"אלה לא הדרואידים שאתה מחפש!" (או משהו דומה מאד :) ).
הפרק השני בעלילותיו של הדוקטור מסמן תחילתה של ידידות נפלאה. ביני הצופה, לבין הסדרה הזו Doctor Who, כמובן. גם בין הדוקטור לרוז.
שבבי הבטחות האיכות שהתפזרו בפרק הראשון התחילו להופיע בפרק הזה. אפילו האפקטים לא יביישו את בבילון 5. קווי עלילה הרבה פחות בי-מוביים, ויש אפילו קריצה (או שתיים) למדריך הטרמפיסט, וגם כמה רעיונות פילוסופיים אודות זמן ומוות שקיבלו טיפול מעניין. אגב, רק לי נדמה או שלחוצן הראש הענק קוראים The Face of Bo?
אמרו לי שהרסתי קצת עם ספוילים בפוסט הקודם, אז פשוט אומר – דוקטור הו – לכו לראות (אצל חברים עם חיבור אינטרנט? יס? הוט? שומעים אותי?). אגב, למפיק קוראים פיל קולינסון. רק לי זה נשמע שם מצחיק? כמעט כמו סקיפ סקולניק מאנג'ל.
וציטוט השבוע: "C'mon Timelord, chips are on me".
גיא,
אני לא מומחה גדול לדוקטור הו, אבל נראה לי שקצת התבלבלו לך העובדות. למיטב ידיעתי סדרת הטלוויזיה אינה מבוססת על תסכיתי רדיו (בניגוד לספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה שאכן התחיל מסדרה של ששה תסכיתים), להיפך – התסכיתים צמחו כספין-אוף לסדרה. בנוסף, זה שדאגלאס אדאמס ערך תסריטים לסדרה ואפילו כתב לה כמה פרקים קצת אחרי שהמדריך שודר ברדיו (תקופה שנחשבת על-ידי מביני-דבר לתור הזהב של הדוקטור) לא מסביר את מציאותן של קריצות למדריך בפרק שהופק אחרי מותו (ודי ברור שבו מדבר על פרק כזה).
ההסבר פשוט הרבה יותר. קריצות למדריך נובעות מכך שהסדרה נכתבה על-ידי חובבי מדע-בדיוני והומור ועבוד חובבי מדע-בדיוני והומור. וחובבי מדע-בדיוני והומור – לפחות נכון ל-2005 – נוטים לאהוב מאד את יצירתו של מר אדאמס.
דוגרי? בצדק.
בלדד השוחי
דרך-אגב…
אוהב את עבודותיך בפוזר… ולאו דווקא בגלל התוכן כמו הביצוע. (!)
הסיבה שהסדרה "דוקטור הו" של ה-BBC (לפחות זו המקורית – משנות השבעים-שמונים המוקדמות) כל-כך מזכירה לך את "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה" נעוצה בעובדה הפשוטה שדאגלאס אדמס (הסופר שכתב את הספר הנ"ל) שימש כתסריטאי ויוצר קבוע של הסדרה – שלמעשה בכלל היתה מבוססת על סדרת תסכיתי רדיו מאותן שנים שגם בהן היה מעורב – במהלך כתיבת הספר.
This I want.
Just from the expressions in the screen capture, I forsee much enjoyment.