ארכיון טלויזיה
שלישי 26 ביוני, 2007 11:34 · נושאים: התייחסות, טלויזיה
בזמן האחרון אני רואה את כל הסופרנוס. משהו שתמיד הנחתי שאני אעשה באיזהשהו שלב, ואף פעם לא יצא. קצת באיחור, אבל זו באמת סידרה מצויינת. באתנחתות שבין עונה לעונה הגיעה לפני סדרה יוצאת דופן מבית היוצר של Deadwood דיויד מילץ’ ו-HBO הקרויה John from Cincinnati (ובטח תתורגם כ”ג’ון מסינסנטי”).
הסדרה מספרת על משפחת יוסט על שלושה דורותיה של גולשים סופרסטארים והאנשים שסביבם ומוסיפה לזה אלמנט חבוי של העל-טבעי שאולי מגולם בדמותו של צעיר דמוי אלביס שמתקשה בדיבור והתנהלות והופיע בסביבה. יותר מזה לא כדאי לספר, גם אם אתם לא חובבים את הספורט שיש לו ברכה ידנית שקרויה “האנג טן”, כדאי בכל זאת לבדוק את הסדרה הזו (שלושה פרקים בנתיים). די לומר ששלושת הפרקים הראשונים קרויים His Visit: Day 1,2,3 בהתאמה.
סבא וסבתא יוסט (ברוס גרינווד ורבקה דה-מורני)
הסדרה רצופה כוכבים בתפקידים גדולים כקטנים, כמו לוק פרי, רבקה דה-מורני, לואי גוזמן, אד אוניל וגם כמה שחקנים שזכורים לטוב מדדווד, פתאום בלי מבטא טקסני, וכמובן דיאלוגים רצופי מילים מרובות הברות. אבל שווה לשבור את האוזניים בשביל זה, או לחכות להבאה לארץ ותרגום. יס? הוט?
אגב הסדרה מוגדרת כ Surf Noir. אין כל כך בלש או פאם פאטאל, אני הייתי מגדיר את זה Surf Fi. אבל זה רק אני.
ראשון 10 ביוני, 2007 14:57 · נושאים: VID, טלויזיה
שלישי 8 במאי, 2007 15:51 · נושאים: VID, התייחסות, טלויזיה
בו בזמן שאני מתעדכן בסיום העונה הראשונה של הסידרה של טינה פיי 30 רוק נתקלתי בשתי סדרות מערכונים מעולות. האחת Mr. Show, עשתה 4 עונות (רובן ב HBO) בסוף שנות התשעים, בהגייתם של דיוויד קרוס (הזכור לטוב מ Arrested Development) ובוב אודנקירק (מהתוכנית של בן סטילר ומכותבי SNL).
Hey Everybody its Bob & David
Mr. Show נתנה צ’אנס לקאדר מעולה של שחקנים בינהם בריאן פוסיין, מרי לין רצ’קוב, שרה סילברמן ואפילו ג’ק בלאק (לכמה פרקים לפני שכוכבו זרח).
מה אפשר לכתוב על תוכנית מערכונים בלי להראות קטע ממנה, רק מערכון בודד? הייחוד המופתי, אולי, של מיסטר שו מלבד חוש הומור מחודד שמקדים את תקופתו לפחות בעשור הוא חיבורי המערכונים המופלאים. כל מערכון מהווה חיבור מתוסרט למערכון הבא, כך שהתחושה האפיזודלית שמלווה תוכנית מערכונים ממוצעת פוחתת. החיבורים יכולים להיות ממעבר ל”פרסומות” עד לדמות שעוברת למערכון אחר בלתי קשור. הנה מערכון טיפוסי:
אתם תוהים מה אפשר לעשות עם חמש שקל ותסריט טוב? את התוכנית הזו לדוגמא: Human Giant. ענק אנושי?.
תוכנית שרצה ב MTV (פרק 5 שודר לאחרונה). שלושה שחקנים קבועים. משום מה גם כאן לבריאן פוסיין יש תפקידי אורח. כדאי.
