קטגוריה: התייחסות

Do not take my Google Chrome away!!!

שמעתי על זה שמועות כבר מספר שנים, אבל הנה זה כאן. הדפדפן של גוגל – Google Chrome. מה יודעים עליו בנתיים? הוא מהיר. אני כותב לכם מתוך תיבת טקסט (שהן קצת בעייתיות, במיוחד בגלל העברית), אבל הכל נראה בסדר פחות או יותר. אפילו הייבוא מפיירפוקס לא משאיר הרבה דברים לקנפג. לפי ה ABOUT הוא מורכב מחלקים של מוזילה פיירפוקס וספארי (מק).  כמו כל חברה עם הרבה מילארדים לבזבז, הם רכשו מספר חברות וטכנולוגיות בשביל להשלים את הפרוייקט הזה, ומספר לא מבוטל של אנשים שעבדו על פיירפוקס, ועדיין גוגל קרום הוא בקוד פתוח. אני יכול לזרוק לכם מונחים כמו TAB ISOLATION או TASK MONITORING  אבל הכל מתגמד כי גוגל קרום מהיר. בבדיקה ראשונית נראה שהצליח להם. תחושת הגלישה מזכירה את ימי נטסקייפ3, כשהרשת היתה קלה ודפים עלו מהר. מהיר. שווה בדיקה. אני מתחיל לגלוש בו באופן קבוע. זה מהיר.

מרסר גונב אוטו

מרסר מחפש את אחיו, ארלן. The Go Getter הוא סרט מסע. קצת הזוי, מאד חמוד. שווה צפיה.

תפקיד אורח מעולה ניק אופרמן (אמריקן בודי שופ). מגלם את מרסר – לו טיילור פוצ'י (Fast Food Nation), מפריעות או עוזרות לו ג'נה מלון (אמריקן גירל, דוני דארקו) וזואי דצ'אנל (טריליאן מהמדריך, weeds, הרצח של ג'סי ג'יימס, טינמן) חביבתי.

ניק הפוטר: אני בודהיסט לשעבר, אבל אני עדיין אוהב את כולם. חוץ מאת החרא הזה ארלן. בוא נאכל משהו.

ניק הפוטר: תפגוש בחורות חמודות. מרי עושה פאייה. זה עדיף מלפגוש את ארלן. — שואף עשן — אבא שלי היה אומר, אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, עדיף שתישאר. — נושף עשן —

מרסר: אף פעם לא עישנתי חשיש.

ניק הפוטר: זה עובד כמו אייס-פאק.

מייקל ג'קסון ומרילין מונרו נפגשים בפריז

Mister Lonely הוא סרט פיוטי עם כמה סיטואציות ביזאריות לחלוטין שמספר את סיפורו של מתחזה למייקל ג'קסון. מייקל הולך אחרי מרילין מונרו ומגיע לאחוזה בהיילנדס בה כולם מתחזים (impresinators) משלושת הסטוג'ס עד אייב לינקולן. מרילין, אגב נשואה לצ'רלי צ'פלין. ביתם היא שירלי טמפל. במקביל שזור סיפור על נס ותוצאותיו במיסיון באפריקה (או אולי פנמה, לא ברור). את הכומר במיסיון מגלם הבמאי הגרמני וורנר הרצוג. את מייקל ג'קסון השחקן המקסיקני דייגו לונה (טרמינל, פרידה), את מרילין מונרו העגולה סמנטה מורטון (שאותה ראיתי לא מזמן בתפקיד מעולה בסרט החמוד Expired). את הסרט כתב הבמאי הרמוני קוריין יחד עם אחיו אבי קוריין.  הרבה רגעים קסומים.

מרילין: מקום כל כך מיוחד. כל אחד הוא מפורסם ואף אחד לא מזדקן. מקום שאנחנו יצרנו ובנינו בעצמינו. אין מקום אחר כזה בעולם. רוצה לבוא? אשמח אם תבוא. יאהבו אותך שם.

מייקל: אני לא חושב. מה אני אעשה שם?

מרילין: מה שתרצה. יש הרבה חדרים פנויים. ואנחנו צריכים מייקל. אין לנו מייקל.

היי אסתר!

