ כצעירה. כן, זו היא בתמונות כמו שאתם בטח מזהים. למה אף אחד לא טרח לאזכר שכריסטופר אקלסטון שיחק את המשיח בסדרה המעולה second coming? ולמה רק עכשיו אני מבין את הגאוניות שבליהוק כזה?
Billie Piper CU

They fight crime (and other stuff)

הרחבתי קצת את מנגנון ה THEY FIGHT CRIME. תראו, כאן בצד. התוצאות לפעמים מאד מוצלחות:

Movie of the week:
Samuel L. Jackson is an underprivileged well-hung presidential advisor from the 'hood. Rebecca Romijn is a high-kicking hip-hop wrestler with a birthmark shaped like Liberty's torch. And the world will never be the same.Movie of the week:
Woody Allen is a lonely amnesiac therapist who is looking for his long lost wife. Gisele Bundchen is a blind mutant journalist who hides her beauty behind a pair of thick-framed spectacles. They fight crime!

Movie of the week:
Seth Green is an impetuous native American gentleman spy who has an imaginary wife. Eva Mendes is a disco-crazy foul-mouthed mercenary fleeing from a Satanic cult. They fall madly in love.

Movie of the week:
Elijah Wood is an underprivileged uber-human compulsive gambler gone bad. Naomi Watts is a time-travelling punk mechanic living on borrowed time. This is their story.

Movie of the week:
Colin Farrell is an oversexed voodoo test pilot on a search for his missing sister. Kirsten Dunst is a psychotic bisexual bodyguard with her own daytime radio talk show. And guess what? They love each other.

Movie of the week:
Rober De Niro is a genetically engineered moralistic master criminal living undercover at Ringling Bros. Circus. Jennifer Garner is a psychotic African-American bodyguard descended from a line of powerful witches. This is their story.

וכן הלאה וכן הלאה…

אני סלב?

הבלוגר ריכרד האיום, רשם אותי ברשימת המוערצים עליו:

מוערצים
בועז רימר
ג'ון קוהנאו
דיוויד גילמור
י.ס. באך
ל.ו. בטהובן
פרדריק שופן
תומס טאליס

זאת בדיחה, נכון? ואם אני מוערץ עליו, בגלל מה זה? בגלל היכולות הוירטואוזיות שלי בביצוע הקנטטה השלישית של באך ברה-מינור? כי אין לי כאלו, אני בספק אם לבאך יש כזו קנטטה. אני בספק אם אני יודע מה זו קנטטה.
גילמור, באך, בטהובן ואני יושבים בבאר בתל-אביב. על מה אנחנו מדברים? מילא הם יכולים לדבר על מוזיקה. גילמור, אגדת רוק, הגיטריסט האגדתי של פינק פלויד, איפה הוא ואיפה אני. בטהובן ובאך, שניהם מתים כבר שנים, יכולים להעביר שעות בלנסות להבין מה זה פלאפון סלולארי. אבל אני ארגיש מתנצל כל הזמן ובטח אני אשתה יותר מדי בגלל המבוכה. גילמור יתהה איך הוא בכלל הגיע לתלאביב, וינסה בטח להתקשר לונדונה להזיז את הסשן שהוא קבע. והכל למה? כי בלוגר צעיר שם אותנו באותה רשימה? אחריות כבדה. יא אללה. ולמה זו לא בלוגרית? עדיף להיות מוערץ על ידי בלוגרית או בלוגר? כי מצד אחד, אדם רוצה להיות מוערך על ידי אנשים שיראו בו רול-מודל, נניח. אני לא טוען שזה הקייס כאן, אבל נניח שכן. זה גורם לבנאדם להרגיש טוב עם עצמו. הוא עשה משהו שגרם למישהו להעריך את זה. מצד שני, המחשבה שנשים רכות שאף פעם לא פגשת, מקבלות פרפרים בבטן אם הן חשבו עליך, בלי שהן מכירות אותך בכלל. בטוח שזו נשמעת מחשבה נעימה יותר, לא? דילמה.

לפטופ לכל פועל

אפילו שהיה נדמה שזו רק גחמה של אנשי הפרופס בסרטים וטלויזיה, כי זה מצטלם יותר יפה, או שזה רק מה שתאגידים קונים למנהלים שלהם, על פי "שאל את יאהו!" (סוג של בלדד השוחי), לפטופים כעת יותר פופולארים בארה"ב. 53% מהמחשבים הנמכרים בארה"ב הם לפטופים. בעולם השנה, 1 מתוך 5 מחשבים נמכרים הוא לפטופ. ב-2000 זה היה 1 מתוך 10. ב-ABC טוענים שעידן הלפטופ הגיע (נכון ליוני 2005).
האמת, זה ממש נחמד לשבת במיטה עם מחשב על הבטן, אפשר לקרוא ככה בשקט, כמעט כמו ספר. אבל בתור "המחשב הראשי", אני עדיין צריך מקלדת נורמלית ומסך מספיק גדול, בלי שהם יזוזו כל שניה, וגם אם מחברים כאלו ללפטופ (אני מראש מניח שמשתמשים בעכבר רגיל, כי מי באמת אוהב את הטבלטים הקטנים האלו), עדיין, זה מחשב פחות מהיר מאחיו הנייח באותה-קטגוריית-מחיר, ובגלל הסרבול, בעצם קיבלנו מחשב נייח שתופס מקום על השולחן במקום למרגלותיך. אבל בתור יחידת מחשוב בבית-קפה שחוסכת לך "שיחות מיותרות" אולי זה דווקא סבבה. מצד שני, אם אני רוצה לקבור את פני בתוך מחשב, למה לא לעשות את זה בבית?