הערה: בריאן פוסיין ידוע בתור האיש המוזר ההוא מ Just Shoot Me (אפילו בIMDB הוא מוגדר ככה). לפני Human Giant הוא נצפה לאחרונה בתוכניתה של שרה סילברמן. אני דווקא חשבתי שהפיילוט לסדרה בכיכובו שלו ושל פאטון אוסוולד Super Nerds דווקא היה מוצלח.
אגב, אם וכאשר התוכניות האלו ישודרו בארץ באחד הערוצים אני מקווה שימצאו לשמות שלהם תרגום פחות מלגלג משלי.
שבת 3 בפברואר, 2007 19:24 · נושאים: ביזארו, התייחסות, טלויזיה, מחשבות, משהו להגיד, ניטפוק
רציתי להשוות בין הסדרה המעולה Dexter לבין סדרה משעשעת ולא מזיקה בשם Psych ולהראות כמה הם דומים, אבל אז נוכחתי שגם ל- Dexter’s Laboratory ול Dexter קווים משותפים:
נתחיל בקווי דמיון בין דקסטר, סדרה איכותית מבין SHOWTIME על רוצח סדרתי שמנסה בכל זאת להיות בנאדם “טוב” לבין המעבדה של דקסטר סדרה מצויירת על ילד שיש לו מעבדת על מתחת לבית:
1. לגיבור קוראים דקסטר.
2. לגיבור יש אחות, (מעצבנת יותר או פחות) אשר גם היא דמות מרכזית בסדרה. לילד יש את דידי, אחות גדולה, גבוהה וארוכת רגליים שמנסה שוב ושוב להרוס לו את המעבדה, בטעות בדרך כלל, (ואשר לה המשפט: היי דקסטר ווטצ’ודואינג), לעומת הרוצח אשר לו יש אחות שוטרת, (ארוכת רגליים אף היא), דברה, ואשר לה הוא נותן טיפים מתוך מוחו הקודח. סוג של אחות קטנה (אפילו שבטח יש לשחקנית ג’ניפר קרפנטר איזה מטר שמונים).
3. שני הדקסטרים עובדים במעבדות. הילד במעבדה שבנה מתחת לבית, הרוצח במעבדת זירת הפשע של המשטרה, ושניהם מתעסקים במדעים. הרוצח בפורנזיקס וחקר הדם, והילד בכל מדע שהוא. שניהם מאד מוצלחים במה שם עושים.
4. שניהם מנסים להיות בסדר עם העולם, בדרכם המשונה. הילד מנסה להצילו ממפלצות ענק, או לפתור את בעיות הרעב העולמי, אפילו שלפעמים גורם להאפלות בחצי כדור הארץ הצפוני, או לחובות של מליוני דולארים לנאסא, לעומת הרוצח שהורג רק “אנשים לא חפים מפשע” ועובד במשטרה.
5. שניהם גאונים בלתי מובנים עם חסך רגשי עמוק. אצל המבוגר בהפשטת מה זה הפך לרצון לקפד חיים, בעוד אצל הילד זה חוסר תקשורת משפחתי ועוד תסביכים א-סוציאליים למינהם.
6. לגיבור יש סוד. לילד יש מעבדה סודית שרק אחותו וכמה חייזרים יודעים על קיומה. לרוצח, יש את תחביבו הקטלני שרק אביו ידע על נטיה זו, ועזר לטפחה לכיוון “חיובי”.
ונעבור להשוואה עם סייק. שון, גאון קרימינולוגיה עוזר למשטרה תחת מסווה של Police Psychic:
1. לשניהם יש אבא שוטר שחינך אותם ברזי המקצוע, ושמופיע בפלאשבקים לאורך הסדרה.
