ארכיון ניטפוק
חמישי 27 בדצמבר, 2007 20:51 · נושאים: ביזארו, גיקספיק, ניטפוק
Aziz Ansari is Bored.
Aziz Ansari is a fucking badass. still.
ולמה אני אומר את זה שוב? כי בבדיקה אחרונה שערכתי, כשכותבים את המשפט “Aziz Ansari is a fucking badass” בגוגל, כמו שהקומיקאי המוצלח קיווה למצוא כשחיפש את שמו, הבלוג שלי מופיע רביעי. לפני אפילו בלוג שמוקדש כולו להסברים למה עזיז אנסרי הוא כזה באד-אס (מן כזה Fanfic שמספר את מעללי דמותו של הקומיקאי). צומת אינטרנט אמרנו, נכון?
אגב, פתאום נוכחתי שהעניין לעיל היה ב-2005. אז צומת אינטרנט ותיקה, יש לומר, כבר יש גרפיטי על הקירות של תחנת האוטובוס והטיח קצת מתקלף. מזל שלאחרונה היו שיפוצים.
שני 5 בפברואר, 2007 16:23 · נושאים: גיקספיק, טק, לינק, משהו להגיד, משהו קרה, ניטפוק
לבלוגרים של ביט שלא הספיקו לייצא את הפוסטים שלהם לפני שהחלטנו לחתום את הפרוייקט (לעת עתה כמובן), עשיתי איזה דף המרה מהיר שמייצא לכם את הפוסטים ב RSS.
כל וורדפרס או תוכנת בלוגים מכובדת אחרת תדע מה לעשות עם הקובץ שתשמרו.
שבת 3 בפברואר, 2007 19:24 · נושאים: ביזארו, התייחסות, טלויזיה, מחשבות, משהו להגיד, ניטפוק
רציתי להשוות בין הסדרה המעולה Dexter לבין סדרה משעשעת ולא מזיקה בשם Psych ולהראות כמה הם דומים, אבל אז נוכחתי שגם ל- Dexter’s Laboratory ול Dexter קווים משותפים:
נתחיל בקווי דמיון בין דקסטר, סדרה איכותית מבין SHOWTIME על רוצח סדרתי שמנסה בכל זאת להיות בנאדם “טוב” לבין המעבדה של דקסטר סדרה מצויירת על ילד שיש לו מעבדת על מתחת לבית:
1. לגיבור קוראים דקסטר.
2. לגיבור יש אחות, (מעצבנת יותר או פחות) אשר גם היא דמות מרכזית בסדרה. לילד יש את דידי, אחות גדולה, גבוהה וארוכת רגליים שמנסה שוב ושוב להרוס לו את המעבדה, בטעות בדרך כלל, (ואשר לה המשפט: היי דקסטר ווטצ’ודואינג), לעומת הרוצח אשר לו יש אחות שוטרת, (ארוכת רגליים אף היא), דברה, ואשר לה הוא נותן טיפים מתוך מוחו הקודח. סוג של אחות קטנה (אפילו שבטח יש לשחקנית ג’ניפר קרפנטר איזה מטר שמונים).
3. שני הדקסטרים עובדים במעבדות. הילד במעבדה שבנה מתחת לבית, הרוצח במעבדת זירת הפשע של המשטרה, ושניהם מתעסקים במדעים. הרוצח בפורנזיקס וחקר הדם, והילד בכל מדע שהוא. שניהם מאד מוצלחים במה שם עושים.
4. שניהם מנסים להיות בסדר עם העולם, בדרכם המשונה. הילד מנסה להצילו ממפלצות ענק, או לפתור את בעיות הרעב העולמי, אפילו שלפעמים גורם להאפלות בחצי כדור הארץ הצפוני, או לחובות של מליוני דולארים לנאסא, לעומת הרוצח שהורג רק “אנשים לא חפים מפשע” ועובד במשטרה.
5. שניהם גאונים בלתי מובנים עם חסך רגשי עמוק. אצל המבוגר בהפשטת מה זה הפך לרצון לקפד חיים, בעוד אצל הילד זה חוסר תקשורת משפחתי ועוד תסביכים א-סוציאליים למינהם.
