במדינה בה מנסים לחוקק חוקי אנטי-אינטרנט ספאם הוא לא עבירה

כן, ואני לא מדבר על סין. במקום בו רוצים למנוע ממכם לעשן בהופעות רוק, רוצים לחסוך ממכם אתרים שלא תואמים את האג'נדה המדינית מחליטים שלקבל פרסומות אל תוך הדואר האישי שלכם, מותר. כן, כתובות שלא נתתם לאף אחד, אלא שנלקחו במרמה, בגניבה, בתואנות שווא, יכולות, כך מסתבר, לפי תקדימים משפטיים בישראל, לשמש מטרה לדואר זבל, וזה מותר. לפי אותו תקדים, אם תבקשו מהזבלן להסירכם מהרשימה, והוא לא יסיר, אז תוכלו לחפש אותו ולתבוע אותו. לפי התקדים תזכו ב-4000 ש"ח. לא שאני רוצה להעליב מישהו, אבל לכו תחפשו ספאמרים. זה בערך כמו לתפוס באופן אישי את הפרעוש השלישי שעקץ אותך אחרי שליטפת את החתולה של השכנה. הדבר היחיד ש90% מפקודות ההסרה בדוארי זבל הם לאשרר לזבלן שמישהו קורא את הדואל שהוא שולח לכתובת הזו. זה רק יהפוך את הכתובת שלכם ליותר אטרקטיבית. אני חושב שמשתמשי האינטרנט צריכים להקים לובי נגד התקדימים האלו, ולצאת בחוק שקצת פחות מעדיף את מפיצי הזבל האלו. אני את הפתרון שלי מצאתי ו99.9999% מהספאם שאני מקבל מתמחזר לביטים חדשים ונקיים. אבל מה אתכם?

אגב, אני מפרסם את הפוסט הזה גם תחת ביזארו, נושאים שאני שומר לדברים משונים שקורים בעולם. לדעתי זה אחד מהם. ספאם ללא ספק גובל בעבירה, ולדעתי השופטת ביצעה החלטה לא אחראית ובלתי מלומדת בתקדים הנ"ל.

אגב2, סכום התביעה הוא 4000 ש"ח (בכתב הראשוני היה כתוב 1000), ועדיין אני חושב שזה פחות מדי. כמו שטענתי, ברוב המקרים הספאמרים אנונימיים, ומי שמעז ללחוץ על "הסירו אותי", ומצליח למצוא את הספאמר שמבטיח את זה ולא מקיים מסתכן בכל מקרה.

אגב3, הפוסט הזה והקודם נכתבו בגלל ולפי מקורותיו של הלמו, שמשום מה מצטייר שיש לו חיבה בלתי מוסברת לספאם וטוען שפסק הדין התקדימי והמסוכן הזה הוא "אחד מפסקי הדין היפייפיים והמקיפים".

אגב4, האגבים האלו נכתבים לאחר מעשה, ובעצם בלוגר אחראי היה עושה מכל אחד פוסט. אני לא בלוגר.