2. שניהם העדיפו לא להיות שוטרים אבל עוזרים למשטרה באופן חיצוני, מועסקים על ידה בצורה זו או אחרת. דקסטר עובד במעבדת המשטרה, ושון מועסק כיועץ רוחני (איך לתרגם Police Psychic, יש למישהו רעיון?).
3. שניהם מאד מוצלחים במה שהם עושים, ושניהם מעדיפים לא לקבל על זה קרדיט. לשניהם יש תסביך מגלומני מסויים.
4. אצל שניהם יש דמות שחומת-עור שלא מאושרת מהאופן שבו הם מתנהלים. אצל דקסטר זהו השוטר המוצלח סרג’נט דואקיס שכבדיחה אומר לדקסטר שהוא יאסור אותו יום אחד, ולשון יש את גאס, שותפו למשרד החקירות הרוחני, שתמיד מבקר את כל צעדיו.
5. לשניהם יש שוטר שלא מרוצה מתפקודם או מהאופן שבו הם מסתבכים לו בחקירות. לדקסטר שוב זה דואקיס, ולשון זה הבלש הלחוץ לסיטר.
6. בשתי הסדרות יש דמות נשית בלתי נגישה אך אטרקטיבית לצופים. לדקסטר זה אחותו מן הסתם, ולשון זו השוטרת שמפאת “זו סדרת טלויזיה מהדור הישן” אין בינהם שום דבר מהותי.
7. לשני הדמויות יש סוג של מסווה. אצל שון זה העמדת פני סייקיק. אצל דקסטר זה העמדת פני בן אדם.
עריכה: 8. בפרק שבו דקסטר הולך לטיפול הוא קורא לעצמו בפסוודון שון. צירוף מקרים?
השוואות בין דקסטר, סדרה איכותית שלכל פרק בה יש איכויות של סרט, לסייק, מן קומדייה משטרתית דלת תקציב או למעבדה של דקסטר, סדרה לילדים ולצעירים ברוחם, אינה בדיוק באותו קנה ומשמשת כאן רק מן סוג של כוון תימאטי. הביטו וראו איך יוצרים שונים ולא קשורים המתפקדים בזירות יצירה שונות הגו דמויות בעלות קווים תימאטיים מאד דומים. אין ספק שאם הייתם מבקשים המלצה מה לראות מבין השלושה הייתי ממליץ על דקסטר, על אף מספר סייגים. מספר קווים בעלילת הסדרה הרגישו כ”מודבקים”. זה קצת ניטפוק, כי הסדרה כתובה להפליא, אבל ההתייחסות לרוצח כמשהו מולד וכמשהו שיוצר אחווה בין רוצחים נראית לי מודבקת ולא ממש הגיונית. אבל הסדרה עצמה קולחת, מותחת ומציירת ספק קריקטורה ספק טרגדיה אנושית, ואפילו מתובלת בהומור מקאברי מדי פעם. שווה לראות ללא ספק. עוד לא גמרתי לראות את העונה הראשונה ואמרו לי שיש סוף מפתיע, אז בבקשה לא לספוילר לי אותה.
רביעי 17 בינואר, 2007 17:47 · נושאים: second life, התייחסות, טלויזיה, לינק, משהו להגיד
יובל דרור התארח בערוץ 10 והסביר לזוג המלומדים, לונדון וקירשנבאום, על סקנד לייף (הוידאו לא עבד לי כל כך בפיירפוקס). מעולה למי שלא הבין עדיין על מה אני מדבר כאן כבר כמה זמן. מתוך נענע, שלהם אגב, מדור סימפטי למדי על הנושא, מאת אדר שלו.
טוען קירשנבאום, שהוא לא מיצה עדיין את חייו הראשונים. ומי כן, חוץ מהמתים? המשיכה בסקנד לייף,ותקנו אותי אם אני טועה, היא היכולת לבחון אפשרויות אחרות של חיים. בעיקר בחופש. כן. חופש מוחלט. משהו שלרובינו אין בחיים הראשונים האלו.
