קטגוריה: ניטפוק

תיקון URL-ים וקפטן ג'ק מפליג למרחק

תראו מזה. רק התקנה חדשה וכבר יש בי יותר מוטיבציה לכתוב כאן. אפילו אם שני הפוסטים האלו הם לגמרי קשורים לעובדה שיש התקנה חדשה.

התעסקתי קצת עם mod_Rewrite וגם עם ReDirect ו RedirectMatch והצלחתי כמעט לגמרי להמיר את הURL-ים של הבלוג הישן אל החדש. ככה שגם ה-FEEDים עובדים, וגם הרפרנסים לפוסט ספציפי, רק מה, במקום שההפניה היא בדיוק לפוסט, ההפניה היא ליום בו הוא פורסם. הבעיה היא שככה הגדרתי את הכתובות הישנות, כולל מן מזהה טפשי של עברית מאונגלזת שאיתו הייתי צריך להתמודד.

אבל מה, עובד. עדיין אני מופיע בעמוד הראשון של חיפושים אחרי דוקטור הו, אם כי כבר לא ראשון.

הנערה כאן אמנם לא בלונדינית, אבל כן שוטרת

אגב דוקטור הו, את Torchwood אתם רואים, כן? (זו הסדרה שהבטחתי על קפטן ג'ק). שווה להכנס לאתר הסדרה אפילו רק בגלל הפלאש. הספין-אוף הזה בעולם של דוקטור הו, הוא בעל תימה קצת יותר בוגרת (Adult Themed, מה שנקרא), כמו לדוגמא חייזר(ית) שניזונה מאנרגיה הנפשית של אורגזמה גברית. זה לא אמריקאי כמו הירוז, אבל בהחלט יש פוטנציאל.

שידרוג הבלוג

השתדרגתי. סופסוף מצאתי קונווטור (ממיר) יעיל מוורדפרס אחד לשני (כאן יש קישור לדף עבודה עליו, למתעניינים), ועכשיו אני בגרסה העברית המלאה (תודה, רן) ואפילו עם URLים משודרגים ועברית ב UTF-8, כמצופה.

הפכתי את ה Movie Of The Week והציטוטים ל Widgets, לא חושב שזה לעניין לשחרר את זה, מכיוון ששניהם מבוססים על פלאגאינים/סניפטים אחרים (Witty, They Fight Crime).
לאנשים שמRSSים אותי, אז הכתובת השתנתה גם לזה, אבל איך תדעו?

מה קרה? מלחמה?!?

היום המי יודע כמה למלחמה (כן, אני יודע, יש כאלו שיודעים במדויק, זה לא אני), ואותי מעניינים כמה דברים אחרים:
1. איפה שופכים פסולת בניין בתל-אביב בלי שזה יעלה כסף.
2. למה התקשורת לא אוהבת את סופרמן מצד אחד, ולמה הוא מקבל כזה הייפ מצד שני.

ואני אפרט, לא לפני שאציין שאינני עוכר ישראל, ובוודאי מוטרד מהאירועים בצפון. אבל כל עוד הם בצפון, אתמודד עם הפקקים וההיסטריה הציבורית כשאר תושבי המרכז, ואוטרד בענייני השוטפים עד יעבור זעם. כן, כשרון הטמנת ראש בחול כמעשה היען תמיד היה הצד החזק שלי, ואעשה ככל יכולתי לגרום לחרדה הציבורית לעבור לי קרוב לאוזן, אבל לא קרוב מדי.
גמרתי את השיפוצים לדירתי החדשה בעיר הגדולה, ודקה לפני שאני נכנס יש לי כמות נכבדת של שקים של פסולת בניין (אתם יודעים, חול, טיט ומלט יבשים ושאריות של שיש וחרסינה). בדרך כלל המקצוענים מזמינים עגלה לפתור בעיות כאלו. עגלה במהותה היא מן מפלצת ברזל יצוקה שתופסת לכם מקום במגרש החניה, או רחמנא לצלן יושבת על המדרכה הציבורית, עד שהיא מלאה ואתה מזמין חזרה את הטרקטור שיקח את המפלצת ויפטר מאשר על גבה. ברוב הפסולת של השיפוץ המקצוענים טיפלו, ועכשיו נשארו השאריות מהעבודה הקטנה שאחרי. לא מספיק בשביל להזמין עגלה, ויותר מדי מאשר לזרוק אל הפח המשותף. פניתי אל גורמים מוסמכים בעיריה (שהיו אגב, מאד אדיבים ועזרו לי בדקות לפתור את הסבך הבירוקרטי), והם טענו שאם עלי להפטר מפסולת בניין בעצמי אסור בטובי אל הגורמים המוסמכים לכך. עניין של תשלום סמלי טען איש הרשות. תשלום עבור שימוש במזבלה? נשמע לי משונה. כאן אגב, אתר המשרד לאיכות הסביבה, שבו מצאתי אחראים לטיפול בפסולת בניין.
Brandon Routh and Kate Bosworth

