כל הפוסטים מאת בועז

איש אחד.

מרסר גונב אוטו

מרסר מחפש את אחיו, ארלן. The Go Getter הוא סרט מסע. קצת הזוי, מאד חמוד. שווה צפיה.

תפקיד אורח מעולה ניק אופרמן (אמריקן בודי שופ). מגלם את מרסר – לו טיילור פוצ'י (Fast Food Nation), מפריעות או עוזרות לו ג'נה מלון (אמריקן גירל, דוני דארקו) וזואי דצ'אנל (טריליאן מהמדריך, weeds, הרצח של ג'סי ג'יימס, טינמן) חביבתי.

ניק הפוטר: אני בודהיסט לשעבר, אבל אני עדיין אוהב את כולם. חוץ מאת החרא הזה ארלן. בוא נאכל משהו.

ניק הפוטר: תפגוש בחורות חמודות. מרי עושה פאייה. זה עדיף מלפגוש את ארלן. — שואף עשן — אבא שלי היה אומר, אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, עדיף שתישאר. — נושף עשן —

מרסר: אף פעם לא עישנתי חשיש.

ניק הפוטר: זה עובד כמו אייס-פאק.

מייקל ג'קסון ומרילין מונרו נפגשים בפריז

Mister Lonely הוא סרט פיוטי עם כמה סיטואציות ביזאריות לחלוטין שמספר את סיפורו של מתחזה למייקל ג'קסון. מייקל הולך אחרי מרילין מונרו ומגיע לאחוזה בהיילנדס בה כולם מתחזים (impresinators) משלושת הסטוג'ס עד אייב לינקולן. מרילין, אגב נשואה לצ'רלי צ'פלין. ביתם היא שירלי טמפל. במקביל שזור סיפור על נס ותוצאותיו במיסיון באפריקה (או אולי פנמה, לא ברור). את הכומר במיסיון מגלם הבמאי הגרמני וורנר הרצוג. את מייקל ג'קסון השחקן המקסיקני דייגו לונה (טרמינל, פרידה), את מרילין מונרו העגולה סמנטה מורטון (שאותה ראיתי לא מזמן בתפקיד מעולה בסרט החמוד Expired). את הסרט כתב הבמאי הרמוני קוריין יחד עם אחיו אבי קוריין.  הרבה רגעים קסומים.

מרילין: מקום כל כך מיוחד. כל אחד הוא מפורסם ואף אחד לא מזדקן. מקום שאנחנו יצרנו ובנינו בעצמינו. אין מקום אחר כזה בעולם. רוצה לבוא? אשמח אם תבוא. יאהבו אותך שם.

מייקל: אני לא חושב. מה אני אעשה שם?

מרילין: מה שתרצה. יש הרבה חדרים פנויים. ואנחנו צריכים מייקל. אין לנו מייקל.

היי אסתר!

ראיתי עכשיו סרט אוסטרלי ממש חמוד. Hey Hey Its Esther Blueburger הוא סיפור התבגרותה של ילדה חנונית ויהודיה באוסטרליה ומצליח להיות חינני ולהמנע מקלישאות מתבקשות. אל הקאסטינג של הילדה המחוננת והחיננית דניאל קטנזריטי שמשחקת את אסתר, מצטרפת קיישה קסל-יוז (רוכבת הלוייתנים שהתבגרה בחן) והכוכבת האוסטרלית/הוליוודית טוני קולט (מיוריאל מחתונתה של, החוש השישי, ליטל מיס סנשיין), שגם הפיקה.

בלונדה: אסתר, תקחי את זה עם הברייסרז.

אסתר: אבל מה אם הם ייתפסו!?!

ברייסרז בוי: מה קרה?

אסתר: כלום. רק לך טעם של צ'יזלס.

ברייסרז בוי: כן, הם נתפסים לי בברייסרז.

אסתר: גם לי.

ברייסרז בוי: את לא אוהבת צ'יזלס?

אסתר: אני מעדיפה ברגר-רינגס.

