אז מה למדנו מהפוסט הקודם? א' ברגע שאתה אומר משהו שעשוי, אולי, להכעיס מישהו, אפילו אם לכולם ברור שהמישהו הזה לא צודק – יהיו תגובות. יפה. ב' אנשים, בלי להבין מה אתה אומר יכנסו בך, למה? כי הם יכולים, וסבבה. בואו, בדיוק לכן יש תגובות, ובדיוק לכן הכותרות שלי יותר גדולות.
ג' דברי הוצאו מהקשרם ולא הובנו, ולכן אני אסביר ביתר פירוט. להלן:
אני נהנה מהפרסומות של גוגל. אני אוהב את הפרסומות של גוגל. אם גוגל לא היו מיישמים את הפרסומות שלהם, בטח הייתי ממציא את זה בעצמי. אז אם מישהו לא מבין אותי, אני אוהב את גוגל. כן. אני, בועז רימר, אוהב את גוגל. אני חושב שהם אחת מחברות האינטרנט היחידות שבאמת מבינות את המדיום הזה, וכל הכבוד, שימשיכו בדרך שלהם. סבבה. אם היה לי קצת כסף הייתי קונה הרבה מהמניות שלהם.
יפה, זה הובן. עכשיו אבל, ויש כאן אבל גדול.
אני שונא את הישראלי התחמן. זה שמנסה להרוויח על חשבון אנשים תמימים, שמנסים להיות בסדר. אני רואה במפרסמים בפרסומות גוגל את מספר הטלפון שלהם – כאלו. פשוט תחמנים שרוצים להרוויח פרסום חינם. הם מקבלים פרסומת והיחיד שמשלם עליה הוא יצרן התוכן שבמדיה שלו הם מפורסמים. דהיינו בעלי האתרים ששמים את הפרסומות של גוגל אצלהם. מן הסתם התרגזתי כשראיתי את זה באתרים שנוגעים בי, אבל זו תופעה שקיימת בכל אתר שנושא את הפרסומות של גוגל.
לדעתי, התנהגות כזו, הורסת את הפרסום של גוגל, וצריך לעקור אותה מהשורש. עדיף בצורה חוקית וברורה – ניסיתי לדווח לגוגל על התופעה הזו, התמיכה המהירה של גוגל ביקשה ממני לפרט בפניהם מה הפרסום הבעייתי והם ידאגו שהוא לא יפורסם במדיה שלי. פרסומות כאלו רבות מדי. לא מתאים. ניסיתי, זה לא הולך.
השיטה הברורה לטפל בהם היא שגוגל יבינו שאלו פרסומות מרמה, ויסירו אותן מהמלאי שלהם, או כמו שהצעתי בפוסט הקודם שכל גולש יטפל בזה בעצמו, ויקליק גם אם הפרסומת לא מעניינת אותו.
למיטב ידיעתי החוזה שחתמתי איתו עם גוגל לא מנע ממני להציע הצעות לאנשים. יודעים מה, במדיות שלי, תתעלמו מההצעה הזו. הצעתי נכונה רק למדיות שלא קשורות אלי. במדיות שקשורות אלי אני אשלח עורכי דינים מאיימים למספרי הטלפון הרשומים שם. עורכי דין זה מגניב.
אגב, נראה שהבחור האחרון שהגיב לי בפוסט הקודם, אותו "מאור" הוא אחד כזה שמפרסם את הטלפון של העסק שלו במקום לינק. סתם האנץ'.