6. לגיבור יש סוד. לילד יש מעבדה סודית שרק אחותו וכמה חייזרים יודעים על קיומה. לרוצח, יש את תחביבו הקטלני שרק אביו ידע על נטיה זו, ועזר לטפחה לכיוון “חיובי”.
ונעבור להשוואה עם סייק. שון, גאון קרימינולוגיה עוזר למשטרה תחת מסווה של Police Psychic:
1. לשניהם יש אבא שוטר שחינך אותם ברזי המקצוע, ושמופיע בפלאשבקים לאורך הסדרה.
2. שניהם העדיפו לא להיות שוטרים אבל עוזרים למשטרה באופן חיצוני, מועסקים על ידה בצורה זו או אחרת. דקסטר עובד במעבדת המשטרה, ושון מועסק כיועץ רוחני (איך לתרגם Police Psychic, יש למישהו רעיון?).
3. שניהם מאד מוצלחים במה שהם עושים, ושניהם מעדיפים לא לקבל על זה קרדיט. לשניהם יש תסביך מגלומני מסויים.
4. אצל שניהם יש דמות שחומת-עור שלא מאושרת מהאופן שבו הם מתנהלים. אצל דקסטר זהו השוטר המוצלח סרג’נט דואקיס שכבדיחה אומר לדקסטר שהוא יאסור אותו יום אחד, ולשון יש את גאס, שותפו למשרד החקירות הרוחני, שתמיד מבקר את כל צעדיו.
5. לשניהם יש שוטר שלא מרוצה מתפקודם או מהאופן שבו הם מסתבכים לו בחקירות. לדקסטר שוב זה דואקיס, ולשון זה הבלש הלחוץ לסיטר.
6. בשתי הסדרות יש דמות נשית בלתי נגישה אך אטרקטיבית לצופים. לדקסטר זה אחותו מן הסתם, ולשון זו השוטרת שמפאת “זו סדרת טלויזיה מהדור הישן” אין בינהם שום דבר מהותי.
7. לשני הדמויות יש סוג של מסווה. אצל שון זה העמדת פני סייקיק. אצל דקסטר זה העמדת פני בן אדם.
עריכה: 8. בפרק שבו דקסטר הולך לטיפול הוא קורא לעצמו בפסוודון שון. צירוף מקרים?
השוואות בין דקסטר, סדרה איכותית שלכל פרק בה יש איכויות של סרט, לסייק, מן קומדייה משטרתית דלת תקציב או למעבדה של דקסטר, סדרה לילדים ולצעירים ברוחם, אינה בדיוק באותו קנה ומשמשת כאן רק מן סוג של כוון תימאטי. הביטו וראו איך יוצרים שונים ולא קשורים המתפקדים בזירות יצירה שונות הגו דמויות בעלות קווים תימאטיים מאד דומים. אין ספק שאם הייתם מבקשים המלצה מה לראות מבין השלושה הייתי ממליץ על דקסטר, על אף מספר סייגים. מספר קווים בעלילת הסדרה הרגישו כ”מודבקים”. זה קצת ניטפוק, כי הסדרה כתובה להפליא, אבל ההתייחסות לרוצח כמשהו מולד וכמשהו שיוצר אחווה בין רוצחים נראית לי מודבקת ולא ממש הגיונית. אבל הסדרה עצמה קולחת, מותחת ומציירת ספק קריקטורה ספק טרגדיה אנושית, ואפילו מתובלת בהומור מקאברי מדי פעם. שווה לראות ללא ספק. עוד לא גמרתי לראות את העונה הראשונה ואמרו לי שיש סוף מפתיע, אז בבקשה לא לספוילר לי אותה.
שלישי 9 בינואר, 2007 12:57 · נושאים: ביזארו, משהו להגיד, משהו קרה, ניטפוק
במקרה יצא לי להתקל בתמונה הזו שאחותי צילמה בטיול המשפחתי שערכנו באירופה לא מכבר (מן פמילי בונדינג, אל תשאלו).
האותיות מופיעות כחלק מקמפיין I AMsterdam שנערך בעיר המופלאה הזו באותו זמן. זהו איזור מוזיאון ואן-גוך.
