בלילות אני רואה את העונה הראשונה (פיילוט+4 פרקים) והשניה של סיינפלד (13 פרקים). הכל היה כבר אז, ובטווח של 14 שנים זה עדיין לוקח בטירוף. הם ידעו לעשות טלויזיה. אני חושב שהכל בעצם בכתיבה ובפיתוח הדמויות.
ידעתם שאיליין לא היתה בפיילוט?
איציק
ראיתי הצהרים את "איציק". דרמה להוט ערוץ 3 מאת ובבימוי של גיא מאירסון.
נדמה לי שמחר זה משודר בערוץ 3 בכבלים. אין לי. ממש מוצלח. ממליץ. משחק מעולה של שחקנים צעירים. תסריט מפוכח וחכם. בימוי נכון. אם יש לכם הוט, תראו.
יומולדת למעיין
כבר מספר ימים שלא כתבתי כאן. עדיין אני תוהה למה אני עושה את זה בכלל. אני גם תוהה אם בכלל משהו מעניין קורה לי בחיים, ואולי הסיבה שאני לא כותב היא שכלום לא קורה, ואין לי מה להגיד על כלום. אז אשתדל בכל זאת. אולי אני אכנס לגרוב הנכון בשלב כלשהו. אז אתמול היתה למעיין יומולדת:
משמאל: רות, קלפר, מעיין, נגה, בורלא המבצבץ ודוד. הבלוגרים רות, קלפר ודוד הם אכן אלו שמצולמים.
אני בכלל תהיתי למה אנחנו מסבירים פנים לתיירות ככה, היפיפיה שאינה דוברת עברית להלן נמצאה כשהיא מטאטאת את המקום בסוף הערב:
איזה חיוך. יא אללה. לא שמתי לב שזה מה שקיבלתי.
אולי אני פשוט צריך להסתובב עם מצלמה יותר.
אולי להסתכל יותר טוב בתגובות של מי שאני מצלם.
קאלאמרי לייק דה בסט אוף דם
ראיתי בבורגנים אתמול שמנשה ("אשר") הביא לקרן מור ("נינה") קאלאמרים קפואים. הוא אמר משהו כמו: מפשירים את הקאלאמרי, מטגנים שום, והקאלאמרי בשמנת 4 דקות ומוכן.
הייתי רעב, היה קאלאמרי במקפיא ועוד מעט שוב קניות, אז כדאי לגמור אותו משם. מכיוון שיש שום ושמנת לבישול:
מתכון לקלאמרי בשמנת
קאלאמרי קפוא (כרבע קילו או מה שנשאר בשקית)
חמישה ראשי שום קצוץ
מוצרלה מגוררת
שמן זית
חמאה
שמיר
חתיכות גבינה צפתית
חצי חבילת שמנת לבישול
אורגנו
מטגנים את החמאה, השמיר וחצי מהשום הקצוץ. מוסיפים את הקאלאמרי הקפוא. כשהקאלאמרי הפשיר והמחבת המתמלא מים בעדינות שופכים את המים לכיור. נכון שאנשים נורמלים מפשירים את הקאלאמרי קודם ומדלגים מעל השלב הזה, אבל למי יש זמן או מחשבה תחילה? בשלב זה הקאלאמרי מתחיל להטגן, מוסיפים שמן זית ואת שאר השום. מערבבים תוך כדי טיגון, מוסיפים את השמנת ואת האורגנו. מערבבים מספר דקות, מוסיפים את המוצרלה. מערבבים כדקה, מוסיפים את הצפתית. מערבבים עוד כדקה.
מגישים מיד.
יאם יאם.
טיפוס במשחק המניות וטיים-אאוט שוב לא נותנים לי קרדיט
פוסט כפול. במשחק המניות של אנליסט/דה מארקר אני ממשיך לטפס. כבר ייצרתי 6000 שקלים וירטואליים מה100,000 הוירטואלים שהתחלתי איתם. אני מדורג 90 ומשהו מתוך 760 משתתפים. and climbing. מגניב. תשואה של 6.21 אם זה אומר למישהו משהו.
מצד שני, המגזין המוצלח טיים אאוט תל-אביב שוב לא נותן לי קרדיט. מגמה? הפעם בתמונה שצילמתי – את שלמה מזרחי – הנדריקס הישראלי לרגל המופע "רוק בגן עדן". קודם זה היה בלשכוח את העובדה התמימה שאני עורך ראשי של במה חדשה, עכשיו זה.
סיגלר, מה יהיה?