אווטר אגב, אכן מילה הודית, שמתארת את הייצוג הגשמי של אל מסויים. נדמה לי ששיווה תמיד אהב אווטרים שמתוארים בצבע כחול וממיתולוגיות אחרות אנחנו למדים שזאוס אהב להופיע כשור חרמן, ואילו אלוהינו אנו כשיח בוער. כל דת והאווטרים שלה.
רביעי 10 בינואר, 2007 11:22 · נושאים: VID, ביזארו, טלויזיה, טק, משהו להגיד, ציטוט, קולנוע
כמה שהתרגלנו שויקיפדיה מדוייקת, ככה אפשר להבין כמה בעצם היא לא אובייקטיבית. מסתבר שמעריצי ידידינו בוראט שינו את ההגדרה של קזחסטן וככללו בה את כתבינו המפוברק כנשיא קזחסטן ואת ההמנון להלן (גם למי שתהה מה פירוש הטגליין המשונה לבלוג שלי, ולא ידע):
Kazakhstan greatest country in the world.
All other countries are run by little girls.
Kazakhstan number one exporter of potassium.
Other countries have inferior potassium.Kazakhstan home of Tinshein swimming pool.
It’s length thirty meter and width six meter.
Filtration system a marvel to behold.
It remove 80 percent of human solid waste.
Kazakhstan, Kazakhstan you very nice place.
From Plains of Tarashek to Norther fence of Jewtown.
Kazakhstan friend of all except Uzbekistan.
They very nosey people with bone in their brain.
Kazakhstan industry best in the world.
We incented toffee and trouser belt.
Kazakhstan’s prostitutes cleanest in the region.
Except of course Turkmenistan’s
Kazakhstan, Kazakhstan you very nice place.
From Plains of Tarashek to Norther fence of Jewtown.
Come grasp the might phenis of our leader.
From junction with the testes to tip of its face!
לעניינים כאלו בדיוק המציאו את האנ-ציקלופדיה, ושמה אפילו עיוותו והוסיפו אינפורמציה שלא הגה סשה ברון כהן, אלא אנשים קצת פחות שנונים. לך תבנה מדינה.
בנתיים בויקיפדיה, המחדל התגלה ותוקן, אבל מה עם כל הערכים שלא כולם יודעים את פירושם. מה קורה שם בדיוק?
רביעי 10 בינואר, 2007 2:26 · נושאים: גיקספיק, התייחסות, טלויזיה, משהו להגיד
כן, מה אני לא אעשה בשביל לעלות את עצמי בגוגליה על דוקטור הו עוד יותר למעלה. אז הנה, אחרי שעדכנתי לגבי טורצ’ווד, הסדרה של קפטן ג’ק, בעלת התימה היותר Adult, ופונה לקהל קצת יותר ביזארי, הנה הספין אוף השני של הדוקטור הטוב. הרפתקאותיה של שרה ג’יין, אותה קומפניון נשכחת, שרה ג’יין סמית, מקבלת סדרה משלה שתצא במהלך 2007, כך הבטיחו באחד מאותם בי.בי.סיאים. מכיוון שסדרת האב לא ממש בטוחה אם היא פונה לקהל צעיר או קהל בוגר (אנחנו כקהל בוגר מקווים שידברו אלינו), יצר ראסל טי דיוויס את Sarah Jane Adventures שכפי שהספיישל מראה תכוון לקהל יותר צעיר.
שרה ג’יין היתה הקומפניון של שני דוקטורים (השלישי והרביעי, שגולמו על ידי ג’ון פרטויי וטום בייקר), והופיעה לאחרונה כאשה מרירה שמתגעגעת להרפתקאות חובקות היקום והזמן עם הדוקטור, כשפגשה בנוכחי. כפי הנראה, שכנה צעירה (יסמין פייג’ הנפלאה) שעברה לגור לידה תפיח בה רוח נעורים וקצת תקווה וביחד (פלוס כפי הנראה חבורת צעירים), יפתרו תעלומות חובקות עולם, שבטח יקרו גם הם בקארדיף, כי איפה אם לא בויילס יש זמן רעוע וחייזרים מאחורי כל דלת אחורית של פאב. אם הכלבלב המכני K9 ישתתף גם הוא הם ממש יהיו הרביעיה הסודית והכלב. הספיישל אגב מוצלח ומסתמן שזה יהיה ספין אוף מעולה אף הוא, אבל מתי הדוקטור חוזר?