סופרמן. סופרמן, הו סופרמן. למי חטאת שיטפלו אליך התקשורת? למה קיבלת הייפ כזה שיגרום לסמלך להתנוסס על חולצותיהם של כל אנשי סינמה סיטי, אבל, גרמת להם באותו הזמן להקרין את סרטך ביום הבכורה בסאונד גרוע ובפוקוס מקרטע?
מה בדיוק קורה כאן?
אני את הסרט מאד אהבתי. הזכיר לי מדי את סרטי סופרמן ופחות מדי את הקומיקס, אבל את המחשת התעופה אף אחד לא עשה כל כך טוב, וללא ספק קייט בוסוורת' היא הלואיס ליין הכי יפה עד היום, ורק בשבילה, סופרמן, כדאי לך לבוא לבעוט בתחת של המקרינים האלו או מי שלא תיקן את מערכת הסאונד בזמן. שייתביישו. בשביל הקרנה כזו אני עוזב את הספה הנוחה שלי בבית עם הסאונד הסראונד והיכולת ללכת להשתין באמצע הסרט? אתם באמת רוצים להרוג את האופציה לצאת מהבית ולשבת בחושך יחד עם 200 זרים במשך שעתיים? אנשי אולמות הקולנוע, דווקא בזמן כזה, כשהתותחים רועמים, ואנשים בכל זאת מטריחים את עצמם לצאת מהבית, דווקא אז, אתם צריכים להקפיד שהכל יהיה טיפ-טופ טכנית. חאליק, תתאמצו קצת.

נדמה ששרביט סרטי הסופר הירוז הטובים עבר ממארוול לדיסי. מארוול פתחה את העדנה של הז'אנר עם ספיידרמן, אקס-מן וההאלק התחילה להדרדר עם דרדוויל וכבר לא היה לה את זה עם הפנטסטיק פור. דיסי פתחה בשאגה עם בטמן מתחיל ועכשיו סופרמן שחזר. מישהו יודע על עוד דברים חיוביים בקנה?

אהבתי את הסרט עצמו על אף שההקרנה הקשתה עלי. בריאן זינגר יודע לפרגן למיתולוגיית קומיקס כמו אף אחד אחר. הסרט זרם, התרפק על נוסטלגיות ופרות קדושות של המיתולוגיה של אחרון הקריפטונאים ואפילו החמיא לעטיפה של סופרמן #1. היה אפילו מצחיק לעיתים. העובדה שברנדון רות' כקלארק קנט נראה כה צעיר בעצם המשיכה את סדרת סמולוויל תימאטית, אפילו שעלילתית הסרט ממשיך את הארבעה של דונר/ריבס (כולל המוזיקה המצויינת של ויליאמס).
הפוסט הזה לא אמור להיות ביקורת על הסרט, רק ביקורת על ההקרנה ולציין את העובדה שאני לא יכול להיות ביקורתי לדברים שאני אוהב. את הסרט אהבתי. אמרתי את זה קודם ואומר שוב. דיסי מביאים אותה. אם נכליל את וי (פור ונדטה) כסרט קומיקס ושל דיסי, אפילו בפעם השלישית.

אני את סופרמן חוזר אחזור לראות שנית כנראה על המסך בבית.

לתור מוטור

בחיפושי בגוגל אחר מילה שנכתבה בשגיאות בפורום מסויים, גיליתי אתר עם טקסטים משונים מאד, כשצמד המילים לתור מוטור מופיעות בו ללא הפסק.
מה מסתבר? זוהי תחרות שנערכה על ידי NRG, וניצח בה מיכאל לוגוסי מהאתר 2find. עכשיו נשאלת השאלה, לאן פוסט זה יקדם אותי בחיפושים אחר לתור מוטור בגוגל?

