כל הפוסטים מאת בועז

איש אחד.
גיקספיק, טק

להחליף את דרופל באתר סינדיקציה

השארת תגובה

עכשיו, כשעול הבלוגים עבר בהצלחה (מרובה) מקורקי לביט, על המערכת שמפעילה את השער של קורקי.נט להיות אחת כזו שקל יהיה להראות בה תוכן בסינדיקציה, לעדכן בה את רשימת האתרים בקורקי ומדי כמה זמן לכתוב את חדשות השרת. מצאתי שני אתרים מוצלחים שמשווים בין מערכות תוכן (CMS – Content Management System) אבל אף אחד מהם לא מצליח להבהיר אם תוכן בסינדיקציה יכול לקבל משקל כמו ידיעה רגילה. אני לא בטוח אם יש מערכת כזו. מישהו מכיר? יודע? מזמן רציתי אתר שיראה תכנים בסינדיקציה ויהיה אפשר לכתוב עליהם תגובות. משהו כמו סלאשדוט, רק לנושאים כללים ואוטומטי (דהיינו שהתכנים יכנסו באופן אוטומטי לפי פידים).

אגב, לאלו שכתבו ועדיין רוצים להמשיך לכתוב בדרופל, הדרופל ישאר מותקן שם, רק לא יקבל הפניה אוטומטית מכניסה דרך corky.net, זה הכל.

ניטפוק

כנראה שאני כאן – Up to 11

השארת תגובה
שנים שאני חוזר ומספר על זה שהמונח Up to 11 מתוך הסרט ספיינל טאפ הושרש אל תוך השפה האנגלית. קראתי את זה באתר המעריצים המושקע של הלהקה הפיקטיבית, ואתמול במקרה נתקלתי בקישור לכתבה מהטיימז שוב. באופן מסתורי נתקלתי שם גם בעובדה שטארדיס, תא הטלפון שדוקטור הו משתמש בו לנסוע בזמן הושרש באנגלית כמכונת זמן או משהו שנראה יותר גדול מבפנים מאשר מבחוץ. מכיוון שאני מנסה להפיץ את בשורת דוקטור הו 2005 בכל פרסום שלי לאחרונה זה אכן עולם מוזר.
אגב, בניגוד לפרסומים קודמים, נראה לי שאשאר כאן. צריך להודיע על זה בבלוגי הקודם. סבבה כאן.

טק, משהו קרה

מה קרה?

4 תגובות

כלום לא קרה.
או לפחות זו התחושה שלי. כלום לא קורה.
דווקא במוזיקה היתה התקדמות. עם גרסה מחודשת לתמנון הבנתי שהאולפן הביתי שלי מסוגל ליותר ויש את רק שורט. אולי זה בזכות כרטיס הקול של אדירול. קופסא אדומה קטנה עם לדים נוצצים שבוהה בי כשהיא משמיעה צלילים. כל לד אדום כחול או ירוק אומר"יש לך אולפן, תקליט משהו" "יש לך אולפן, תקליט משהו" "יש לך אולפן, תקליט משהו" "יש לך אולפן, תקליט משהו". מוזיקה גם נשמעת יותר טוב עם האדירול הנ"ל.
החלפתי גם רמקולים. זוג ה JBL שהיו נופלים כמישהו בטעות היה נשען מפינת הישיבה לעבר המחשב התחילו עם חרחורי גסיסה (הממברנות שלהם נקרעו מהחום או מעודף דיסטורשנים), וכרגע אני שומע את "תולדות ההיפהופ", אוסף תמוה במקצת מבעד לרמקולים של סונאב (ששימשו כרמקולי סראונד אחוריים). נשמע טוב.

גיקספיק, התייחסות, טלויזיה

הו הו

4 תגובות


"אלה לא הדרואידים שאתה מחפש!" (או משהו דומה מאד :) ).

הפרק השני בעלילותיו של הדוקטור מסמן תחילתה של ידידות נפלאה. ביני הצופה, לבין הסדרה הזו Doctor Who, כמובן. גם בין הדוקטור לרוז.
שבבי הבטחות האיכות שהתפזרו בפרק הראשון התחילו להופיע בפרק הזה. אפילו האפקטים לא יביישו את בבילון 5. קווי עלילה הרבה פחות בי-מוביים, ויש אפילו קריצה (או שתיים) למדריך הטרמפיסט, וגם כמה רעיונות פילוסופיים אודות זמן ומוות שקיבלו טיפול מעניין. אגב, רק לי נדמה או שלחוצן הראש הענק קוראים The Face of Bo?

אמרו לי שהרסתי קצת עם ספוילים בפוסט הקודם, אז פשוט אומר – דוקטור הו – לכו לראות (אצל חברים עם חיבור אינטרנט? יס? הוט? שומעים אותי?). אגב, למפיק קוראים פיל קולינסון. רק לי זה נשמע שם מצחיק? כמעט כמו סקיפ סקולניק מאנג'ל.
וציטוט השבוע: "C'mon Timelord, chips are on me".

