תגית: check-this

Youtube PWNed!

הודות לי' התגלה לי (באיחור מה), שירות מצויין שנקרא pwn youtube, מוסיפים pwn לפני כתובת הסרט ביו-טיוב, ומקבלים קובץ להורדה – FLV לאיכות סטנדרטית (הנה דוגמה כאן), או MP4 לאיכות גבוהה, אם יש. לדוגמא הכתובת של הסרט בפוסט הקודם תהיה: http://www.pwnyoutube.com/watch?v=NlLeCu63HCA&NR=1

עם תוצאה כזו:

batman-ironman

מי שלא מכיר את המונח PWN, הוא נולד במשחקי רשת, וכנראה נבע משגיאת הקלדה של OWN, ופירושו ניצחון מוחץ על היריב. באותו מקום אגב נוצרו קריאת ההתפעלות (ההרבה יותר פופולארית): WOOT שנבעה מראשי התיבות We Owned Other Team או בהקלדה הנכונה W00T: We 0wned 0ther Team, אם כי בויקישנרי מנסים לטשטש את השורשים הגיקיים של מונח זה.

למה כן אובונטו

כבר כמה חודשים מערכת ההפעלה העיקרית שאני משתמש בה באופן אישי היא אובונטו. למי שלא מכיר, אובונטו היא הפצה של לינוקס שנתמכת על ידי חברה מסחרית (שקרויה קנוניקל), וכמובן על ידי קהילת האופן-סורס. אחרי שמספר שנים השתמשתי ועדיין משתמש בדביאן כמערכת ההפעלה של השרתים שאני מתפעל, החלטתי שהגיע הזמן להשתמש בלינוקס גם כמערכת ההפעלה האישית. אובונטו, שזו הפצה שמבוססת על דביאן, הגיעה למצב יציב ומסודר (אני מדבר על אובונטו 8.10), וגרסה ישנה שלה היתה מותקנת לי על כונן נפרד, בעיקר לצרכי נסיונות. השדרוג ל-8.10 עבר בקלות, ונוכחתי לדעת שאובונטו כבר ראויה למשתמשי קצה פשוטים. שאלו אותי מה החוכמה במערכת הפעלה שצריך להתעסק לה בקרביים, קצת כמו מוסכניק שאוהב לנסוע על מכונית שהוא מתפעל ומתחזק לבד. זה אולי היה נכון לגרסאות ישנות יותר של לינוקס. התשובה שלי לשאלה כזו היום היא שאף מערכת הפעלה אחרת (ואני מכליל כאן את כל מערכות הפעלה האופן-סורס באחת) לא כוללת גם את כל התוכנות שמותקנות עליה בעדכונים האוטומטיים שלה. יגידו אולי שאפל עושה את זה – אבל אפל רק תשדרג לכם את גרסת האב שקניתם. יותר חדשות תיאלצו, מן הסתם, לרכוש בשנית. באובונטו (ובכל המערכות מבוססות דביאן), כל התוכנות שמותקנות לכם על המערכת (בצורה מסודרת) ישודרגו מעת לעת. כל התוכנות. נגני המוזיקה, חלקי מערכת ההפעלה, עדכוני בטיחות, הדפדפנים שהתקנתם, נגני הסרטים, הדרייברים של המדפסות, תוכנות עריכה גרפיות, תוכנות עריכת מוזיקה וכו' וכו' וכו' הכל אוטומטי, מהיר, חינם, לא מרגיז, ומאד יעיל.

רק בשביל זה שווה, לא?

