מבטא את דעותי המדוייקות לנרניה הסרט, שמעון אדף, בביקורת לויינט, ומוכיח כי בקלות ניתן להיות משורר, סופר, עורך וגם מבקר קולנוע מוצלח.
אני מאמין שבמאי בעל חזון יכול ליצור יצירה קולנועית עצמאית על בסיס ספר כתוב, שהאפקט שלה על הצופה יהיה שונה במהותו מהאפקט של היצירה המקורית על הקורא. ואני מאמין שבלתי אפשרי ליצור סרט שיצליח לשחזר, באמצעים קולנועיים, את המפגש הראשוני של קורא עם ספר, את הריגוש, את תחושת ההתפעמות. כלומר, זו היתה אמונתי עד לפני ארבע שנים, בטרם התרגש על העולם עידן פיטר ג'קסון וטרילוגיית שר הטבעות שלו. נרצה או לא, ג'קסון הציב סטנדרט חדש.
אגב, שימו לב לתגובות החלוקות.