שמעתי על זה שמועות כבר מספר שנים, אבל הנה זה כאן. הדפדפן של גוגל – Google Chrome. מה יודעים עליו בנתיים? הוא מהיר. אני כותב לכם מתוך תיבת טקסט (שהן קצת בעייתיות, במיוחד בגלל העברית), אבל הכל נראה בסדר פחות או יותר. אפילו הייבוא מפיירפוקס לא משאיר הרבה דברים לקנפג. לפי ה ABOUT הוא מורכב מחלקים של מוזילה פיירפוקס וספארי (מק). כמו כל חברה עם הרבה מילארדים לבזבז, הם רכשו מספר חברות וטכנולוגיות בשביל להשלים את הפרוייקט הזה, ומספר לא מבוטל של אנשים שעבדו על פיירפוקס, ועדיין גוגל קרום הוא בקוד פתוח. אני יכול לזרוק לכם מונחים כמו TAB ISOLATION או TASK MONITORING אבל הכל מתגמד כי גוגל קרום מהיר. בבדיקה ראשונית נראה שהצליח להם. תחושת הגלישה מזכירה את ימי נטסקייפ3, כשהרשת היתה קלה ודפים עלו מהר. מהיר. שווה בדיקה. אני מתחיל לגלוש בו באופן קבוע. זה מהיר.
קטגוריה: משהו קרה
האחיות דיל
כן, שלום. אני עדיין כאן.
חזרתי עכשיו מהופעה מדהימה של הברידרז (The Breeders), ההרכב של קים דיל ואחותה. מזמן לא הייתי בהופעה. בטח לא של הרכב בינלאומי נחשב (כל דבר שיוצא מהפיקסיז מבחינתי הוא נחשב). קצת היה מוזר שדבר כזה גדול, לפחות אם הייתי מסתכל עליו בהקשר של שנות ה-90 לא ממש זכה לסיקור תקשורתי נרחב, והיה קצת מוזר לראות את קים דיל דודה כזו. כל הלוק המשפחתי עבר לאחותה התאומה כנראה. ניגנו עם האחיות הבסיסט והמתופף מהאלבום האחרון (והמצויין – Mountain Battles) פלוס גיטריסטית סימפטית (שנראתה מאד ילדה).
הופעה של הברידרז. ואו. הם עשו את כל להיטי הברידרז (אני בעיקר מכיר בעל פה את האלבום Last Splash ואת הSafari), ואפילו שיר או שניים של האמפס, וגם קאבר לביטלס. היה כל הזמן מישהו שצעק לקים Gigantic, אבל לא, שום דבר של הפיקסיז לא היה. רק אנרגיות מאד מאד חיוביות לקים. נדיר לראות רוקרים מחוייכים ככה. זה עושה נעים.
מחר יש עוד הופעה למי שפספס ודווקא מתעקש להשתמש בבלוג שלי בתור צינור האינפורמציה שלו.
זאפה, תל-אביב. 200 ש"ח.
2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB
2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB
מודים, למי שלא יודע, בהקשר של משחקי FPS (משחקי גוף ראשון, כמו דום נניח), הינם שינוי של המשחק המקורי. אותו מנוע, אותה תוכנה מלבד מספר שינויים, וגרפיקה, סאונד ומשחקיות שונים לגמרי. יצרני משחקי ה-FPS מאז IDSoftware עם דום כבר ערוכים ונהנים להקל על יצרני המודים.
מודים הנם תוצר של קהילת השחקנים. אנשים שעובדים ללא לאות, וללא תגמול מלבד הערצת עמיתיהם. קרה לא אחת שמוד הפך למשחק בפני עצמו (כמו נניח Counter Strike), לפעמים אפילו יותר פופולארי מהמשחק המקורי. אבל רוב יצרני המודים רק רואים לפניהם את המשחק שהם אוהבים קצת יותר טוב, או קצת אחרת.
אז הנה, יש אפילו פרסים.
לאחרונה נדלקתי על מוד בשם Project Reality (או ריאליטי מוד לחבריו), שינוי למערכת של BF2, המשחק הרבה יותר ריאליסטי, הרבה פחות תזזיתי. הרבה יותר מזכיר צבא. הם הוסיפו שם את הצבא הבריטי, את הקונפליקט הערבי כמו שאנחנו מכירים אותו (על אזרחי ועם אבנים וטילי לאו), ושינו בהרבה את אופן המשחק. חבל שאין גם את הצד הישראלי. ממליץ לנסות.
