אני מעשן נרגילה

Sunset view
אני מעשן נרגילה.
אפשר להגיד שבאובססיביות. אחרי 5 שנים (?) של הפסקת עישון סיגריות, הנרגילה נותנת את תחושת העשן המסתלסל, ללא אובססיה של סיגריה אחרי האוכל. פיתחתי מעין טקס יומי בזמן השקיעה. מהגג שלי אני משקיף לעבר הים ומפמפם אל תוך הפיה. הטעמים האהובים עלי הם מלון, תות ודובדבנים. זה מן זמן לעצמי, של שקט, של לא לעשות כלום מלבד לדאוג שהגחל ישרף באיטיות ובהתמדה. זה כמו לכתוב, רק שאף אחד לא ממש שומע את מה שאני חושב.
זמן לעצמך הוא מצרך חיוני.
ואגב, יומני היקר, איני מזניח אותך כי אם מוטרד בענייני דיומא שקשורים לנגרים, שרברבים וטכנאי שירות למינהם. בית חדש זה בלאגן, אבל לפחות פיתחתי יכולות של שרברב וחשמלאי. גם הקפה בוץ השתפר. בקרוב סופסוף ארגיש שממש עברתי לכאן. פרטים בהמשך.

2 תגובות “אני מעשן נרגילה”

  1. יא רוחי. אני חולה עליך, למה אתה לא כותב שרזית ואתה נראה עכשיו כמו דוגמן?
    זה לא מעניין את היומן?
    אני, לפני מספר חודשים גם פיתחתי התמכרות לנרגילה, אבל ראיתי שזה משתלט עלי והחלטתי שאני לא מעשן לבד יותר. רק עם חבר נוסף לפחות.

    הסיגריות עדיין איתי, יש אחת בידי אפילו.

    תהיה חזק, בקרוב השיפוצים יגמרו
    חוץ מזה, אתה מוזמן לבוא לבקר במעונות שלי שבוע הבא
    יש לי 2 שותפים ו2 שותפות
    :) יהיה מגניב
    3>

  2. כל הכבוד, לי לקח שבוע להרגיש שעברתי לכאן, אבל אחרי דירה שבארבעה חודשים לא הצלחתי להרגיש שם כלום אז זה לא רע בכלל.
    אל תדאג, העיקר שתזמין אותנו מתישהו גם לנרגילה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>