רביעי 29 בנובמבר, 2006 19:13 · נושאים: second life, ביזארו, גיימינג, גיקספיק, התייחסות, טק, משהו להגיד, ניטפוק
אם לא קראתם את הדה-מרקר שהגיע עם הארץ בסופשבוע שעבר, או בכלל לא הקשבתם לשיח הטכנולוגי, אז לא שמעתם על Second Life.
אותו עולם וירטואלי שאולי הגליק הכי גדול שבייחצון שלו הוא שהכסף שם אמיתי. דהיינו יש שער חליפין משתנה עבור לינדן-דולר ודולארים אמריקאים (נכון להיום משהו כמו L$280=1$). אני לעומת זאת, הייתי מייחצן את העולם הזה בתור גן-שעשועים וירטואלי שבו אתה יכול לפגוש אנשים מכל העולם שנראים כמו שהם רוצים להראות בתוך תפאורות ממוחם הקודח של אלפי אנשים ברחבי העולם. המונח סייבר-סקס מקבל כאן משמעות אחרת לגמרי.
אז נכון שנקודת מכירה של עולם וירטואלי בתור “כאן אפשר לעשות כסף”, עלול לגרום למסתקרנים להגיע. אבל האם זהו הקהל שנרצה מסתובב ליד האווטרים המושקעים שלנו? האם אלו אנשים שאיתם נרצה לעשות ניוד סקיידייבינג או לשחק טקסס הולד-אם? אותו דבר לגבי אנשים שבאים כי כאן “אפשר להזדיין עם בובות וירטואליות שמאחוריהן אנשים אמיתיים”. האם זהו הקהל שנרצה להיות בחברתו? אין מספיק סליז בעולם בשביל לייצר עוד פלטפורמת סליז-אינטרנטי?
כרגע סקונד לייף הוא פוטנציאל בלתי ממומש. רבים שם היוזמות, הקרקעות וההיצע על הביקוש.
כשכל אחד יכול להיות בעל קרקעות או לפתוח ביזנס ב-6$ (אמריקאי) לחודש, מה כבר הטעם בביזנס?מה שחסר בסקונד לייף הם אנשים מעניינים מספיק בשביל שנחזור. סיבות אנושיות ורגשיות בשביל שריבוי הביזנסים מסביב יקבל משמעות. מה הטעם באלפי קניונים אם אין שם אף אחד לקנות, או שהמחירים לא תואמים את הכסף שיש בתיקינו הוירטואלי? או למה לשחקנית להלביש את האווטר שלה במיטב מחלצותיה שעלו לה בדמים רבים, אם אין ג’נטלמנים ראויים מסביב? חסרים שם אנשים.
משעמם לכם בחיים? בואו לחיים השניים, זה בחינם. למצולמים אין קשר לכתבה.
ראשון 5 בנובמבר, 2006 23:57 · נושאים: ביזארו, גיקספיק, טק, משהו להגיד, ניטפוק
עכשיו ראיתי איך הבלוג שלי נראה באקספלורר.
אני אלך לצד להקיא קצת, ואחשוב איך מטפלים בזה.
עם קוראינו שלא גולשים בפיירפוקס (וסטטיסטיקות מראות שאכן יש כאלו משום מה), סליחה.
עריכה: לא נורא, תיקנתי. זה סביר עכשיו, מלבד העובדה שהאובייקט של YouTube מתעקש להעיף את האקספלורר שלי, משום מה.
ראשון 5 בנובמבר, 2006 21:09 · נושאים: גיקספיק, טלויזיה, טק, ניטפוק
תראו מזה. רק התקנה חדשה וכבר יש בי יותר מוטיבציה לכתוב כאן. אפילו אם שני הפוסטים האלו הם לגמרי קשורים לעובדה שיש התקנה חדשה.
התעסקתי קצת עם mod_Rewrite וגם עם ReDirect ו RedirectMatch והצלחתי כמעט לגמרי להמיר את הURL-ים של הבלוג הישן אל החדש. ככה שגם ה-FEEDים עובדים, וגם הרפרנסים לפוסט ספציפי, רק מה, במקום שההפניה היא בדיוק לפוסט, ההפניה היא ליום בו הוא פורסם. הבעיה היא שככה הגדרתי את הכתובות הישנות, כולל מן מזהה טפשי של עברית מאונגלזת שאיתו הייתי צריך להתמודד.