ברייסרז בוי: אני יכול לגעת לך בציצים?

האחיות דיל

קים דיל, לופז, מדלס
(קים דיל, לופז, מדלס)

כן, שלום. אני עדיין כאן.

חזרתי עכשיו מהופעה מדהימה של הברידרז (The Breeders), ההרכב של קים דיל ואחותה. מזמן לא הייתי בהופעה. בטח לא של הרכב בינלאומי נחשב (כל דבר שיוצא מהפיקסיז מבחינתי הוא נחשב). קצת היה מוזר שדבר כזה גדול, לפחות אם הייתי מסתכל עליו בהקשר של שנות ה-90 לא ממש זכה לסיקור תקשורתי נרחב, והיה קצת מוזר לראות את קים דיל דודה כזו. כל הלוק המשפחתי עבר לאחותה התאומה כנראה. ניגנו עם האחיות הבסיסט והמתופף מהאלבום האחרון (והמצויין – Mountain Battles) פלוס גיטריסטית סימפטית (שנראתה מאד ילדה).

הופעה של הברידרז. ואו. הם עשו את כל להיטי הברידרז (אני בעיקר מכיר בעל פה את האלבום Last Splash ואת הSafari), ואפילו שיר או שניים של האמפס, וגם קאבר לביטלס. היה כל הזמן מישהו שצעק לקים Gigantic, אבל לא, שום דבר של הפיקסיז לא היה. רק אנרגיות מאד מאד חיוביות לקים. נדיר לראות רוקרים מחוייכים ככה. זה עושה נעים.

מחר יש עוד הופעה למי שפספס ודווקא מתעקש להשתמש בבלוג שלי בתור צינור האינפורמציה שלו.

זאפה, תל-אביב. 200 ש"ח.

ככה ההופעה נראתה לי בערך
(ככה ההופעה נראתה לי בערך, רק עם תאורה פחות מגניבה)

Aziz Ansari is a fucking badass. still

Aziz Ansari is Bored.

Aziz Ansari is a fucking badass. still.

ולמה אני אומר את זה שוב? כי בבדיקה אחרונה שערכתי, כשכותבים את המשפט "Aziz Ansari is a fucking badass" בגוגל, כמו שהקומיקאי המוצלח קיווה למצוא כשחיפש את שמו, הבלוג שלי מופיע רביעי. לפני אפילו בלוג שמוקדש כולו להסברים למה עזיז אנסרי הוא כזה באד-אס (מן כזה Fanfic שמספר את מעללי דמותו של הקומיקאי). צומת אינטרנט אמרנו, נכון?

אגב, פתאום נוכחתי שהעניין לעיל היה ב-2005. אז צומת אינטרנט ותיקה, יש לומר, כבר יש גרפיטי על הקירות של תחנת האוטובוס והטיח קצת מתקלף. מזל שלאחרונה היו שיפוצים.

Boaz the Great

הובא לידיעתי שסרט בהפקה עם אדם סנדלר שבכותביו רוברט שמיגל, אודות איש מוסד שהופך להיות ספר בניו יורק "You don't mess with the Zohan" , היה קרוי במקור "Boaz the Great", או כך מסתבר מרשומה באתר holywood.com

כנראה שהמפיקים החליטו שזה לא שם מסחרי מספיק?

boaz the great by sony studios

אין יותר ביזארו מזה. מילא איש מוסד, אבל ספר? בחייכם. שמיגל! for me to poop on!

2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB

2007 Mod of the Year Awards event – Mod DB

מודים, למי שלא יודע, בהקשר של משחקי FPS (משחקי גוף ראשון, כמו דום נניח), הינם שינוי של המשחק המקורי. אותו מנוע, אותה תוכנה מלבד מספר שינויים, וגרפיקה, סאונד ומשחקיות שונים לגמרי. יצרני משחקי ה-FPS מאז IDSoftware עם דום כבר ערוכים ונהנים להקל על יצרני המודים.

