זכרונות ראפ

Grandmaster Melle Mel
בתחילת שנות השמונים ראפ היה המוזיקה שלי, הרבה לפני שגיליתי את כל הפוסט-פאנק ניו וייב. הייתי מחפש את המוזיקה הזו בכל מיני תוכניות מוזיקה שחורה שהיו מקדישות לקטע היפ-הופ רבע שעה בסוף התוכנית. היתה מן חנות תקליטים כזו על פינת כיכר דיזנגוף, מן מרתף של מטר על מטר, שהיה נחשב מתחרתי ומחובר לעניינים, עם שם כמו בית התקליט או מרכז המוזיקה או משהו כזה. אני זוכר שמצאתי תקליט (כן, תקליט, כזה מויניל שמסתובב מתחת למחט), של Whodini השמחה היתה גדולה, אבל כשמצאתי אלבום אמיתי של Grandmaster Flash & The Furious Five, זו היתה המציאה.
הכוכב האמיתי בתקליט היה אחד מהחמישיית הזועמים, Grandmaster Melle Mel, קראו לו. הוא היה זה שהביא את הראפ מהגטו התרבותי ללהיט עם קטע ראפ בשירה של צ'קה-קאן, אי שם ב 84, הרבה לפני שקטעי ראפ התחילו להופיע כחלק ממצעד הלהיטים הכללי.
היה במלי מל משהו אותנטי, משהו זועם, משהו שדי חסר לי ברוב הראפ שיוצא לי לשמוע היום, וזה לא ממש הרבה.
מל ביצע את שיר הנושא לסרט Beat Street, אולי סרט ההיפ-הופ או הברייקנדס, איך שכונה אז, האולטימטיבי (לפחות ברלוונטיות התקופתית שלו) ואת The Message, New York New York, ו- White Lines. מאז פחות או יותר הוא השתתק. קראתי שהוא הוציא איזה אלבום ב97', אחרי שתיקה ארוכה של כ-10 שנים, שלא נמכר כל כך ושלא ניתן להשיגו. מאז מה?

ואגב, בדיוק שמתי לב, שה PR Troopers שדיברתי עליהם קודם מתארחים בתקליט החדש של הדג נחש, בשיר "להביא את המכה", ואני לא בטוח שההפקה הוציאה מהם את המיטב שלהם. אבל מה, לפחות נגעו בזרם המרכזי.

תגובה אחת “זכרונות ראפ”

  1. שלום לך קוראים לי אס יוצר כותב ושר מוזיקת היפ הופ 4 שנים יש לי דיסק גמור אחרי מיקסים של (סאני דהרי)יש לי אולפן בתא רציתי להשמיע לך כמה קטעים מן הדיסק שלי "רוכב נמוך " בקטע קצת אחר אשמח אם תשאיר אימייל או טלפון כדי ליצור קשר תודה ויום טוב אס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>