אבל מה, עובד. עדיין אני מופיע בעמוד הראשון של חיפושים אחרי דוקטור הו, אם כי כבר לא ראשון.
אגב דוקטור הו, את Torchwood אתם רואים, כן? (זו הסדרה שהבטחתי על קפטן ג’ק). שווה להכנס לאתר הסדרה אפילו רק בגלל הפלאש. הספין-אוף הזה בעולם של דוקטור הו, הוא בעל תימה קצת יותר בוגרת (Adult Themed, מה שנקרא), כמו לדוגמא חייזר(ית) שניזונה מאנרגיה הנפשית של אורגזמה גברית. זה לא אמריקאי כמו הירוז, אבל בהחלט יש פוטנציאל.
ראשון 5 בנובמבר, 2006 7:39 · נושאים: גיקספיק, טק, משהו להגיד, ניטפוק
השתדרגתי. סופסוף מצאתי קונווטור (ממיר) יעיל מוורדפרס אחד לשני (כאן יש קישור לדף עבודה עליו, למתעניינים), ועכשיו אני בגרסה העברית המלאה (תודה, רן) ואפילו עם URLים משודרגים ועברית ב UTF-8, כמצופה.
הפכתי את ה Movie Of The Week והציטוטים ל Widgets, לא חושב שזה לעניין לשחרר את זה, מכיוון ששניהם מבוססים על פלאגאינים/סניפטים אחרים (Witty, They Fight Crime).
לאנשים שמRSSים אותי, אז הכתובת השתנתה גם לזה, אבל איך תדעו?
שישי 21 ביולי, 2006 18:56 · נושאים: מחשבות, משהו להגיד, משהו קרה, ניטפוק, קולנוע, קומיקס
היום המי יודע כמה למלחמה (כן, אני יודע, יש כאלו שיודעים במדויק, זה לא אני), ואותי מעניינים כמה דברים אחרים:
1. איפה שופכים פסולת בניין בתל-אביב בלי שזה יעלה כסף.
2. למה התקשורת לא אוהבת את סופרמן מצד אחד, ולמה הוא מקבל כזה הייפ מצד שני.
ואני אפרט, לא לפני שאציין שאינני עוכר ישראל, ובוודאי מוטרד מהאירועים בצפון. אבל כל עוד הם בצפון, אתמודד עם הפקקים וההיסטריה הציבורית כשאר תושבי המרכז, ואוטרד בענייני השוטפים עד יעבור זעם. כן, כשרון הטמנת ראש בחול כמעשה היען תמיד היה הצד החזק שלי, ואעשה ככל יכולתי לגרום לחרדה הציבורית לעבור לי קרוב לאוזן, אבל לא קרוב מדי.
גמרתי את השיפוצים לדירתי החדשה בעיר הגדולה, ודקה לפני שאני נכנס יש לי כמות נכבדת של שקים של פסולת בניין (אתם יודעים, חול, טיט ומלט יבשים ושאריות של שיש וחרסינה). בדרך כלל המקצוענים מזמינים עגלה לפתור בעיות כאלו. עגלה במהותה היא מן מפלצת ברזל יצוקה שתופסת לכם מקום במגרש החניה, או רחמנא לצלן יושבת על המדרכה הציבורית, עד שהיא מלאה ואתה מזמין חזרה את הטרקטור שיקח את המפלצת ויפטר מאשר על גבה. ברוב הפסולת של השיפוץ המקצוענים טיפלו, ועכשיו נשארו השאריות מהעבודה הקטנה שאחרי. לא מספיק בשביל להזמין עגלה, ויותר מדי מאשר לזרוק אל הפח המשותף. פניתי אל גורמים מוסמכים בעיריה (שהיו אגב, מאד אדיבים ועזרו לי בדקות לפתור את הסבך הבירוקרטי), והם טענו שאם עלי להפטר מפסולת בניין בעצמי אסור בטובי אל הגורמים המוסמכים לכך. עניין של תשלום סמלי טען איש הרשות. תשלום עבור שימוש במזבלה? נשמע לי משונה. כאן אגב, אתר המשרד לאיכות הסביבה, שבו מצאתי אחראים לטיפול בפסולת בניין.
