כמה יוסף כמה מלי

לשמחתי נכחתי אתמול בהופעת ההשקה של אלבומו של אמנון פישר, הבן של יוסף ומלי, את להיט האלבום, הנושא את שמו, אני בטוח שאתם כבר שומעים ברדיו, אבל מה שהסתמן לי כמיוחד היה היחס של פישר לאלוהיו. לא מדובר במשהו דתי, אלא במשהו מאד אישי, משהו שלא ניתן לנכס ללובשי השחורים במאה שערים, או להבדיל, ללובשי הכובע המוזר מהותיקן. אלוהים בתוכי, אומר פישר, ומתכוון לזה. והוא שר לאלוהיו. להבדיל אלפי הבדלות, השונות באמונה הכמו דתית הזו, אמונה בכח עליון, כוח יהודי במקרה של פישר, הדליקה לי את הזכרון של אותו אתר פגאני שמתאר פולחנים של האל הנורדי אודין בימנו, ומתאר ברצינות גמורה מפגשים אקראיים עם האל בתחפושת:

I think the God has shown up in the woods several times for me as a silent, older hiker, acknowledging my presence only by the same courtly nod, then hastening onward, always wielding a walking stick. He often seems busy, intent, and in motion. I have also seen Odin in the form of an eccentric old street woman. There is a glint in the eye–a look of profound intelligence, understanding, wry amusement, familiarity, and vast Mystery in the eye of someone used by the God.

שלא תבינו אותי לא נכון, פישר שפוי, אבל החופש באמונה, והכוונה לניכוס אישי לאותו "פולחן" הם מה שקישרו לי בין השניים.

אני אני
ואני עושה מה שבא לי
הבן של יוסף ומלי
אדם חופשי

9 תגובות “כמה יוסף כמה מלי”

  1. לי דוקא הפריע בפוסט הזה הזלזול ללובשי השחורים במאה שערים,
    אני לא אחת מהם אבל אני גם מאמינה ודתיה, ואני חושבת שזה קצת מוזר שאתה מרגיש שאתה יכול להשוות את האמונה שלהם לאמונה של פישר או אמונות אחרות, כי אחרי הכל אתה אפילו לא ממש מכיר את האמונה שלהם.
    אם היית מכיר לא היית כותב שהאמונה שלהם לא אישית. גם הם מאמינים שהקב"ה נמצא בתוך כל אחד. אני דוקא חושבת שהיא ממש יפה, האמונה שלהם.

  2. נו, סיימת את הדיאלוג הנ"ל בצורה אלגנטית..
    בדרך כלל אני לא משאירה כאן סימן כשאני מגיעה לביקור, אבל תמיד יש יוצא-דופן (אגב, התיאור של הדמות בה משתמש האל כשהוא מתגלה, שכנע אותי להפוך אודיניסטית ולרוץ לחפש את האלוהים).

    אז מה שלומך?

    סיגל (אקא שחף מ"במה")

  3. אחד, ברא את העולם מהבל-פיו בששה ימים, יש לו זמן ועצבים להתיישב בתוך אחד ששר עליו? זה נראה לך שפוי? זה לא self-centric?

    אתה מבין, אין לי בעיה עם זה שאתה חושב שהאודיניסט קצת משוגע, יש לי בעיה עם זה שאתה מבדיל – בצורה מלאכותית, ממסדית וכמעט מתנצלת – בינו לבין פישר. לפי התיאור שלך, שניהם קצת משוגעים. וגם אתה.

    י.

  4. אין לי בעיה עם אמונה שאודין שמתהלך סביבינו, זה פולחן פאגאני. סבבה. יש לי בעיה עם אותו אודיניסט שמשוכנע שכל קבצן שנראה לו יותר שמח בחלקו ממנו, הוא אודין. קצת self-centric.
    אחד, ברא את העולם מעור של זאב, יש לו זמן ועצבים להציק לאיזה אחד שעשה בשבילו אתר פולחן? זה נראה לך שפוי?
    אני, מצד שני, יודע להבדיל בין המשחקים השבועיים שלנו ב modern-day supernatural לבין המציאות האפרורית יותר מעבר לחלון הסלון, לפי אותו מאמר ידידינו לא.

  5. אתה לא צריך לספר *לי* מה היחס שלך לפאגאניזם, אני הרי רואה אותך עובד כוכבים ומזלות על בסיס שבועי. הבעיה שלי היא לא עם הגישה הדתית שלך אלא עם הפוסט הזה שפירסמת – ממנו עולה כי אמונה באודין שמהלך בינינו שפויה יותר מאמונה באל-עליון שנמצא בתוך אמנון פישר. נכון, קצת מוזר להאמין שאודין מסתובב בדרכים, לבוש בבשר-ודם, אבל מוזר לפחות באותה מידה להאמין בקב"ה, בעיקר כשהאמונה שלך מסתמכת על הפרשנות האישית שלך לחלקים שבחרת באופן שרירותי מטקסטים עתיקים ומזויפים.

    ושוב, שלא תטעה בכוונתי, אני חושב שלהאמין בדברים מוזרים זה יופי, ולך הרי מגיע פרופסורה של כבוד בתחום הזה, אבל יש מי שקורא את הבלוג שלך ולא זוכה לראות אותך מוצא הודעות שמיועדות אליך אישית במגילות ים-המלח או מעלה זבחים לבעל-זעוב, ואנשים כאלו עלולים להתבלבל מהנימה המתנצלת שלך. חוץ-מזה, אם הפישר הזה כל-כך שפוי, מה פתאום הוא נהיה אמן?

    י.

  6. י' היקר,
    האתר של ידידינו הפגאני לא נשמע שפוי במיוחד. ואולי אני מדבר כאן ממקום של חינוך יהודי, כמו שבתי הספר הממלכתיים שלנו חינכו אותנו.
    מה לעשות.
    דווקא משעשעת אותי מאד התפיסה הפגאנית, בצורה חיובית.

  7. אני לא יודע מה יותר מפריע לי בפוסט הזה, הצורה בה אתה אתה פוסע על קליפות ביצים כדי לא להגיד שום-דבר נגד האמונה היהודית של פישר, או הצורה בה אתה דורך ברגל גסה על האמונה הנורדית של אנשים אחרים. מה נסגר? להאמין באודין זה לא שפוי אבל להאמין באלהים זה בסדר? ואם ככה זה בבלוג שלך, מה יגידו אזובי-הקיר?

    י.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>