קטגוריה: ביזארו

מי רושם את רורשך

ועוד באותו נושא – יומן אישי של רורשך, קורע מצחוק:

Stopped in Target. Shoplifted one pair "Dr. Manhatten" Boxer Briefs for sheer irony. Clearly licensee suffered head trauma as child.

Conundrum: Send to Osterman? Wonder if underpants have half-life. Would send pair to Veidt, but imagine all unmentionables are color-coordianted.

(תודה לדותן).

Fuckin Fuck – ביג לבובסקי המקוצר

אז הנה ביג לבובסקי בשתיים ורבע דקות. fuckin fuck!

(אם אתם נפגעים מלשמוע קללות, במיוחד fuckin ו fuck, אל תנגנו את הוידאו הזה, ואם לא ראיתם את הסרט, תראו את הסרט במקום ללחוץ):

YouTube Preview Image

(באדיבות הסיידבלוג של דותן).

Aziz Ansari is a fucking badass. still

Aziz Ansari is Bored.

Aziz Ansari is a fucking badass. still.

ולמה אני אומר את זה שוב? כי בבדיקה אחרונה שערכתי, כשכותבים את המשפט "Aziz Ansari is a fucking badass" בגוגל, כמו שהקומיקאי המוצלח קיווה למצוא כשחיפש את שמו, הבלוג שלי מופיע רביעי. לפני אפילו בלוג שמוקדש כולו להסברים למה עזיז אנסרי הוא כזה באד-אס (מן כזה Fanfic שמספר את מעללי דמותו של הקומיקאי). צומת אינטרנט אמרנו, נכון?

אגב, פתאום נוכחתי שהעניין לעיל היה ב-2005. אז צומת אינטרנט ותיקה, יש לומר, כבר יש גרפיטי על הקירות של תחנת האוטובוס והטיח קצת מתקלף. מזל שלאחרונה היו שיפוצים.

Boaz the Great

הובא לידיעתי שסרט בהפקה עם אדם סנדלר שבכותביו רוברט שמיגל, אודות איש מוסד שהופך להיות ספר בניו יורק "You don't mess with the Zohan" , היה קרוי במקור "Boaz the Great", או כך מסתבר מרשומה באתר holywood.com

כנראה שהמפיקים החליטו שזה לא שם מסחרי מספיק?

boaz the great by sony studios

אין יותר ביזארו מזה. מילא איש מוסד, אבל ספר? בחייכם. שמיגל! for me to poop on!

אה? למה התכוונת???

אני אסביר.

בפוסט הקודם אמרתי איזה משהו על באגים. וורדפרס, אותה חיה משונה שמריצה הרבה מאד אתרים פרטיים ברחבי העולם, בעקבות שגיונות זמניים (לא היה פשוט לתקן את זה) של מסד הנתונים של השרת הזה (קורקי, ליודעי דבר), החליטה על דעת עצמה, בכמה וכמה אתרים על קורקי שרצים על וורדפרס, להחליף את סדר הפוסטים. ככה בהפוכה. פוסטים שנכתבו מזמן מזמן הושמו ראשונים, ואחרי דפדוף בהרבה מאד עמודים אפשר להגיע לפוסט העדכני.

ככה שאם גלשתם לכאן, לקורקי פידס, לפנקס של תומר ליכטש או לדמות בדיונית או מעלליה של ניר יניב הייתם רואים את הפוסטים הכי הכי עתיקים ככה בראש הדף.

הסיבה עדיין בחקירה, הפתרון היה פשוט למדי וכלל באופן מפתיע שדרוג וורדפרס לגרסה עדכנית 2.3.1.

Forced Upgrading? ימים יגידו.

אני באותה הזדמנות (וכי דרסתי את הגיבוי של הבלוג-לפני-השדרוג-כי-יש-לי-יותר-מדי-מחיצות-עם-שם-כמו-וורדפרס-או-בלוג אצלי) גם החלפתי את עיצוב הבלוג שלי, כמה וכמה פעמים, עד שהחלטתי על גרסה לעיצוב של דוד (שגם מתארח כאן וגרסתו היתה מעודכנת וכלל לא הושפעה מהתקרית, למי שתהה). תודה דוד וכותבי התימה המקוריים.

