או: גם אני בסוף אראה את כל מה שפספסתי.
תחילה על סדרה שגיליתי מעל גבי הרשת, Freaks & Geeks, אודות מעלליה של בחורה צעירה (והחבר'ה שלה, ואחיה הצעיר והחבר'ה שלו) בתחילת שנות השמונים. זה הרבה פחות דגרסי מאשר זה נשמע. סיפרו לי אפילו שהסדרה שודרה מתישהו בערוץ 2 בימי שישי בצהרים או משהו בסגנון (זו הסדרה על התיכון עם ההוא מספיידרמן וההיא מסקובי דו). פריקס אנד גיקס (הופק ב-1999) מספר את סיפורה של לינדסי (לינדה קרדליני, הזכורה בעיקר כוולמה מסקובי דו, והיום כקאסי מברוקבק מאונטיין), גאונת מתמטיקה, מהרגע שבו התחילה להתרועע עם החבר'ה הלא טובים (פריקים, מה שנקרא) ללבוש ז'אקט צבאי ולהתרחק מהילדות הטובות שותפותיה לנבחרת המתמטיקה, כשבמקביל מתוארים אחיה ושני חבריו החננות (הגיקס). שוב, לא קומדיה דבילית, אלא סדרת דרמה עשויה היטב (ומצחיקה לעיתים כמו שהחיים מצחיקים לעיתים) עם הרבה מאד חן וסטייל ועם תחושה מאד חמימה של נוסטלגיה ומציאות. טיפול מסור, מעניין, משעשע ומבודח בנושאים "טינאייג'רים" טפשיים לכאורה, מקבלים נופך חמים ואוהד, במיוחד לאור הדמויות הכה-אמיתיות, והכה "אני בדיוק מכיר אותה" שאתה מרגיש אל מול גיבורי הסדרה. בהחלט מומלץ.
אתמול בלילה, סוף סוף יצא לי לצפות בסרט הישראלי המעולה של יוסף פיצ'חדזה ודב שטוייר, שנת אפס. שזורת סיפורים בתל אביב, לכאורה בעלי הקשרים רופפים, שפשוט מצליחה להעביר את המאורעות שגרמו לשינויים מהותיים בחיי גיבוריהם. הרבה יותר מגניב ממה שתיארתי.
[ספויילר] מתוכם: מתווך קשוח צריך להתמודד עם אשתו שמודיעה לו שהיא בהריון אפילו שהסכימו לא לגדל ילדים ועם תוצאות של תאונת פגע-וברח ביזארית. טכנאי סאונד מתעלה על עצמו ועורך תוכנית רדיו על הוריו שהיו בלהקת פאנק בתקופת פורטיס ויש לו בוס חדש ומניאק. אם חד הורית צריכה לשלם שכר דירה כשאין כסף, עבודה וקשה.[/ספויילר].
ג' טענה שזהו הסרט הישראלי הראשון שריגש אותה אי פעם. אני הסכמתי עם העובדה שהסרט מרגש, מרתק ומעלה מספר לא מועט של שאלות לגבי מי אנחנו ולמה, והאם הזאב באמת רשע. משתתפים, מנשה נוי, קרן מור, מוני מושונוב, דני גבע שרה אדלר דן תורן ועזרא כפרי. השירים של עמיר לב מתלבשים מצויין ומוזיקה של ישי אדר ושירי "תקופה" של אוהד פישוף. יש גם מלא הופעות אורח מגניבות. באמת מומלץ.
אהבתי ממש את הסידרה,
סוף סוף יורמים נורמליים בטלוויזיה שאפשר להזדהות איתם, חבל שיש רק עונה אחת…
עד הסדרה הנציגים היורמיים בטלוויזיה היו סטיב ארקל, או החבר'ה המטורפים מ"נקמת היורמים" או שלישיית גאוני המחשבים מתיקים באפילה…
צריך לאהוב את הגיבורה בשביל לאהוב את הסדרה.
החזקתי מעמד שני פרקים לפני שהגעתי למסקנה שזה רגשני מדי.
הסרט הישראלי שהכי ריגש אותי היה סלאח שבתי.