ראיתי עכשיו סרט אוסטרלי ממש חמוד. Hey Hey Its Esther Blueburger הוא סיפור התבגרותה של ילדה חנונית ויהודיה באוסטרליה ומצליח להיות חינני ולהמנע מקלישאות מתבקשות. אל הקאסטינג של הילדה המחוננת והחיננית דניאל קטנזריטי שמשחקת את אסתר, מצטרפת קיישה קסל-יוז (רוכבת הלוייתנים שהתבגרה בחן) והכוכבת האוסטרלית/הוליוודית טוני קולט (מיוריאל מחתונתה של, החוש השישי, ליטל מיס סנשיין), שגם הפיקה.

בלונדה: אסתר, תקחי את זה עם הברייסרז.

אסתר: אבל מה אם הם ייתפסו!?!

ברייסרז בוי: מה קרה?

אסתר: כלום. רק לך טעם של צ'יזלס.

ברייסרז בוי: כן, הם נתפסים לי בברייסרז.

אסתר: גם לי.

ברייסרז בוי: את לא אוהבת צ'יזלס?

אסתר: אני מעדיפה ברגר-רינגס.

ברייסרז בוי: אני יכול לגעת לך בציצים?

Boaz the Great

הובא לידיעתי שסרט בהפקה עם אדם סנדלר שבכותביו רוברט שמיגל, אודות איש מוסד שהופך להיות ספר בניו יורק "You don't mess with the Zohan" , היה קרוי במקור "Boaz the Great", או כך מסתבר מרשומה באתר holywood.com

כנראה שהמפיקים החליטו שזה לא שם מסחרי מספיק?

boaz the great by sony studios

אין יותר ביזארו מזה. מילא איש מוסד, אבל ספר? בחייכם. שמיגל! for me to poop on!

במדינה בה מנסים לחוקק חוקי אנטי-אינטרנט ספאם הוא לא עבירה

כן, ואני לא מדבר על סין. במקום בו רוצים למנוע ממכם לעשן בהופעות רוק, רוצים לחסוך ממכם אתרים שלא תואמים את האג'נדה המדינית מחליטים שלקבל פרסומות אל תוך הדואר האישי שלכם, מותר. כן, כתובות שלא נתתם לאף אחד, אלא שנלקחו במרמה, בגניבה, בתואנות שווא, יכולות, כך מסתבר, לפי תקדימים משפטיים בישראל, לשמש מטרה לדואר זבל, וזה מותר. לפי אותו תקדים, אם תבקשו מהזבלן להסירכם מהרשימה, והוא לא יסיר, אז תוכלו לחפש אותו ולתבוע אותו. לפי התקדים תזכו ב-4000 ש"ח. לא שאני רוצה להעליב מישהו, אבל לכו תחפשו ספאמרים. זה בערך כמו לתפוס באופן אישי את הפרעוש השלישי שעקץ אותך אחרי שליטפת את החתולה של השכנה. הדבר היחיד ש90% מפקודות ההסרה בדוארי זבל הם לאשרר לזבלן שמישהו קורא את הדואל שהוא שולח לכתובת הזו. זה רק יהפוך את הכתובת שלכם ליותר אטרקטיבית. אני חושב שמשתמשי האינטרנט צריכים להקים לובי נגד התקדימים האלו, ולצאת בחוק שקצת פחות מעדיף את מפיצי הזבל האלו. אני את הפתרון שלי מצאתי ו99.9999% מהספאם שאני מקבל מתמחזר לביטים חדשים ונקיים. אבל מה אתכם?

אגב, אני מפרסם את הפוסט הזה גם תחת ביזארו, נושאים שאני שומר לדברים משונים שקורים בעולם. לדעתי זה אחד מהם. ספאם ללא ספק גובל בעבירה, ולדעתי השופטת ביצעה החלטה לא אחראית ובלתי מלומדת בתקדים הנ"ל.

אגב2, סכום התביעה הוא 4000 ש"ח (בכתב הראשוני היה כתוב 1000), ועדיין אני חושב שזה פחות מדי. כמו שטענתי, ברוב המקרים הספאמרים אנונימיים, ומי שמעז ללחוץ על "הסירו אותי", ומצליח למצוא את הספאמר שמבטיח את זה ולא מקיים מסתכן בכל מקרה.

אגב3, הפוסט הזה והקודם נכתבו בגלל ולפי מקורותיו של הלמו, שמשום מה מצטייר שיש לו חיבה בלתי מוסברת לספאם וטוען שפסק הדין התקדימי והמסוכן הזה הוא "אחד מפסקי הדין היפייפיים והמקיפים".