לנה לנג בתור צ'ון לי

chun-li

חביבת המערכת קריסטין קרואיק שזכורה לטוב בתור לנה לנג מהסדרה סמולויל (דוסון קריק עם קלארק קנט) לוהקה לתפקיד צ'ון לי. מי שזוכר את סטריט פייטר הראשון, המשחק שהתחיל בתור מכונה שאפשר להרביץ לה (כן, גרסאות האקרייד הראשונות כללו כפתורי מגע גדולים רגישים לעוצמת המכה), אז צ'ון לי היתה דמות הבחורה היחידה שם. הרבה לפני שלל הגרסאות של סטריט פייטר ושלל דמויות הנשים בהם. אגב, אני עדיין מצפה לסטריט פייטר 4 שאמור להיות אוטוטו לאקסבוקס360. אז הנה, אחרי הסרט הראשון עם ואן-דם, אז ב-1994, הגיע סרט המשך, או לפחות עוד נדבך בפרינצ'ייז:

Street Fighter, The legend of Chun Li. להלן טיזר-טריילר (ווייס-אובר ביפנית, אשמח לתרגום):

חפשי אותי בגוגל (RELOADED)

ועכשיו בגרסה יותר מהוקצעת (זה נשמע שיר אחר לגמרי, אגב).

השמנים – חפשי אותי בגוגל

ואגב, חפשי אותי עם מקף ומרכאות. השימוש במילה "מקף" בשיר הינו עם artistic license, ואין כוונת המשורר לטעון שהשימוש השלילי בסימן המינוס – המקף – אמור ליצור טרנד כלשהו. אני לדוגמא אוהב לחפש בעברית ובאנגלית יחדיו ככה (את עצמי כמובן).

איפה המפתחות שלי???

The Wrong Door היא סדרת מערכונים של ה BBC3. השוני שלה מסדרות אחרות (אולי יותר מצחיקות) הוא השימוש הנרחב באלמנטים פאנטסטיים והישענות על קונוונציות מדע-בדיוני. מובן שיש קטעי נונסנס וביזאר, אבל תחשבו על זה יותר כמו מחלקת האפקטים של הבי.בי.סי צריכה לעשות משהו בין העונות של דוקטור הו (מטאפורית כמובן). שווה צפיה, במיוחד אם אתם מד"ביסטים. קורע מצחוק זה לא, ברוב המקרים, אבל פוטנציאל בהחלט יש, ויותר מכמה יציאות דגולות, כמו Live from the Palace OF Justice in Strassburg: It's Superhero tryouts! (מן אמריקן איידול של סופרהירוז) או סקאץ' שמשלב את נארניה ואיקאה (את ארון הבגדים הם מרכיבים בעצמם). הרבה ראנינג גאגס. מצולם איכותית (הפקה עם תקציב?), מספר לא מבוטל של שחקנים בריטים ידועים משובצים פה ושם והאפקטים ברמה, למי שאכפת. רחוק מלהיות רד דוורף, מהרבה בחינות. לפניכם ה-56 שניות של הפרק הראשון:

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=UGuokp9QrJ4[/youtube]

 

נראה לי ש No Heroics יהיה יותר מוצלח, אבל זו בהחלט מגמה ברוכה.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=4hrVe_TKzHw[/youtube]

Do not take my Google Chrome away!!!

שמעתי על זה שמועות כבר מספר שנים, אבל הנה זה כאן. הדפדפן של גוגל – Google Chrome. מה יודעים עליו בנתיים? הוא מהיר. אני כותב לכם מתוך תיבת טקסט (שהן קצת בעייתיות, במיוחד בגלל העברית), אבל הכל נראה בסדר פחות או יותר. אפילו הייבוא מפיירפוקס לא משאיר הרבה דברים לקנפג. לפי ה ABOUT הוא מורכב מחלקים של מוזילה פיירפוקס וספארי (מק).  כמו כל חברה עם הרבה מילארדים לבזבז, הם רכשו מספר חברות וטכנולוגיות בשביל להשלים את הפרוייקט הזה, ומספר לא מבוטל של אנשים שעבדו על פיירפוקס, ועדיין גוגל קרום הוא בקוד פתוח. אני יכול לזרוק לכם מונחים כמו TAB ISOLATION או TASK MONITORING  אבל הכל מתגמד כי גוגל קרום מהיר. בבדיקה ראשונית נראה שהצליח להם. תחושת הגלישה מזכירה את ימי נטסקייפ3, כשהרשת היתה קלה ודפים עלו מהר. מהיר. שווה בדיקה. אני מתחיל לגלוש בו באופן קבוע. זה מהיר.