שני 6 בנובמבר, 2006 16:28 · נושאים: התייחסות, טלויזיה, משהו להגיד, ציטוט, קומיקס
עכשיו אחרי שהתרווחנו קצת, רציתי לספר לכם על שלוש סדרות שאני רואה ושלא זכו (עדיין) למספיק עדנת יחצנ”ות (ואם כן, אז פספסתי אותה). הן בהתאמה על כבאים בניו-יורק, עיירת ספר במערב הפרוע ואנשים עם כוחות על.
Rescue Me
Father Murphy: Booze is your problem. Surviors Guilt, that’s just easy to get over.
Tommy: How?
Father Murphy: Die.
– Rescue Me (”Satisfaction” season 3 ep. 7).
Rescue Me, הצילו אותי, מספרת על מעלליו של כבאי בתחנה 62 במנהטן. כן, אני יודע, רק מלשמוע על סדרות כבאים חושבים על מעשי גבורה בבניינים בוערים ומפהקים, אבל זו לא סידרה כזו. טומי גאווין מנסה להתמודד עם חייו המתפרקים, עם התמכרות לאלכוהול, עם גרושתו, עם אלמנתו של חברו הטוב, עם משפחותיו המפורקות, עם הזיות של רוחות של כל מי שמת סביבו, כולל ישו ומריה מגדלנה (לישו יש אחלה אוטו), ועם החבר’ה בתחנה, בתור זה שמציל אותם כל פעם מחדש. Rescue Me זו לא סדרה על כבאים, יש מקסימום סצינת כיבוי אחת בכל פרק. זו סדרה על עולמו של טומי גאווין, שאותו מגלם הקומיקאי דניס לירי, שגם מפיק וכותב אותה. זו סדרת דרמה מטובלת בהומור, כמו שהחיים מצחיקים לפעמים. ערוכה, מבויימת ומשוחקת לעילא.
Tommy Gavin: Let me tell you something, sister, you serve two purposes in this house - you can give me a blow job or make me a sandwich. I’m not in the mood for head and I had a late breakfast, so you’re shit out of luck.
טומי לאשה כבאית חדשה בתחנה. והם מאשימים את הסדרה בסקסיסטיות?
אתם אולי זוכרים את הסדרה הקודמת של לירי The Job, בה הוא מגלם שוטר ניו-יורקי. להבדיל The Job בנויה כמו סדרה קומית של פרקים של חצי שעה. ב-Rescue Me לירי למד מהטעויות שלו בסדרה הקודמת, ולמד לעשות דרמה כמו שצריך. אפילו המוזיקה מעולה.
ממליץ בכל פה, ומחכה לעונה 4. לירי, אגב, זכה בפרס האמי על משחקו בסדרה, מלבד פרסים נוספים לה היא זכתה. יס? הוט? אניבודי? ביולר?
Deadwood
E.B. Farnum (Hotel Manager): Separate rooms, I’ll arrange that by tomorrow, but today I can’t fix it, unless you kill a guest.
