או: 170 שקל well spent.

מזמן לא הייתי בהופעה גדולה. הכוונה לאלו שאתה מרגיש קטן קטן והבמה גדולה גדולה ועולה להכנס הרבה יותר מ-50 שקל. בעצם ההופעה האחרונה של אמנים מהזרם המרכזי שראיתי היתה בגרסאות קאוורים. זכורה לטוב אפרת גוש עם ביצוע מדהים לאתה צריך אהבה חדשה בליל סיום עונה של התוכנית בא בלילה. ולעניינו – האנגר 11, בנמל תל-אביב, אתמול בלילה היה מלא מפה לפה. הגעתי באמצע "אגם ענקית", רמי פורטיס ברי סחרוף מתוגברים בפיטר רוט על הבאס ואורן לוטנברג על גיטרות העבירו הופעה מלאה ומדהימה. כולל ביצוע מרגש של קרני פוסטל (? נדמה לי, זו הצרה במופעי ענק, לא ממש רואים מרחוק ולא היתה מובנת ההקדמה) ל"אין קץ לילדות". יש משהו אחר בהופעות רוק בסדר גודל כזה. מרגישים את העוצמה. הגיטרות מנסרות לך בנשמה. הקצב בועט לך בראש. במת רוק בסדר גודל כזה משתווה רק לפולחנים שבטיים של ימי קדם.
דאוס, להקה בלגית, ופורטיס וסחרוף חיו בבלגיה מספר שנים (מינימל קומפקט המעולים), אז לא בכדי עשו בשכל המפיקים וקישרו את דאוס לפורטיסחרוף להופעה הזו.
זו תחושה מדהימה להיות בתוך הנגאר עצום עם מאות אנשים ולהרגיש שהמוזיקה העצמתית והמלטפת הזו של דאוס מנוגנת בשבילי. תחושת אינטימיות כזו בתוך חומות גיטרות. רק דאוס יכולים. תום ברמן והחבר'ה שלו גרמו לי להזכר למה אני אוהב מוזיקה. היה כיף לראות מאות אנשים חוזרים על המילים של Little Arithmatics כהמנון. לא ידעתי שלדאוס יש קהל מעריצים ישראלי גדול כל כך. ובאמת Thank you for the roses.