מרסר גונב אוטו

מרסר מחפש את אחיו, ארלן. The Go Getter הוא סרט מסע. קצת הזוי, מאד חמוד. שווה צפיה.

תפקיד אורח מעולה ניק אופרמן (אמריקן בודי שופ). מגלם את מרסר – לו טיילור פוצ'י (Fast Food Nation), מפריעות או עוזרות לו ג'נה מלון (אמריקן גירל, דוני דארקו) וזואי דצ'אנל (טריליאן מהמדריך, weeds, הרצח של ג'סי ג'יימס, טינמן) חביבתי.

ניק הפוטר: אני בודהיסט לשעבר, אבל אני עדיין אוהב את כולם. חוץ מאת החרא הזה ארלן. בוא נאכל משהו.

ניק הפוטר: תפגוש בחורות חמודות. מרי עושה פאייה. זה עדיף מלפגוש את ארלן. — שואף עשן — אבא שלי היה אומר, אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, עדיף שתישאר. — נושף עשן —

מרסר: אף פעם לא עישנתי חשיש.

ניק הפוטר: זה עובד כמו אייס-פאק.

מייקל ג'קסון ומרילין מונרו נפגשים בפריז

Mister Lonely הוא סרט פיוטי עם כמה סיטואציות ביזאריות לחלוטין שמספר את סיפורו של מתחזה למייקל ג'קסון. מייקל הולך אחרי מרילין מונרו ומגיע לאחוזה בהיילנדס בה כולם מתחזים (impresinators) משלושת הסטוג'ס עד אייב לינקולן. מרילין, אגב נשואה לצ'רלי צ'פלין. ביתם היא שירלי טמפל. במקביל שזור סיפור על נס ותוצאותיו במיסיון באפריקה (או אולי פנמה, לא ברור). את הכומר במיסיון מגלם הבמאי הגרמני וורנר הרצוג. את מייקל ג'קסון השחקן המקסיקני דייגו לונה (טרמינל, פרידה), את מרילין מונרו העגולה סמנטה מורטון (שאותה ראיתי לא מזמן בתפקיד מעולה בסרט החמוד Expired). את הסרט כתב הבמאי הרמוני קוריין יחד עם אחיו אבי קוריין.  הרבה רגעים קסומים.

מרילין: מקום כל כך מיוחד. כל אחד הוא מפורסם ואף אחד לא מזדקן. מקום שאנחנו יצרנו ובנינו בעצמינו. אין מקום אחר כזה בעולם. רוצה לבוא? אשמח אם תבוא. יאהבו אותך שם.

מייקל: אני לא חושב. מה אני אעשה שם?

מרילין: מה שתרצה. יש הרבה חדרים פנויים. ואנחנו צריכים מייקל. אין לנו מייקל.

היי אסתר!

ראיתי עכשיו סרט אוסטרלי ממש חמוד. Hey Hey Its Esther Blueburger הוא סיפור התבגרותה של ילדה חנונית ויהודיה באוסטרליה ומצליח להיות חינני ולהמנע מקלישאות מתבקשות. אל הקאסטינג של הילדה המחוננת והחיננית דניאל קטנזריטי שמשחקת את אסתר, מצטרפת קיישה קסל-יוז (רוכבת הלוייתנים שהתבגרה בחן) והכוכבת האוסטרלית/הוליוודית טוני קולט (מיוריאל מחתונתה של, החוש השישי, ליטל מיס סנשיין), שגם הפיקה.

בלונדה: אסתר, תקחי את זה עם הברייסרז.

אסתר: אבל מה אם הם ייתפסו!?!

ברייסרז בוי: מה קרה?

אסתר: כלום. רק לך טעם של צ'יזלס.

ברייסרז בוי: כן, הם נתפסים לי בברייסרז.

אסתר: גם לי.

ברייסרז בוי: את לא אוהבת צ'יזלס?

אסתר: אני מעדיפה ברגר-רינגס.

ברייסרז בוי: אני יכול לגעת לך בציצים?