החלטתי לשחרר את המוזיקה שלי כ-EP מקוון
שנה יהודית חדשה וזה, זמן טוב לנקות את השולחן ואת הארכיבים מדברים ישנים, ושחרור EP, או אריך-נגן, שהוא יותר מסינגל שבו שני שירים (צד א וצד ב) אבל פחות מאלבום שבו כ-10 שירים, ב-EP כ-4-6 קטעים (נניח). אז הנה, ה EP שלי What I Would Put On A Disc יצא לאור הוירטואלי.
הוא אוסף בתוכו 5 קטעים שהוקלטו מ-1999 עד 2006 ומוקססו באולפן הביתי (דרימרוף – תנצב"ה), ובעצם מסמן סופה של תקופה ותחילתו של אולפן ביתי חדש (חדר הכביסה).
הבימה אנדר קונסטרקשן
למי שלא שם לב, התיאטרון הלאומי שלנו, הבימה, בבניה.
קצת מלחיץ לראות את השלד של מוסד מפואר כזה. גורם לך לתהות האם אי פעם הוא יהיה שוב בר-שימוש, ואם כן, אז מתי? זה נראה רחוק מתמיד.
(צילומים שלי).
עוד משהו מ human giant
[youtube quality=0]http://www.youtube.com/watch?v=A5-AiREdFZ8[/youtube]
מה קרה עם במה, או איך דברי (שוב) הוצאו מהקשרם
דבר ראשון, במה שוב באוויר, מאז אתמול, יום שלישי לפנות בוקר. כמעט באופן מלא. שבוע אופליין. זה לא משהו.
מסקנות ראשוניות: א' לפני הכל, סתם לסיבור האוזן, ברור שאני אידיוט. מי שחושב אחרת לא באמת קורא את הכתבים האלו. ב', פעם הבאה שמתקשר אלי עיתונאי בבוקר בבוקר מוקדם לפני שאני מתעורר אני צריך לענות שאני לא זמין כעת, ושינסה מאוחר יותר. ג' מי שאמר לי 9 מליון לא מצא את הרפנס המדוייק שלו, רק את ה- 2.3 מליון דולר לפי ליפ-פיש. כן, וזה רק הדומיין והקישורים האינטרנטיים שלו, לא הפרוייקט כולו. ד' לא. לא מוכר. תקנה מהעיתון.
עכשיו אני אסביר מה זה לשחזר בדרך לא דרך. התוקפים מריצים טרוג'נים שיושבים ב googlerank.info/counter וב-www.ms-counter.com/ms-counter/ms-counter.php (ואם מישהו רוצה דרך זה להחזיר להם מכות, אני לא אמנע ממנו, אפילו שמאד יכול להיות שגם לדומיינים האלו הם פרצו). הם הצליחו לפרוץ לשרת של במה דרך ה-gd/png exploit ולקבל יכולות הרצה כמו המשתמש של שרת הווב. דבר ראשון הם שתלו iframe שקורא לטרוג'נים האלו. אחרי שמספר פעמים שיחקנו בחתול ועכבר, אני הייתי מוחק את שתילות הקוד שלהם אל תוך דפי האתר והם היו מחזירים, ואני במקום למצוא את האקספלוייט הייתי מטפל נקודתית ורק לא מאפשר כתיבת קבצים (אמרתי אדיוט, כן?), כאקט של עצבים, אני מניח, הם מחקו את הדאטבייס. אצתי-רצתי ושיחזרתי מהגיבוי היומי. הלכו כמה שעות אתר, לא נורא. הייתי בטוח שטיפלתי במצב, והוא לא יחזור. הונדליסטים ראו את השעה שהאתר חזר (כל היצירות מתוארכות), ושוב, בדרך אחרת מחקו מספר טבלאות עקרוניות (כמו טבלת היצירות וטבלת הטקסטים של היצירות) ממסד הנתונים, הפעם בדיוק לפני הגיבוי היומי, כך שהגיבוי עצמו התמלא בטבלאות ריקות, ועבר הלאה לגיבויים המרוחקים שנעשים.