התייחסות, טלויזיה

נקמתם של ד"ר הו וקוז'אק במסתרי הרימייק הגדול

2 תגובות

האח. הידד.
באמת.
האח. הידד.
שתי סדרות, קאלט לקהלי יעד שונים, קיבלו מתיחת פנים של המאה העשרים ואחת.
ד"ר הו

איפה יש כאן חישוק מתכת ענקי?

הו? מי? הו. הדוקטור. את הסדרה המקורית לא ממש יצא לי לראות. זכור לי משהו שחור לבן (או שזה היה צבע המסך האישי שלי) והיא התחילה בסיקסטיז, עם הרבה אנשים במבטאים אנגליים וחייזרים שנראים כמו קרטונים מולבשים על אנשים. האמת היא שהסיפור הוא על דוקטור חייזרי (כך טענו בפרק הראשון) שמסתובב בזמן (נוסע בזמן מה שנקרא) בתוך תא טלפון. הרבה הומור ומשחק אנגלי משובח. קצת אפקטים של הוליווד לפני חצי עשור פלוס מינוס. מתחברים אל העלילה דרך בלונדה צעירה ונאה, רוז (שושנה?), שחיה את חייה האנגליים הטיפוסיים עם חבר שהיא לא ממש אוהבת, עד שהדוקטור נכנס לחייה ועושה שם בלאגן. האמת שהפרק הראשון קצת צולע, אבל יש המון פוטנציאל לסדרה מופלאה. בטח יקח להם זמן לאזן בין הומור, מד"ב ודרמה. כרגע יש יותר תחושה של בי-מובי ופחות של סדרת מופת אנגלית. אולי זה לשימור הדוקטור המקורי. אני בטוח שהעניין יוסדר. האח לדוקטור.
קוזא'ק

"שם! כתובת! מטרה!"
וינג ריימז (מרסלוס וואלס מספרות זולה או ההאקר המאסיבי במשימה בלתי אפשרית) מפיק ומככב כשוטר הקירח הקשוח עם הסוכריה על מקל והמגבעת. הסדרה קיבלה תפנית קצת אפרו-אמריקאית. אולי לטובה. אני לא זוכר הרבה מקוז'אק, אבל אני זוכר שמאד אהבתי את הסדרה כילד. קוז'אק 2005 מוצלחת כסדרת שוטרים. דמותו קצת מזכירה את שאפט כקשוח-אבל-עם-לב-טוב, ואולי זו הפעם הראשונה שגיבור סדרת שוטרים הוא בכלל הפקד (לוטננט), כשחברו הטוב הוא הקפטן של היחידה (צ'ז פלמנטרי), ולא שני שוטרים שרבים עם הפקד. אהובתו-שלפני-הנשיקה-הראשונה ("זו לא הייתה הנשיקה הראשונה שלנו") דומה באופן מפתיע לאווה לונגוריה (גבריאל סוליס מdesperate housewives הזכורה לטוב). מה? לא יכלו ללהק אותה?
סצינות חזקות-מתוחכמות של שבירת חשודים (רולטה רוסית כשאין כדור ו"שלושה אקדחים מכוונים עליך – הם לא יפספסו"). זונה מזמרת ("אני דומה לביונסה!". היא לא). סוף מפתיע אחד. הוא גם בוכה לפעמים ומחזק את הטענה שלי: Boys don't cry. Men do.

גיקספיק, התייחסות, קולנוע, קומיקס

אמריקן ספלנדור? יס מקס.

2 תגובות

פול ג'יאמטי בתור הארווי פיקאר
קיבלתי יס מקס. זה שבוע שני שאני טוחן טלויזיה לייק דרז נו טומורו. קצת מוגזם אני חושב. ראיתי הלילה את אמריקן ספלנדור לראשונה. למה אף אחד לא סיפר לי על זה לפני כן? סיפור אודות "איש אמיתי" שכתב קומיקס על חייו המדכאים וה"נורמליים" ונותן מן מבט מראתי על חיים אפרוריים של איש אמריקאי ממוצע. אהבתי במיוחד את העובדה שלטרמן הביא אותו מספר פעמים בשביל להתכסח איתו. לטרמן נגד האוורג' ג'ו. פקיד הארכיון נגד מארח הטוק שואו השנון. כמעט היו מכות. אולי לטרמן התלהב מהעובדה שפיקאר הסתכל עליו בגובה העיניים, והיה לו אג'נדה משלו שלא כללה התחנפויות או נסיון למכור את הקומיקס שלו, אלא רק לדבר לאומה בלי שיפריעו לו.
הסרט עצמו קצת איטי, פול ג'יאמטי משכנע, והקריס-קרוס בין השחקנים לדמויות הדוקומנטריות מעניין ונותן תחושת אותנטיות. גם כמה מעברים דמויי קומיקס מעניינים.
שווה, במיוחד אם גם אתם אובססיביים-קומפולסיביים אודות אוספים שונים (מר הארווי פיקאר, גיבור הסרט, אסף קומיקס ותקליטי ג'ז ישנים), או סתם אוהבים קומיקס דמויי קראמב.
בנוסף, אם אני סוף סוף כאן, יס מקס שווה, אבל בשביל שהוא יהיה טיוו חסרים עוד כמה פיצ'רים: דולבי דיגיטל (הבטיחו לי שיהיה בעדכון התוכנה האוטומטי הבא), לעשות אחורה לשידור חי (יענו באפרינג – הקלטה קבועה של דקה אחורה או משהו כזה), ו"מנוי" על תוכנית – בחירת תוכנית לפי שם ולא לפי שעת שידור ספציפית – שהמכשיר ישבור את הראש מתי משודרות התוכניות האהובות – למה להתאמץ.
אבל עדיין. וידאו דיגיטלי עם תכנות קל לפי תוכניות, כל אחד צריך.