מודים הנם תוצר של קהילת השחקנים. אנשים שעובדים ללא לאות, וללא תגמול מלבד הערצת עמיתיהם. קרה לא אחת שמוד הפך למשחק בפני עצמו (כמו נניח Counter Strike), לפעמים אפילו יותר פופולארי מהמשחק המקורי. אבל רוב יצרני המודים רק רואים לפניהם את המשחק שהם אוהבים קצת יותר טוב, או קצת אחרת.

אז הנה, יש אפילו פרסים.

תמונה מהמוד Project Reality

לאחרונה נדלקתי על מוד בשם Project Reality (או ריאליטי מוד לחבריו), שינוי למערכת של BF2, המשחק הרבה יותר ריאליסטי, הרבה פחות תזזיתי. הרבה יותר מזכיר צבא. הם הוסיפו שם את הצבא הבריטי, את הקונפליקט הערבי כמו שאנחנו מכירים אותו (על אזרחי ועם אבנים וטילי לאו), ושינו בהרבה את אופן המשחק. חבל שאין גם את הצד הישראלי. ממליץ לנסות.

עורך עברית

עוד פוסט אחרון על וורדפרס. מבטיח.

בשביל כתיבה עברית כמו שצריך ב"עורך הויזואלי" (ככה נקרא ה rich text editor בתרגום של רן-יניב הרטשטיין) של וורדפרס, צריך רק להדליק את תוסף הכיווניות ולהוסיף את כפתורי הפסקאות. כל זה נעשה בעצם בעריכת קובץ הקונפיג של מערכת העריכה שקרויה TinyMCE ומותקנת בתוך וורדפרס. ככה:

<wordpress dir>/wp-includes/js/tinymce/tiny_mce_config.php:
Add the directionality plugin: $plugins = array('inlinepopups', 'autosave', 'spellchecker', 'paste', 'directionality', 'wordpress');
.
.
Add the 'ltr', 'rtl' buttons:
$mce_buttons = apply_filters('mce_buttons', array('bold', 'italic', 'ltr', 'rtl', 'strikethrough', 'separator', …

עובד מצויין. תודה להנהלה ולצוות העובדים.

עריכה: ארזתי פלאגין שעושה את זה בדיוק לגרסאות וורדפרס מתקדמות יותר (2.7 וכו').

אה? למה התכוונת???

אני אסביר.

בפוסט הקודם אמרתי איזה משהו על באגים. וורדפרס, אותה חיה משונה שמריצה הרבה מאד אתרים פרטיים ברחבי העולם, בעקבות שגיונות זמניים (לא היה פשוט לתקן את זה) של מסד הנתונים של השרת הזה (קורקי, ליודעי דבר), החליטה על דעת עצמה, בכמה וכמה אתרים על קורקי שרצים על וורדפרס, להחליף את סדר הפוסטים. ככה בהפוכה. פוסטים שנכתבו מזמן מזמן הושמו ראשונים, ואחרי דפדוף בהרבה מאד עמודים אפשר להגיע לפוסט העדכני.

ככה שאם גלשתם לכאן, לקורקי פידס, לפנקס של תומר ליכטש או לדמות בדיונית או מעלליה של ניר יניב הייתם רואים את הפוסטים הכי הכי עתיקים ככה בראש הדף.

הסיבה עדיין בחקירה, הפתרון היה פשוט למדי וכלל באופן מפתיע שדרוג וורדפרס לגרסה עדכנית 2.3.1.

Forced Upgrading? ימים יגידו.

אני באותה הזדמנות (וכי דרסתי את הגיבוי של הבלוג-לפני-השדרוג-כי-יש-לי-יותר-מדי-מחיצות-עם-שם-כמו-וורדפרס-או-בלוג אצלי) גם החלפתי את עיצוב הבלוג שלי, כמה וכמה פעמים, עד שהחלטתי על גרסה לעיצוב של דוד (שגם מתארח כאן וגרסתו היתה מעודכנת וכלל לא הושפעה מהתקרית, למי שתהה). תודה דוד וכותבי התימה המקוריים.