המונח Talking Stick מגיע מטקסים שבטיים (אינדיאנים
כפי הנראה) בהם, בשביל ליצור סדר בבלאגן, היו נותנים את מקל הדיבור לדובר
באותו רגע. מזה אולי המונח קבלת רשות הדיבור, משל היתה חפץ. המנהג הזה אומץ בעת החדשה על
ידי דינמיקות קבוצתיות וסדנאות לשיפור ההתנהגות למינהן, והנה הוא פושה בבלוגים
העבריים. קטעים. ככה משכנעים מישהו לכתוב. זו גם שיטה.

שלושה דברים שאולי לא ידעתם עלי:

1. אני שותה בערך שש כוסות נס קפה ביום. לפחות. אבל אין לי אף חור או סתימה בשיניים. רק כתרים בשיניים 46 ו 47.

2. בביקור שלי בארצות הברית בקיץ שעבר הייתי אמור לעזור בקליפ של ג'ולייט לואיס ולהקתה אבל לא התעוררתי בבוקר אחרי לילה של הרבה אלכוהול. לפעמים החיים צוחקים עליך.

הייתי גם באפטר-פארטי בבית של קורטני לאב (היא לא היתה שם רק החבר'ה שלה). אם מישהו יודע איך אני יוצר קשר עם סאם הבלונדינית המתופפת, שיגיד.

3. אני משחק במשחקי תפקידים (Roleplaying Games) מאז 1980. כמעט ברציפות, עם הפסקה בין 88 ל-94. הייתי בגוף המקים של העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל וזה תענוג גדול לראות אותם הופכים לגוף בשל שמייצר דברים כמו ICON.

נעביר מקל ל: ISIS, כי איזיס היא אחלה אלה, דותן, כי זה יתן מקל באנגלית, ולכוכב הלכת שמפו, כי זה שם מצחיק. אם אתם קוראים את זה לראשונה – אז קבלת מקל פירושה שעליכם לכתוב שלושה דברים שאולי לא ידעו עליכם ולהעביר שלושה מקלות הלאה. אגב, בדרך כלל אני ממש נגד מכתבי שרשרת, ואף הפצה ויראלית של איזה קשקוש לא תעבור ממני הלאה. אבל משהו שמעודד אותך לכתוב רק נשמע לי חיובי.