מיקרוסופט קנו את ויינט?

כי איני רואה סיבה אחרת למאמר שכה מהלל את מיקרוסופט (וברור שהשירות שלהם פחות מוצלח, וגם עולה כסף). אז ביל יקירי, כמה עלו לך ידיעות אחרונות, ואולי תתרום לי את אן.אם.סי כי מה לך ולמוזיקה?, ואני מצד שני דווקא בעניין של איזה לייבלון.

השירות של מיקרוסופט מציע לצרכנים עד 60 חשבונות דואר אלקטרוני, עם 250 מגה בייט לכל תיבה, וכולל תכונות נוספות כמו סריקת אנטי וירוס ודואר זבל, ואפשרות להשתמש בכתובות אלה בשירותי מיקרוסופט כמו שירות המסרים המידיים MSN Messenger ושירות הבלוגים MSN Spaces.
השירות של מיקרוסופט זמין כבר עכשיו (בארה"ב), ואילו גוגל אינה מתחייבת לאשר כל בקשת הצטרפות בשלב מוקדם זה של השירות שלה.
השירות של גוגל מציע נתוני פתיחה פחות טובים: חשבונות בנפח מרבי של שני גיגה בייט, עם כלי חיפוש, ניהול מרכזי של כל החשבונות, אפשרות ליצור כינויים לכל תיבה, רשימות דיוור ועוד.

אז כמו שאתם קוראים, לא רק שהשירות של מיקרוסופט נחות משל גוגל (וכולם אני מניח הבינו את העליונות של ג'ימייל לעומת הוטמייל כבר לפני שנים), אלא זהו של גוגל הוא בחינם. אז תסביר לי מר ויינט היקר (ככה קוראים לכתב הזה מסיבה לא ברורה), איפה בדיוק אתה רואה נתוני פתיחה פחות טובים? על יושר עיתונאי דיברנו, או שאם זה באינטרנט ידיעות אחרונות מתעלמים? יכול להיות שאגודת העורכים החליטה לוותר על האינטרנט? אולי אני צריך להצטרף לאגודת העורכים? כי אם אתם לא כל כך מבינים בדבר הזה עם העכבר, המסך והקופסה עם האורות שמחוברת לקיר, אני מוכן להסביר.

ואו. 5 מגה.

לכבוד הראשון לפברואר, הגעתי למסקנה שעלי לצמצם את מספר המילים המקצועיות אצלי למינימום, כך גם שאזרחים מהשורה יוכלו לקרוא את הפוסטים (כל רשימה בלוגית כזו באתר הזה) אפילו אם הם בנושא "טק" (טכנולגיה). אני אשתדל לעשות זאת בלי להכביד יותר מדי על התוכן שיעניין יודעי ח"ן.

שידרגתי את החיבור הביתי שלי ל-5 מגה בייט. כן, זה המבצע הזה של בזק שבפרסומת שלו אתם רואים עכבר גולש על גלשן ואומר ואו. כזאת מהירות וזה וזה וזה. אגב, תמיד חשבתי שהם נקראים בזק ואאוו. יענו Waow, כמו שנהוג לבטא את המילה WOW. העכבר והקמפיין שלו תיקנו אותי לבטא זאת אחרת.
אז מאתמול, אחרי שהטכנאי בזק הנחמדים הודיעו לי שסופסוף התשתית נערכה גם לקלוט את חיבור האינטרנט המרוחק שלי, וטכנאי בזק נחמד אחר טרח ועדכן אצלו את המנוי שלי, סופסוף 640 אלפי בייטים אמורים להציף לי את הרשת הביתית מכיוון האינטרנט כל שניה. אני אמור להוריד מהאינטרנט נתונים בנפח של דיסקט אחד כל שתי שניות. דיסקט כזה, אלו שהיו קוראים להם פלופי, אבל הם היו בעצם מעטפות פלסטיק קשיחות. כאלו שבצבא היו ציוד מתכלה, ולא בכדי. כאלו שהיו הורסים לנו את העבודות באוניברסיטה אם במקרה היה לידם מגנט עם פרסומת של דומינו'ס פיצה. כאלו. אחד כל שתי שניות יכול להגיח אל המחשב שלי מכיוון הקיר. זה אמור להיות מאד מהר. אני אמור לשלוח נתונים בקצב של 320Kbs שזה יוצא בערך 40K לשניה. 40K זה גודלו של מסמך וורד ממוצע אם אין בו תמונות. אחד כזה, כל שניה. חזרה לכיוון האינטרנט.
אז למה אני אומר אמור כל הזמן? כי רוב השרתים, אותם מחשבים שיושבים בחוות מרוחקות ורועים להם בחדרים ממוזגים מאחורי דלתות של זכוכית משוריינת עם מנגנוני בטיחות צבאיים. אותם מחשבים שמשרתים אותנו, הגולשים החביבים, הם לא רוצים לתת לנו את כל הקצב שהם יכולים לתת. שזה הרבה יותר מ-5 מגה, אבל לא ממש בהרבה יותר. הם רוצים לשרת הרבה מאד גולשים חביבים כמונו באותו זמן. אז אותם שרתים מגבילים את הכמות, אם באופן שרירותי, ואם כי פשוט זה מה שיש, של הנתונים שהם יכולים לשפוך אלינו. ממש משל היו צינור מים שמעביר מים לצינורות קטנים יותר. אז מה אנחנו יכולים לעשות אם יש לנו 5 מגה והמחשב שלנו עדיין רעב? (כי כידוע אנחנו כאן כדי לגבות את האינטרנט) מה נעשה? גם אנחנו נפנה למספר שרתים, או אתרים, ונוריד מכל אחד קצת. ונדבר בצ'ט. ונבדוק דואר. מכמה כתובות דואר. ונריץ ברקע סולסיק. ואימיול. וביט טורנט. ועוד המון תוכנות קטנות עם שמות מצחיקים שעוזרות לנו להחליף דיסקטים עם חברים שלנו שמעולם לא פגשנו. מכל העולם. עד שכל האינטרנט במקום שישב על אותם מחשבים בחדרים ממוזגים ישב על המחשבים שלנו בבית, שלנו ושל החברים שלנו, כאלה מכל העולם שמעולם לא פגשנו, עם העשן סיגריות והמאוורים הקטנים האלו בתוך הקופסה שפתאום התחילו לעשות רעש משונה ושתמיד רצינו להחליף למחשב חדש, רק בגלל שאז יקח עוד כמה שנים עד שהמאווררים הקטנים יתחילו עם רעש. ואז? ואז מה? מה הטעם בעצם עם כל השדרוגים האלו? סתם כדי שכל האינטרנט ישב אצלינו על המחשב? לא יותר פשוט מנוי באוזן? ללכת לחנות דיסקים? לראות יס+? לראות VOD של הוט? ללכת לחברים אמיתיים להחליף איתם דיסקטים? דילמה.

אני סלב?

הבלוגר ריכרד האיום, רשם אותי ברשימת המוערצים עליו:

מוערצים
בועז רימר
ג'ון קוהנאו
דיוויד גילמור
י.ס. באך
ל.ו. בטהובן
פרדריק שופן
תומס טאליס

זאת בדיחה, נכון? ואם אני מוערץ עליו, בגלל מה זה? בגלל היכולות הוירטואוזיות שלי בביצוע הקנטטה השלישית של באך ברה-מינור? כי אין לי כאלו, אני בספק אם לבאך יש כזו קנטטה. אני בספק אם אני יודע מה זו קנטטה.
גילמור, באך, בטהובן ואני יושבים בבאר בתל-אביב. על מה אנחנו מדברים? מילא הם יכולים לדבר על מוזיקה. גילמור, אגדת רוק, הגיטריסט האגדתי של פינק פלויד, איפה הוא ואיפה אני. בטהובן ובאך, שניהם מתים כבר שנים, יכולים להעביר שעות בלנסות להבין מה זה פלאפון סלולארי. אבל אני ארגיש מתנצל כל הזמן ובטח אני אשתה יותר מדי בגלל המבוכה. גילמור יתהה איך הוא בכלל הגיע לתלאביב, וינסה בטח להתקשר לונדונה להזיז את הסשן שהוא קבע. והכל למה? כי בלוגר צעיר שם אותנו באותה רשימה? אחריות כבדה. יא אללה. ולמה זו לא בלוגרית? עדיף להיות מוערץ על ידי בלוגרית או בלוגר? כי מצד אחד, אדם רוצה להיות מוערך על ידי אנשים שיראו בו רול-מודל, נניח. אני לא טוען שזה הקייס כאן, אבל נניח שכן. זה גורם לבנאדם להרגיש טוב עם עצמו. הוא עשה משהו שגרם למישהו להעריך את זה. מצד שני, המחשבה שנשים רכות שאף פעם לא פגשת, מקבלות פרפרים בבטן אם הן חשבו עליך, בלי שהן מכירות אותך בכלל. בטוח שזו נשמעת מחשבה נעימה יותר, לא? דילמה.

הסברים לעניין האליט

אז מה? שואלים אותי, מישהו היה עיוור מספיק להחתים אותך לסוכנות דוגמנות? התחלת להקיא בשירותים? נהיית אנורקס? אז לא. לא ולא. הקשר ביני לבין סוכנות אליט הלונדונית, כמו הקשר שלי לעילית מודלס הישראלית או ללוק מודל נשאר בגדר פנטזייה בערוץ האופנה וז'ורנלים. אני אסביר. האתר למטה הוא סוג של ספאם שעובר על שמות ב IMDB ובונה דפים פיקטביים. כך שאם אתה מופיע באתר ההוא, יכול להיות שיש חנות פיקטיבית כזו שמנסה למכור תמונות עירום שלך, בין אם יש להם כאלו או לא. אני מצאתי את זה משעשע כקונספט. אבל לא, לא ניתן לקנות תמונות עירום שלי אונליין, השאלה היא למה שתרצו כאלו. מצד שני, אם אליט או עילית יזמינו אותי למסיבה, אני אהיה איש מאושר. אבל אם יצא לי לפגוש דוגמנית ששמה בואז רימר ילידת 78 מטקסס (עם המידות האלו ששם) שמתגוררת בלונדון, אני אהיה אפילו יותר שמח, אני משוכנע, אפילו אם זה יהיה קצת משונה.

אם אני באליט אז אני בטח דוגמנית?

Boaz Rimmer bioraphy:

Born: August 18, 1978
Born in: Texas
Nationality: UK
Hair-Color: Brown
Bust-Waist-Hips: 89 – 56 – 87
Height: 165 cm
Advertising Agency: London – Elite
Eye: Blue
Shoe Size: 38

This website contains the information about Boaz Rimmer including nude, gallery, biography, posters, pictures, wallpapers, contact, filmography. picture, images, naked, cards, wallpaper, poster, photos, bio data are premium informations accessible in members area only.

באתר womendex חושבים שאני דוגמנית, או מישהי שקוראים לה Boaz Rimmer. האמת נשמעת שווה: טקסנית במקור אבל בריטית, ברונטית, עיניים כחולות, 89-56-87, גובה 1.65 מיוצגת על ידי סוכנות אליט הלונדונית (אגב, האתר הזה מנסה לשלוח איזה וירוס או איזה ספייוור, אתם יכולים לתקן את הלינק ששיבשתי, אבל לא מומלץ). הנה סקרין קפצ'ר להנאתכם:

àí àðé ãåâîðéú àæ ìôçåú ëåñéú
כדאי אולי להזמין תמונות עירום שלי? אולי קלפים או פוסטרים?
רשומה וחצי ב-IMDB וזה מה שמגיע לי. איפה שטיח אדום, איפה?

עריכה: אני די מתעקש לקרוא ל Elite Models אליט ולא עילית. זה יומרני כמו לקרוא לספילברג שפילברג או לסיינפלד שיינפלד. חאליק עם זה. לא כל העולם ישראלי.

But I have not yet gone to college

ומשהו קטן לקינוח, מהמרתפים של פגמניה המיילינג ליסט של רובין היצ'קוק, שהעליתי בחכתי סתם כשחיפשתי דברים מעניינים עלי בגוגל (ותודה לעידו (?) ונמרוד על שמצאו את הקטע המבריק הזה אז ב-1997 ולנוח ששיתף את חברי פגמניה בזה, ובכך הנציח אותו לעולם משורבב עם שמי). קטע, אגב, שלגמרי פרח מזכרוני, וכיף לקרוא אותו שוב.