– Deadwood
זו דווקא סדרה של HBO שמציגה על מרקעיכם, רק שאני מסיבה לא ברורה פספסתי. אודה שבעתיד יעדכנו אותי כשיש סדרות מוצלחות. אם גם אתם פספסתם את סדרת המערבון הזו, וגם אתם רוצים לחזור ולהאמין במיתוס הקאובוי הקשוח (ולא בדברים כמו ברוקבק), אז הסכיתו. בעיירת ספר, שבשטחי אינדיאנים יש עיירת מחפשי זהב, שמה דדווד (יער מת). הסדרה מתחילה כשסת’ בולוק, מרשל ממונטנה, מחליט לפרוש מעסקי אכיפת החוק ולפתוח חנות כלי כרייה יחד עם סול סטאר, שותפו היהודי, בעיירה ללא חוק זו. אנחנו מתוודעים לתושבי העיירה, שבהתחלה רוב חיי החברה שלהם סובבים סביב הג’ם, בית המרזח/הבורדל היחיד בעיירה. האיש החזק בעיירה הוא בעל הג’ם, אל סוורנג’ן (שאגב, בטח כשתפקיד זה נכתב תכננו על אל פצ’ינו). אלו אחד הפורטרטים הבודדים של “אדם רע”, שאינו מהסס להרוג אנשים על ימין ועל שמאל, שמעל המרקע הקטן בו הוא מתנהג בצורה מובנת, ויוצר הבנה ואפילו אמפתיה להחלטותיו. צעד מאד נועז מצד יוצרי הסדרה זו, בה טוב ורע מובדלים בצורה מאד נחרצת, אבל את שניהם ניתן להבין. בקרוב אתחיל לראות את עונה 2. דיווחים ימסרו לפי דרישה.
Heroes
Hiro Nakamura: My only concern is should I hide my true identity? A costume maybe?
Ando Masahashi: You start talking about capes and tights and I’m out of here.– Heroes
הסדרה החדשה של NBC היא על מה היה קורה אם בעולמינו אנשים היו מפתחים כוחות לא רגילים? טלפתיה, תעופה, או אפילו שליטה בחלל וזמן? אני קורא לסדרה הזו ה-4400 המוצלחת. אם גם אתם ממאוכזבי ה-4400, אבל אהבתם את הקונספט (ואת מוזיקת הפתיחה), זו הסדרה בשבילכם. כעת פרק 7 של העונה הראשונה משודר בחו”ל, והיא מגוללת את עלילותיהם של שבעה אנשים שמנסים להחזיק חזק בחייהם המתפרקים נוכח העובדה שהם מגלים יכולות על טבעיות. הסדרה מושפעת באופן מוחלט מז’אנר הסופר-גיבורים של הקומיקס האמריקאי, אך מנסה לשמור על חזות ריאליסטית, מלבד אלמנט זה, ולדידי גם מצליחה. כהומאז’ לקומיקס, הפרקוג (מגלה העתיד) משתמש בציורי קומיקס כמדיום בו הוא חוזה.
Isaac Mendez: I don’t want to lose you. But if you don’t believe in me you shouldn’t be here.
Simone Deveraux: Fine. You think you can paint the future, paint one without me in it.
– Heroes
בלי לחשוף יותר מדי מהסדרה, אלא רק להציע שאם אי פעם פינטזתם על קונספט האנשים המעופפים או הנוסעים בזמן, בקשו מ-Yes או HOT להביא אותה. וכן, אלי לארטר (קריסי מג’יי וסיילנט בוב מכים שנית) משחקת חשפנית אינטרנט. כדאי.
ראשון 5 בנובמבר, 2006 21:09 · נושאים: גיקספיק, טלויזיה, טק, ניטפוק
תראו מזה. רק התקנה חדשה וכבר יש בי יותר מוטיבציה לכתוב כאן. אפילו אם שני הפוסטים האלו הם לגמרי קשורים לעובדה שיש התקנה חדשה.
התעסקתי קצת עם mod_Rewrite וגם עם ReDirect ו RedirectMatch והצלחתי כמעט לגמרי להמיר את הURL-ים של הבלוג הישן אל החדש. ככה שגם ה-FEEDים עובדים, וגם הרפרנסים לפוסט ספציפי, רק מה, במקום שההפניה היא בדיוק לפוסט, ההפניה היא ליום בו הוא פורסם. הבעיה היא שככה הגדרתי את הכתובות הישנות, כולל מן מזהה טפשי של עברית מאונגלזת שאיתו הייתי צריך להתמודד.
