Aziz Ansari is a fucking badass. still

Aziz Ansari is Bored.

Aziz Ansari is a fucking badass. still.

ולמה אני אומר את זה שוב? כי בבדיקה אחרונה שערכתי, כשכותבים את המשפט "Aziz Ansari is a fucking badass" בגוגל, כמו שהקומיקאי המוצלח קיווה למצוא כשחיפש את שמו, הבלוג שלי מופיע רביעי. לפני אפילו בלוג שמוקדש כולו להסברים למה עזיז אנסרי הוא כזה באד-אס (מן כזה Fanfic שמספר את מעללי דמותו של הקומיקאי). צומת אינטרנט אמרנו, נכון?

אגב, פתאום נוכחתי שהעניין לעיל היה ב-2005. אז צומת אינטרנט ותיקה, יש לומר, כבר יש גרפיטי על הקירות של תחנת האוטובוס והטיח קצת מתקלף. מזל שלאחרונה היו שיפוצים.

Boaz the Great

הובא לידיעתי שסרט בהפקה עם אדם סנדלר שבכותביו רוברט שמיגל, אודות איש מוסד שהופך להיות ספר בניו יורק "You don't mess with the Zohan" , היה קרוי במקור "Boaz the Great", או כך מסתבר מרשומה באתר holywood.com

כנראה שהמפיקים החליטו שזה לא שם מסחרי מספיק?

boaz the great by sony studios

אין יותר ביזארו מזה. מילא איש מוסד, אבל ספר? בחייכם. שמיגל! for me to poop on!

2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB

2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB

מודים, למי שלא יודע, בהקשר של משחקי FPS (משחקי גוף ראשון, כמו דום נניח), הינם שינוי של המשחק המקורי. אותו מנוע, אותה תוכנה מלבד מספר שינויים, וגרפיקה, סאונד ומשחקיות שונים לגמרי. יצרני משחקי ה-FPS מאז IDSoftware עם דום כבר ערוכים ונהנים להקל על יצרני המודים.

מודים הנם תוצר של קהילת השחקנים. אנשים שעובדים ללא לאות, וללא תגמול מלבד הערצת עמיתיהם. קרה לא אחת שמוד הפך למשחק בפני עצמו (כמו נניח Counter Strike), לפעמים אפילו יותר פופולארי מהמשחק המקורי. אבל רוב יצרני המודים רק רואים לפניהם את המשחק שהם אוהבים קצת יותר טוב, או קצת אחרת.

אז הנה, יש אפילו פרסים.

תמונה מהמוד Project Reality

לאחרונה נדלקתי על מוד בשם Project Reality (או ריאליטי מוד לחבריו), שינוי למערכת של BF2, המשחק הרבה יותר ריאליסטי, הרבה פחות תזזיתי. הרבה יותר מזכיר צבא. הם הוסיפו שם את הצבא הבריטי, את הקונפליקט הערבי כמו שאנחנו מכירים אותו (על אזרחי ועם אבנים וטילי לאו), ושינו בהרבה את אופן המשחק. חבל שאין גם את הצד הישראלי. ממליץ לנסות.

עורך עברית

עוד פוסט אחרון על וורדפרס. מבטיח.

בשביל כתיבה עברית כמו שצריך ב"עורך הויזואלי" (ככה נקרא ה rich text editor בתרגום של רן-יניב הרטשטיין) של וורדפרס, צריך רק להדליק את תוסף הכיווניות ולהוסיף את כפתורי הפסקאות. כל זה נעשה בעצם בעריכת קובץ הקונפיג של מערכת העריכה שקרויה TinyMCE ומותקנת בתוך וורדפרס. ככה:

<wordpress dir>/wp-includes/js/tinymce/tiny_mce_config.php:
Add the directionality plugin: $plugins = array('inlinepopups', 'autosave', 'spellchecker', 'paste', 'directionality', 'wordpress');
.
.
Add the 'ltr', 'rtl' buttons:
$mce_buttons = apply_filters('mce_buttons', array('bold', 'italic', 'ltr', 'rtl', 'strikethrough', 'separator', …

עובד מצויין. תודה להנהלה ולצוות העובדים.

עריכה: ארזתי פלאגין שעושה את זה בדיוק לגרסאות וורדפרס מתקדמות יותר (2.7 וכו').

אה? למה התכוונת???

אני אסביר.

בפוסט הקודם אמרתי איזה משהו על באגים. וורדפרס, אותה חיה משונה שמריצה הרבה מאד אתרים פרטיים ברחבי העולם, בעקבות שגיונות זמניים (לא היה פשוט לתקן את זה) של מסד הנתונים של השרת הזה (קורקי, ליודעי דבר), החליטה על דעת עצמה, בכמה וכמה אתרים על קורקי שרצים על וורדפרס, להחליף את סדר הפוסטים. ככה בהפוכה. פוסטים שנכתבו מזמן מזמן הושמו ראשונים, ואחרי דפדוף בהרבה מאד עמודים אפשר להגיע לפוסט העדכני.

ככה שאם גלשתם לכאן, לקורקי פידס, לפנקס של תומר ליכטש או לדמות בדיונית או מעלליה של ניר יניב הייתם רואים את הפוסטים הכי הכי עתיקים ככה בראש הדף.

הסיבה עדיין בחקירה, הפתרון היה פשוט למדי וכלל באופן מפתיע שדרוג וורדפרס לגרסה עדכנית 2.3.1.

Forced Upgrading? ימים יגידו.

אני באותה הזדמנות (וכי דרסתי את הגיבוי של הבלוג-לפני-השדרוג-כי-יש-לי-יותר-מדי-מחיצות-עם-שם-כמו-וורדפרס-או-בלוג אצלי) גם החלפתי את עיצוב הבלוג שלי, כמה וכמה פעמים, עד שהחלטתי על גרסה לעיצוב של דוד (שגם מתארח כאן וגרסתו היתה מעודכנת וכלל לא הושפעה מהתקרית, למי שתהה). תודה דוד וכותבי התימה המקוריים.

תמיד באגים מובילים לשדרוגים

תמיד באגים מובילים לשדרוגים.
או לפעמים זה פשוט מה שקורה.
שדרגתי לגרסה חדשה של וורדפרס (התוכנה שמריצה את האתר הזה), ועל לא עוול בכפי, גיביתי את המחיצה הלא נכונה, ולפיכך יהיה כאן עיצוב חדש, כי הישן נדרס, לצערינו.
עם חבלי הלידה נתמודד לאט לאט. (האתר נראה יופי עם firefox, אגב.)