כבר מספר ימים שלא כתבתי כאן. עדיין אני תוהה למה אני עושה את זה בכלל. אני גם תוהה אם בכלל משהו מעניין קורה לי בחיים, ואולי הסיבה שאני לא כותב היא שכלום לא קורה, ואין לי מה להגיד על כלום. אז אשתדל בכל זאת. אולי אני אכנס לגרוב הנכון בשלב כלשהו. אז אתמול היתה למעיין יומולדת:
משמאל: רות, קלפר, מעיין, נגה, בורלא המבצבץ ודוד. הבלוגרים רות, קלפר ודוד הם אכן אלו שמצולמים.
אני בכלל תהיתי למה אנחנו מסבירים פנים לתיירות ככה, היפיפיה שאינה דוברת עברית להלן נמצאה כשהיא מטאטאת את המקום בסוף הערב:
איזה חיוך. יא אללה. לא שמתי לב שזה מה שקיבלתי.
אולי אני פשוט צריך להסתובב עם מצלמה יותר.
אולי להסתכל יותר טוב בתגובות של מי שאני מצלם.
וואלה, מתוסבך הבלוג שלך קצת, מה זה הבלאגן הזה? :)
אני יותר מסתדר עם המעפן והפשוט ההוא.
זה כל מה שהיה לך לכתוב על היומולדת?
או שזה כל מה שזכרת?
עה?
:)
תעשה מיעו.
תודה על הלינק, אלנקק חזרה אלייך.
לא סתם מזוייף. אבל באמת אם מסתכלים טוב, ניתן להבחין באילוץ מסויים בחיוך.
עדיין, חיוך יפה. יכול למצוא הרבה חיוכים פחות מוצלחים.
אחותך מזוייפת אסף.
בועז, בהחלט תפיסה מעניינת
סתם מזויף