במדינה בה מנסים לחוקק חוקי אנטי-אינטרנט ספאם הוא לא עבירה

כן, ואני לא מדבר על סין. במקום בו רוצים למנוע ממכם לעשן בהופעות רוק, רוצים לחסוך ממכם אתרים שלא תואמים את האג'נדה המדינית מחליטים שלקבל פרסומות אל תוך הדואר האישי שלכם, מותר. כן, כתובות שלא נתתם לאף אחד, אלא שנלקחו במרמה, בגניבה, בתואנות שווא, יכולות, כך מסתבר, לפי תקדימים משפטיים בישראל, לשמש מטרה לדואר זבל, וזה מותר. לפי אותו תקדים, אם תבקשו מהזבלן להסירכם מהרשימה, והוא לא יסיר, אז תוכלו לחפש אותו ולתבוע אותו. לפי התקדים תזכו ב-4000 ש"ח. לא שאני רוצה להעליב מישהו, אבל לכו תחפשו ספאמרים. זה בערך כמו לתפוס באופן אישי את הפרעוש השלישי שעקץ אותך אחרי שליטפת את החתולה של השכנה. הדבר היחיד ש90% מפקודות ההסרה בדוארי זבל הם לאשרר לזבלן שמישהו קורא את הדואל שהוא שולח לכתובת הזו. זה רק יהפוך את הכתובת שלכם ליותר אטרקטיבית. אני חושב שמשתמשי האינטרנט צריכים להקים לובי נגד התקדימים האלו, ולצאת בחוק שקצת פחות מעדיף את מפיצי הזבל האלו. אני את הפתרון שלי מצאתי ו99.9999% מהספאם שאני מקבל מתמחזר לביטים חדשים ונקיים. אבל מה אתכם?

אגב, אני מפרסם את הפוסט הזה גם תחת ביזארו, נושאים שאני שומר לדברים משונים שקורים בעולם. לדעתי זה אחד מהם. ספאם ללא ספק גובל בעבירה, ולדעתי השופטת ביצעה החלטה לא אחראית ובלתי מלומדת בתקדים הנ"ל.

אגב2, סכום התביעה הוא 4000 ש"ח (בכתב הראשוני היה כתוב 1000), ועדיין אני חושב שזה פחות מדי. כמו שטענתי, ברוב המקרים הספאמרים אנונימיים, ומי שמעז ללחוץ על "הסירו אותי", ומצליח למצוא את הספאמר שמבטיח את זה ולא מקיים מסתכן בכל מקרה.

אגב3, הפוסט הזה והקודם נכתבו בגלל ולפי מקורותיו של הלמו, שמשום מה מצטייר שיש לו חיבה בלתי מוסברת לספאם וטוען שפסק הדין התקדימי והמסוכן הזה הוא "אחד מפסקי הדין היפייפיים והמקיפים".

אגב4, האגבים האלו נכתבים לאחר מעשה, ובעצם בלוגר אחראי היה עושה מכל אחד פוסט. אני לא בלוגר.

החלטתי לשחרר את המוזיקה שלי כ-EP מקוון

שנה יהודית חדשה וזה, זמן טוב לנקות את השולחן ואת הארכיבים מדברים ישנים, ושחרור EP, או אריך-נגן, שהוא יותר מסינגל שבו שני שירים (צד א וצד ב) אבל פחות מאלבום שבו כ-10 שירים, ב-EP כ-4-6 קטעים (נניח). אז הנה, ה EP שלי What I Would Put On A Disc יצא לאור הוירטואלי.

Boaz Rimmer - What I Would Put On A Disc

הוא אוסף בתוכו 5 קטעים שהוקלטו מ-1999 עד 2006 ומוקססו באולפן הביתי (דרימרוף – תנצב"ה), ובעצם מסמן סופה של תקופה ותחילתו של אולפן ביתי חדש (חדר הכביסה).