מפגש עורכים שלשום
ביום חמישי היה מפגש עורכי במה בביתי. צילמתי כמה אנשים ושיכרתי אף יותר. כולם שיבחו את הקוקטיילים שלי.
סימון, דוד, נמרוד ודרור (וגבו של נחום):
להלן מתכון לשרלוט החריפה:
3 חלקים וודקה סמירנוף
2 חלקים ג'ין ביפאיטר
1 חלק אוזו
1 חלק מיץ לימון טבעי/משומר
5 חלקים מיץ אננס (תרכיז+מים)
2 לימונים
3 ביפנוכו של פסיפלורה
4 צ'ילי קטנים
מחרצנים את הלימונים, מוציאים את הביפנוכו של הפסיפלורה. מערבבים הכל אל תוך בקבוק. מניחים מספר ימים במקרר (כדי שהצ'ילי יספגו). ניתן לשמור במקרר תקופה ארוכה.
העיניים של אורי, ורד ובז:
דרור, ולא בפוקוס – נחום ודיילי:
לא צריך שתדליקו לי נר. כלום לא בוער
ב-2.57 הלילה כמעט מתתי. חזרתי ממשחק פול קצר בהמינגויי ברמת-גן. גשם כבד. נוסע לתומי בדרך נמיר מתקרב לשדרות רוקח, בדיסק בעצלתיים מתנגנים רעש עם לעיתים, הכל איזי וסימפטי. כמה מטרים לפני אותה צומת אני מבחין ב SUV כסוף (בטח טויוטה) שועטת על רוקח למרגלות הגשר ממש מולי. אינסטיקטיבית לחצתי על הברקס, האוטו החליק, מונעי הנעילה נכנסו לפעולה ולמזלי הגלגלים לא ננעלו והאוטו המשיך לשייט על הכביש המאד רטוב. הרוצח הכסוף עבר מטרים ספורים לפני. אילולא לחצתי על הברקס הייתי נמרח לו על הדלת הימנית, אילולא מונע הנעילה הייתי נמרח על האי תנועה.
לא קרה כלום. לי ולאוטו השלום. הרוצח המועד נמלט. המשטרה פתחה בחקירה. Yeah Right.
בלוג חדש
עברתי מהתוכנה bl0g לזו: wordpress.
העברת הנתונים לקחה כשעה.
אני עוד צריך להתעסק הרבה עם העיצוב, כי האמת שהסיבה היחידה שנשארתי ב bl0g היתה בגלל העיצוב החד שלו.
אז הנה, wordpress.
אגב, כמו חפ"ש ההעברה נעשתה בצורה ידנית. את התגובות לא העברתי. מצטער – מי שבאמת רוצה לראות מה היו התגובות או איך נראה הבלוג הקודם זה כאן.
מצד שני, הצלחתי להעיף את הפרזיט שהיה מפרסם תגובה מאיזה קזינו כל פעם שהעליתי לכאן פוסט. זה היה ממש מעיק. אז אם אתם משתמשים חדשים של wordpress אל תסמנו את הפינגבק – כנראה פרסום העובדה שאתם מפרסמים גורמת לנודניקים מסויימים לספאמפם לכם את הפוסטים. עצוב ורע.
לא הבהרתי את זה מספיק
היו לי עוד המון דברים להגיד על דרדוויל. על כולם חשבתי במהלך הסרט. עכשיו כשאני מסתכל על הקוביה הלבנה הזו כאן אני רק יכול לחשוב על זה שאני צריך להחליף את תכנת הבלוגים הזו.
קצת כמו חלום, כל הרבדים שאתה רואה במהלך הסרט, לי הם נעלמים אחרי שהסרט נגמר, ואני נשאר רק עם תחושה חיובית או בלי כלום. אם אני אגיד שהסרט ריגש אותי זה ישנה משהו? תראו את זה, נו.
השטן של מטבח הגיהנום
לא יודע איך היה כזה שינוי.
אבל היום ראיתי Daredevil – Director's Cut ומה אומר ואגיד. אחלה סרט.
אני לא זוכר את הגרסה הקודמת כל כך לחיוב, ויכול להיות שהיא דווקא היתה מוצלחת, אבל לא זכרתי את זה ככה. ממש סרט מוצלח, או כמו שאמרו ב IMDB "Best Director's Cut EVER … great improvement".
מבחינתי היו סרטי סופר הירוז מוצלחים (X-Men, Spiderman, Hulk) והיה גם את דרדוויל. לא עוד.
הוסיפו מספר דקות וערכו מחדש. לא עקבתי אחרי השינויים אבל התחושה היא של סרט אחר לגמרי.
שוב אומר ואגיד: אהבתי.