סופרמן. סופרמן, הו סופרמן. למי חטאת שיטפלו אליך התקשורת? למה קיבלת הייפ כזה שיגרום לסמלך להתנוסס על חולצותיהם של כל אנשי סינמה סיטי, אבל, גרמת להם באותו הזמן להקרין את סרטך ביום הבכורה בסאונד גרוע ובפוקוס מקרטע?
מה בדיוק קורה כאן?
אני את הסרט מאד אהבתי. הזכיר לי מדי את סרטי סופרמן ופחות מדי את הקומיקס, אבל את המחשת התעופה אף אחד לא עשה כל כך טוב, וללא ספק קייט בוסוורת’ היא הלואיס ליין הכי יפה עד היום, ורק בשבילה, סופרמן, כדאי לך לבוא לבעוט בתחת של המקרינים האלו או מי שלא תיקן את מערכת הסאונד בזמן. שייתביישו. בשביל הקרנה כזו אני עוזב את הספה הנוחה שלי בבית עם הסאונד הסראונד והיכולת ללכת להשתין באמצע הסרט? אתם באמת רוצים להרוג את האופציה לצאת מהבית ולשבת בחושך יחד עם 200 זרים במשך שעתיים? אנשי אולמות הקולנוע, דווקא בזמן כזה, כשהתותחים רועמים, ואנשים בכל זאת מטריחים את עצמם לצאת מהבית, דווקא אז, אתם צריכים להקפיד שהכל יהיה טיפ-טופ טכנית. חאליק, תתאמצו קצת.
נדמה ששרביט סרטי הסופר הירוז הטובים עבר ממארוול לדיסי. מארוול פתחה את העדנה של הז’אנר עם ספיידרמן, אקס-מן וההאלק התחילה להדרדר עם דרדוויל וכבר לא היה לה את זה עם הפנטסטיק פור. דיסי פתחה בשאגה עם בטמן מתחיל ועכשיו סופרמן שחזר. מישהו יודע על עוד דברים חיוביים בקנה?
אהבתי את הסרט עצמו על אף שההקרנה הקשתה עלי. בריאן זינגר יודע לפרגן למיתולוגיית קומיקס כמו אף אחד אחר. הסרט זרם, התרפק על נוסטלגיות ופרות קדושות של המיתולוגיה של אחרון הקריפטונאים ואפילו החמיא לעטיפה של סופרמן #1. היה אפילו מצחיק לעיתים. העובדה שברנדון רות’ כקלארק קנט נראה כה צעיר בעצם המשיכה את סדרת סמולוויל תימאטית, אפילו שעלילתית הסרט ממשיך את הארבעה של דונר/ריבס (כולל המוזיקה המצויינת של ויליאמס).
הפוסט הזה לא אמור להיות ביקורת על הסרט, רק ביקורת על ההקרנה ולציין את העובדה שאני לא יכול להיות ביקורתי לדברים שאני אוהב. את הסרט אהבתי. אמרתי את זה קודם ואומר שוב. דיסי מביאים אותה. אם נכליל את וי (פור ונדטה) כסרט קומיקס ושל דיסי, אפילו בפעם השלישית.
אני את סופרמן חוזר אחזור לראות שנית כנראה על המסך בבית.
רביעי 15 בפברואר, 2006 21:35 · נושאים: ביזארו, טק, לינק, משהו להגיד, ניטפוק
בחיפושי בגוגל אחר מילה שנכתבה בשגיאות בפורום מסויים, גיליתי אתר עם טקסטים משונים מאד, כשצמד המילים לתור מוטור מופיעות בו ללא הפסק.
מה מסתבר? זוהי תחרות שנערכה על ידי NRG, וניצח בה מיכאל לוגוסי מהאתר 2find. עכשיו נשאלת השאלה, לאן פוסט זה יקדם אותי בחיפושים אחר לתור מוטור בגוגל?
« פוסטים ישנים יותר
