הקאמבק של הריוויון

øéåéåï
לאחרונה גיליתי מחדש את הריוויון. אותו לבן, שהיום מפאת האופנה קוראים לו ביו ריוויון. נדמה לי שבאנגלית המשקה מתורגם לbutter milk, אבל אני לא בטוח.
לי באופן אישי הוא עושה נוסטלגיה לשנות השבעים, ומעורר זכרונות ילדות נושנים.

5 תגובות “הקאמבק של הריוויון”

  1. באטרמילק (מלה אחת) זה מה שנשאר מהשמנת אחרי שחובצים ממנה את החמאה – משקה מרענן לכל הדעות וכנראה אביו הרעיוני של הרויון. אם אתה מתעקש לתרגם לבּן מַמֵש לאנגלית אתה צריך ללכת על משהו כמו "חלב מותסס", למרות שאם אתה עוסק בפרסום אולי תעדיף "חלב מתורבת", אבל בינינו, בשביל מה? מה כבר מבין גוי בלבּן?

    הרי הם פשוט קוראים להכל ע"ש המותג האפונימי "יוגורט" (מה שמלמד משהו על הכח השיווקי של הטורקים).

    לפני כמה שנים, כנראה בהתאמה לאותו צייטגייסט של התבוללות, איזה משווק מבריק בולל לנו את הרויון לכדי לבּן מעורבב. בחיי, זה כל מה שזה היום. פעם היה לו טעם אחר, חמוץ יותר, עוקצני. מזכיר קפיר. לבן (בעיקר מעורבב) אני אוהב מאז שאני זוכר את עצמי, אבל את הטעם המיוחד של הרויון הייתי צריך ללמוד לאהוב; ועכשיו כבר אין להשיג.

    השינוי המחפיר בטעם לווה בקמפיין פרסומי תפל לא פחות, איזו קוּסית בחליפה ספורטיבית שמחזיקה קרטון רויון מתחת לכותרת המיותרת: “רויון, שינוי מרענן!”. הקטע הוא שבבני-ברק צינזרו את הקוּסית ליד גברית ושינו את הכותרת ל: “רויון, א געזונטער רעיון!” ללמדך שכל עוד בלבב פנימה וגו'. לא מפתיע לגלות כי בקרב האוכלוסיה הדתית שנחשפה לססמא המבריקה הזו זכה הרויון לעדנה אמיתית בעוד בקרב האוכלוסיה החילונית שנחשפה לססמא הגרועה הרויון עדיין נחשב למרענן הרשמי של שנות השבעים. במחקרים מדעיים קוראים לזה "קבוצת ביקורת".

    דא עקא, שהרויון שאתה קונה במכולת הוא השאריות של מה שמיוצר עבור אוכלוסיה אחרת לגמרי, אוכלוסיה ששמחה להשקיע עוד כמה גרושים – גם אם אין – לטובת חותמת של בד"ץ. כן, הבט היטב בתמונה מעלה, קרוב לתחתית. החותמת הרשמית של הסניף הגבוה של החברה לגביית דמי-חסות מיצרני וסוחרי אוכל. אני לא בטוח שאפשר להשיג רויון בלי בד"ץ, וזה למה אני כבר לא קונה רויון במכולת. אני מוכן לשלם קצת אקסטרא בשביל לבּן מעורבב בזכרונות ילדות, אבל מבאס אותי לחשוב שאת האקסטרא הזה אני לא משלם לפיליפיני שמערבב אלא לאנשים מושחתים ועבור מעשה נלוז.

    חוץ-מזה, אני באמת אוהב יותר לערבב ביד.

    י.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *