אפילו שהיה נדמה שזו רק גחמה של אנשי הפרופס בסרטים וטלויזיה, כי זה מצטלם יותר יפה, או שזה רק מה שתאגידים קונים למנהלים שלהם, על פי “שאל את יאהו!” (סוג של בלדד השוחי), לפטופים כעת יותר פופולארים בארה”ב. 53% מהמחשבים הנמכרים בארה”ב הם לפטופים. בעולם השנה, 1 מתוך 5 מחשבים נמכרים הוא לפטופ. ב-2000 זה היה 1 מתוך 10. ב-ABC טוענים שעידן הלפטופ הגיע (נכון ליוני 2005).
האמת, זה ממש נחמד לשבת במיטה עם מחשב על הבטן, אפשר לקרוא ככה בשקט, כמעט כמו ספר. אבל בתור “המחשב הראשי”, אני עדיין צריך מקלדת נורמלית ומסך מספיק גדול, בלי שהם יזוזו כל שניה, וגם אם מחברים כאלו ללפטופ (אני מראש מניח שמשתמשים בעכבר רגיל, כי מי באמת אוהב את הטבלטים הקטנים האלו), עדיין, זה מחשב פחות מהיר מאחיו הנייח באותה-קטגוריית-מחיר, ובגלל הסרבול, בעצם קיבלנו מחשב נייח שתופס מקום על השולחן במקום למרגלותיך. אבל בתור יחידת מחשוב בבית-קפה שחוסכת לך “שיחות מיותרות” אולי זה דווקא סבבה. מצד שני, אם אני רוצה לקבור את פני בתוך מחשב, למה לא לעשות את זה בבית?
לפטופ לכל פועל
אני סלב? »
דוד אבוטבול ,
למען האמת, הדבר שהכי מפריע לי בניידים הוא המקלדת, היא קטנה וקומפקטית עד כדי חוסר נוחות באיזון האצבעות על פני האותיות באופן אינטואטיבי, מה שגורם לי לכמה דקות של הסתגלות בעל כורחי.
רות סגל ,
הבעיה האמיתית עם הלפטופים היא שאין לי אחד.
וזו כל האמת.
דוד אבוטבול ,
הממ, אני אמור לקבל לפטופ מהעבודה עד סוף השבוע :)
דותן דימט ,
15 בינואר, 2006 @ 21:43
מה שחסר לי מהלפטופ היא דווקא המקלדת הקטנה הזו, עם המשטח שאתה מלטף עם האצבעות בלי להוריד את הידיים מהמקשים שמחליף את העכבר. אני אוהב להשתרע אחורה כשהמקלדת על הברכיים, וזה מבאס לשבת מתוח כל הזמן כדי להגיע לעכבר, לעקם את היד כדי להחזיק אותו.
הלוואי והיתה מקלדת לפטופים למחשבים רגילים, אבל ההיצע בתחום המקלדות הוא די מחפיר.