כשבאתי בבוקר נחרדתי, ושוב, מיהרתי לפתוח את הגיבוי שלפני-יום. אך אויה, שוד ושבר, מסתבר שקובץ ה-TAR שבו הגיבוי מאורכב נקטם אחרי 2 ג'יגה. TAR/GZIP השתנה ואני לא שידרגתי להתאים את הקרנל החדש לתוכנת הארכיבים המעודכנת. כך עם כל הגיבויים הנוספים של הימים הקודמים. כך שהגיבויים הקדומים נגמרו באות R במניין הטבלאות (מסודר לפי ABC). היצירות באות S. מה שנותר הוא הגיבוי הפרוש מאוגוסט 06, כשהקרנל שודרג.
הגיבוי הזה, בצירוף הטבלאות שכן נשארו, הותיר את היצירות של אחרי אוגוסט 6, וטבלת המנויים.
לשמחתי דווקא נותרה טבלה שמשמשת לחיפוש מהיר, וכוללת את כל היצירות המקוונות, וכמעט כל המידע מטבלת היצירות, נותרו כל המיילים האוטומטיים שאני מקבל על כל יצירה שמוכנסת לאתר (וכוללים את הטקסט המלא שלה), ואת המטמון הפנימי של האתר שכולל את הדף במלואו, אבל רק ליצירות שהוצגו לפני מחיקת המטמון שמתבצע מעת לעת. כל אלו יחדיו החזירו את האתר לקדמותו כמעט. אפילו בלי להשתמש בקאש של גוגל, כפי שהציעו מספר אנשים. את טבלת המנויים והיצירות המומלצות שיחזרתי מהלוגים.
במה הפכה לבנה. הכתום-שחור פתאום נראה לי לא לעניין.
סירת הצלה לבלוגרים של ביט
לבלוגרים של ביט שלא הספיקו לייצא את הפוסטים שלהם לפני שהחלטנו לחתום את הפרוייקט (לעת עתה כמובן), עשיתי איזה דף המרה מהיר שמייצא לכם את הפוסטים ב RSS.
כל וורדפרס או תוכנת בלוגים מכובדת אחרת תדע מה לעשות עם הקובץ שתשמרו.
הנה הנה The Johnnies והנה המושלות בכיפה
בעקבות פניה של החבר'ה מקיוב שמנסים למפות את נוף להקות השוליים בארץ (וזה באמת מפעל מרשים) העליתי דפי יוצר לג'וניז והמושלות בכיפה.
תראו איזה קולים היינו פעם. אחחחח, היו ימים. תשמעו כמה קטעים, מה אתם אומרים על המוזיקה?
אני ואיאן נוסעים לראות את הרמונס
נזכרתי בהופעה של רולינס שהיתה לפני שבועיים. הנרי רולינס, אגדת רוק-שוליים, המשיך בקריירת ספוקן-וורד מצליחה. הופעת ספוקן וורד היא בעצם סוג של הרצאה, רק כזו שאתה יכול להנות מלשמוע 3 שעות ברצף ולהרגיש שלמדת משהו, דברים בחייך מקבלים משמעות שונה ואולי גם תחייך מדי פעם. הופעות סטנד-אפ מוצלחות הן כאלו (נגיד סטיבן רייט או לואי סי קיי אך כוללות כבונוס, התקפי צחוק בלתי נשלטים), ההרצאות של ניל גיימן באייקון 06 היו כאלו, וגם ההופעה של רולינס.
רולינס דיבר על כל דבר, בעיקר מרשמיו האישיים, מסיפורי חדר-ההלבשה המתבקשים עד לאג'נדה פוליטית קיצונית למדי. זו סביר להניח תוביל אותו לפוליטיקה ביום מן הימים. רולינס מדבר בלהט, בעניין, ברהיטות, ובעיקר בכריזמה שמרתקת אותך במשך 3 שעות. המוזיקה של הקלאש עשתה טוב כרקע לפתיחת ההופעה.
אותי בעיקר הרשים הסיפור על ההופעה של הרמונס, להקה בלתי ידועה בזמנו, אך כבר אז היה ברור שיש בה משהו מיוחד, וכל אדם שישב עם רולינס באותו אוטו בדרך להופעה, הקים להקה ביום מן הימים. כזאת הופעה ענקית נתנו הרמונס. האוטו היה של איאן מקיי. איאן הקים את פוגזי.
צילומים: נועה ברוש, בועז רימר.