------------------------------

Date: Wed, 25 Jun 1997 19:34:19 +0300
From: Noah Shalev noe @corky.net
Subject: [Fwd: (Fwd) Application form]

Subject: (Fwd) Application form
Date: Wed, 25 Jun 1997 12:00:11 +0300
From: "Nimrod S. Kerrett" zzzen @netvision.net.il
(by way of Boaz Rimmer boaz     @corky.net)

This came from Ido.
88
>This is an actual essay written by a college applicant to NYU.
>The author was accepted and is now attending NYU.
>
>3A.   IN ORDER FOR THE ADMISSIONS STAFF OF OUR COLLEGE TO GET TO
>      KNOW YOU, THE APPLICANT, BETTER, WE ASK THAT YOU ANSWER THE
>      FOLLOWING QUESTION:
>        ARE THERE ANY SIGNIFICANT EXPERIENCES YOU HAVE HAD, OR
>        ACCOMPLISHMENTS YOU HAVE REALIZED, THAT HAVE HELPED TO DEFINE
>        YOU AS A PERSON?
>
>I am a dynamic figure, often seen scaling walls and crushing
>ice.  I have been known to remodel train stations on my lunch
>breaks, making them more efficient in the area of heat
>retention.  I translate ethnic slurs for Cuban refugees, I write
>award-winning operas, I manage time efficiently.
>
>Occasionally, I tread water for three days in a row.
>
>I woo women with my sensuous and godlike trombone playing, I
>can pilot bicycles up severe inclines with unflagging speed, and
>I cook Thirty-Minute Brownies in twenty minutes.  I am an expert
>in stucco, a veteran in love, and an outlaw in Peru.
>
>Using only a hoe and a large glass of water, I once
>single-handedly defended a small village in the Amazon Basin
>from a horde of ferocious army ants.  I play bluegrass cello, I
>was scouted by the Mets, I am the subject of numerous
>documentaries.  When I'm bored, I build large suspension bridges
>in my yard.  I enjoy urban hang gliding.  On Wednesdays, after
>school, I repair electrical appliances free of charge.
>
>I am an abstract artist, a concrete analyst, and a ruthless
>bookie. Critics worldwide swoon over my original line of
>corduroy evening wear.  I don't perspire.  I am a private
>citizen, yet I receive fan mail.  I have been caller number nine
>and have won the weekend passes.  Last summer I toured New
>Jersey with a traveling centrifugal-force demonstration.  I bat
>400.
>
>My deft floral arrangements have earned me fame in
>international botany circles.  Children trust me.
>
>I can hurl tennis rackets at small moving objects with deadly
>accuracy.  I once read Paradise Lost, Moby Dick, and David
>Copperfield in one day and still had time to refurbish an entire
>dining room that evening.  I know the exact location of every
>food item in the supermarket.  I have performed several covert
>operations with the CIA.  I sleep once a week; when I do sleep,
>I sleep in a chair.  While on vacation in Canada, I successfully
>negotiated with a group of terrorists who had seized a small
>bakery.  The laws of physics do not apply to me.
>
>I balance, I weave, I dodge, I frolic, and my bills are all
>paid.  On weekends, to let off steam, I participate in
>full-contact origami.  Years ago I discovered the meaning of
>life but forgot to write it down.  I have made extraordinary
>four course meals using only a mouli and a toaster oven.
>
>I breed prizewinning clams.  I have won bullfights in San Juan,
>cliff-diving competitions in Sri Lanka, and spelling bees at
>the Kremlin.
>
>I have played Hamlet, I have performed open-heart surgery, and
>I have spoken with Elvis.
>
>But I have not yet gone to college.

88

------------------------------

לפעמים נדמה שהאינטרנט היה אז יותר כיפי. את מה שאז התקבל כמכתב שרשרת אנונימי, היום ניתן ברגע לדעת שהוא נכתב על ידי יו גלגאר (Hugh Gallagher), כפי הנראה לא כבקשת קבלה אמיתית לקולג', ואף זכה בתחרות כתיבה הומוריסטית. אגדות אורבניות נוספות, אולי על ידי גלגר עצמו טוענות שהוא כן ניגש עם מכתב זה ממש למספר קולג'ים.