התייחסות, טלויזיה

דברי במספרים

השארת תגובה


התחלתי לראות סדרה מאד חביבה מבית CBS, עם פרמיס די טפשי שמשום מה דווקא עובד. Numb3rs (מ0פ7ים אם תרצו) היא סדרה בה פרופסור צעיר וגאון למתמתיקה שימושית עוזר לאחיו, סוכן אף בי איי מוצלח (רוב מורו "חשיפה לצפון") לפתור מקרים על ידי שימוש במתמתיקה גבוהה. הפרופסור הצעיר מצליח לחזות מקרי שוד-בנק עתידי, לנחש איפה גר רוצח סדרתי ולדעת אם מישהו התאבד או נדחף לפי מיקום הגופה שלו מתחת לגשר. זה נשמע קצת מאולץ, אבל הידע הלא אקדמי שלי במתמטיקה לא מרגיש שמקשקשים לו, ככה שאולי זה סביר לצופה האמריקאי הממוצע. השימוש במתמתיקה בתור איזה וודו שיכול לעזור בחיים האמיתיים אולי באמת קצת פשטני, אבל אם זה יעזור ליצור מתמטיקאי אחד או שניים מהצופים של הסדרה, במקום עורך דין, היה שווה. המשחק האמין וקאדר שחקנים מוצלח אולי מה שבעצם גורם לסדרה לעבוד: דיוויד קרומהולץ (ריי, Ice Storm, המכסיקני) בתור הפרופסור הצעיר, רוב מורו בתור אחיו, ג'ד הירש (דיר ג'ון, טקסי) בתור האבא האלמן שלהם, פיטר מקניקול (פפפוקיפסי מאלי מקביל) בתור המנטור הנוירוטי של הפרופסור הצעיר וסברינה לויד (סליידרס) כסוכנת אף בי איי ושותפתו של האח.
הפקה של טוני סקוט ורידלי סקוט עם דיוויד זוקר. עוקב באדיקות. או כמו שאומרים שם People lie… Numbers don't.

גיקספיק, התייחסות, קומיקס

ההלקית חוזרת

3 תגובות

מתוך She Hulk 2004 #2
אני קורא עכשיו את שי-האלק מ-2004. דן סלוט וחואן בובילו מתארים את הרפתקאותיה, או יותר נכון את חייה של הבת דודה של ברוס באנר שקיבלה ממנו עירוי ומאז היא גם לעיתים ירוקה, ענקית ומנופפת מכוניות כשמעצבנים אותה. בניגוד לדודן המחורפן, ג'ן וולטרז עורכת דין גם כשהיא במצב ירוק וענק. להבדיל גם, אצלה זה לא עצבים ושכל של בן שנתיים אלא רק ליבידו מפותח ואיד משתולל. כן, כיאות לקומקסים אמריקאים, אשה האלקית היא לא מכונת הרס, אלא כוסית נימפומנית (או משהו בסגנון) שגם מסוגלת למוטט בלוק עירוני בשתי דקות. אני כרגע בפרק 2 שמתעסק בתהליך הקליטה שלה בחברת עורכי דין נחשבת שפתחה מחלקה לטיפול בתופעות "סופר" ודורש ממנה להיות פחות האלק ויותר She. רעיון המשרד המטורלל קצת מזכיר את חברת עורכי הדין שאנג'ל, הערפד-בעל-הנשמה ואהובה הנצחי של באפי קוטלת הערפדים, ניהל. אולי רק השותפים הבחירים במשרד שג'ניפר וולטרז עובדת בו נשמעים יותר סימפטים מאותם Senior Partners שאנג'ל וחבורתו כל כך חששו מהם. בפרק הזה היא עוזרת לאחד, Danger Man, לתבוע את החברה שעבד בשבילה ונפל לתוך חבית חומר-שעושה-אנשים-לסופר-אנשים מכיוון שחייו התפרקו מאז שהוא נהיה סופרמן כזה. ספויילר: ב- 85 מיליון דולר הם זוכים.
קומיקס סימפטי.