אבל מה, עובד. עדיין אני מופיע בעמוד הראשון של חיפושים אחרי דוקטור הו, אם כי כבר לא ראשון.
אגב דוקטור הו, את Torchwood אתם רואים, כן? (זו הסדרה שהבטחתי על קפטן ג’ק). שווה להכנס לאתר הסדרה אפילו רק בגלל הפלאש. הספין-אוף הזה בעולם של דוקטור הו, הוא בעל תימה קצת יותר בוגרת (Adult Themed, מה שנקרא), כמו לדוגמא חייזר(ית) שניזונה מאנרגיה הנפשית של אורגזמה גברית. זה לא אמריקאי כמו הירוז, אבל בהחלט יש פוטנציאל.
חמישי 22 ביוני, 2006 12:47 · נושאים: התייחסות, טלויזיה, מוזיקה, משהו קרה, קולנוע
היה אתמול איזה אירוע מוניציפלי בתל-אביב. מן נסיון ישראלי להצטרף ליום המוזיקה הבינלאומי, או משהו כזה. בטח קראתם על זה כבר איפשהו, אז אני אחסוך. ציפיתי ליותר ממופעי רחוב, ולא נראה לי שהפוטנציאל, כאירוע תרבותי של כזה יום מומש במלואו. בטח דברים כאלו ישתפרו בעתיד, אם תהיה קצת יותר מוטיבציה מהצד המארגן. העניין היחיד שנהניתי ממנו היה בלוק פארטי בגינת שנקין, לפחות בחלק שבאמת הופיעו בו, שנמשך בערך רק איזה 30 דקות.
בדיוק שלשום התחלתי לראות את הדוקומנטרי של דייב שאפל על הבלוק פארטי שהוא ארגן (סרט שנקרא באופן מפתיע Block Party). בלוק פארטי במקור, היא מסיבת היפ-הופ, שהאחים העניים בגטו מארגנים לחבר’ה מהבלוק. יענו משהו שכונתי. הרבה ביטים כבדים, ראפ, וברייקדאנדס. מסורת שהחלה עוד בימי האולד-סקול של הראפ, אי שם בתחילת שנות השמונים.
ונחזור אלינו. בגינת שנקין, לייבל ההיפ-הופ האנדרגראונדי היי פייבר ארגן מן כזה בלוק פארטי בהשתתפות PR TROPERS, המולטי הרכב של הלייבל. הופעה פתוחה לקהל, ללא במה, בלי ממש הבדל בין הקהל לאמנים, וכלל אפילו חלקים של באטל ופריסטייל בהשתתפות קהל. באטל, למי שלא ראה את 8 מייל, הוא “קרב” ירידות בין שני הראפרים, ופריסטייל הוא אלתור על הרגע, תוך שימוש באלמנטים מהסביבה או ההתרחשות.
זכור לטוב לוקאץ’ איש המערות, היחיד עם “לוק” ייחודי בטרופרז, שנראה כמו מישהו ב Fat Boys, הרכב אולד-סקול ותיק עוד מהתקופה ש FAT כתבו ככה ולא PHAT. אגב שמנים, את השיר השלישי של השמנים שמעתם?
.
ואם בראפ עסקינן, אני יכול לספר לכם גם על סדרה מוקומנטרית, שמישהו הגדיר אותה כמו המוקומנטרי של Malibu’s Most Wanted ו Entourage, על השחקן ג’יימי קנדי והנסיון שלו להפוך לראפר מהשורה. סדרה בהפקה של MTV שנקראת Jamie Kennedys Blowin Up. הפיצוץ של ג’יימי קנדי? בקרוב גם על המסכים הקטנים בארצינו.
אגב Entourage, הפמליה, לצופי Yes+. עונה שלישית כבר משודרת בארצות ניכר. גם היא בטח בקרוב על מסכינו הקט והמקומי.
« פוסטים ישנים יותר