אגב4, האגבים האלו נכתבים לאחר מעשה, ובעצם בלוגר אחראי היה עושה מכל אחד פוסט. אני לא בלוגר.

הבימה אנדר קונסטרקשן

למי שלא שם לב, התיאטרון הלאומי שלנו, הבימה, בבניה.

הבימה

קצת מלחיץ לראות את השלד של מוסד מפואר כזה. גורם לך לתהות האם אי פעם הוא יהיה שוב בר-שימוש, ואם כן, אז מתי? זה נראה רחוק מתמיד.

habima2.jpg

(צילומים שלי).

I Don't Know Butchi Instead

John

בזמן האחרון אני רואה את כל הסופרנוס. משהו שתמיד הנחתי שאני אעשה באיזהשהו שלב, ואף פעם לא יצא. קצת באיחור, אבל זו באמת סידרה מצויינת. באתנחתות שבין עונה לעונה הגיעה לפני סדרה יוצאת דופן מבית היוצר של Deadwood דיויד מילץ' ו-HBO הקרויה John from Cincinnati (ובטח תתורגם כ"ג'ון מסינסנטי").

הסדרה מספרת על משפחת יוסט על שלושה דורותיה של גולשים סופרסטארים והאנשים שסביבם ומוסיפה לזה אלמנט חבוי של העל-טבעי שאולי מגולם בדמותו של צעיר דמוי אלביס שמתקשה בדיבור והתנהלות והופיע בסביבה. יותר מזה לא כדאי לספר, גם אם אתם לא חובבים את הספורט שיש לו ברכה ידנית שקרויה "האנג טן", כדאי בכל זאת לבדוק את הסדרה הזו (שלושה פרקים בנתיים). די לומר ששלושת הפרקים הראשונים קרויים His Visit: Day 1,2,3 בהתאמה.

yost-1st-gen.jpg

סבא וסבתא יוסט (ברוס גרינווד ורבקה דה-מורני)

הסדרה רצופה כוכבים בתפקידים גדולים כקטנים, כמו לוק פרי, רבקה דה-מורני, לואי גוזמן, אד אוניל וגם כמה שחקנים שזכורים לטוב מדדווד, פתאום בלי מבטא טקסני, וכמובן דיאלוגים רצופי מילים מרובות הברות. אבל שווה לשבור את האוזניים בשביל זה, או לחכות להבאה לארץ ותרגום. יס? הוט?

אגב הסדרה מוגדרת כ Surf Noir. אין כל כך בלש או פאם פאטאל, אני הייתי מגדיר את זה Surf Fi. אבל זה רק אני.

תחסכו מעצמכם את הסרט החדש של טרנטינו

הכל הייפ.

אין שם סרט, רק אסופת דיאלוגים בסגנון טרנטינו, ואני אומר סגנון כי אין שם שום דבר שמתקרב ל"like a virgin" "a big mac is a big mac" או "superman is my favorite". יש שם רק שיחות חסרות עניין בלי העלילה שמחברת אותן. סתם בזבזתי על זה כסף. 40 שקל זה המבורגר. לא התאכזבתי ככה שנים מסרט בקולנוע. ההסבר היחיד שיש לי הוא שטרנטינו לא ביים או כתב את זה, אלא העוזרים שלו. הוא היה עסוק מדי עם כל הכוכבניות.
Tarantino, where have you gone?

אני קצת כועס על זה עדיין, ואפילו יותר על מבקרי הקולנוע שלא טרחו להזהיר אותי ממפח נפש זה. פרטים בהמשך.

מר תוכנית וענק אנושי

בו בזמן שאני מתעדכן בסיום העונה הראשונה של הסידרה של טינה פיי 30 רוק נתקלתי בשתי סדרות מערכונים מעולות. האחת Mr. Show, עשתה 4 עונות (רובן ב HBO) בסוף שנות התשעים, בהגייתם של דיוויד קרוס (הזכור לטוב מ Arrested Development) ובוב אודנקירק (מהתוכנית של בן סטילר ומכותבי SNL).

bob_and_david.jpg
Hey Everybody its Bob & David

Mr. Show נתנה צ'אנס לקאדר מעולה של שחקנים בינהם בריאן פוסיין, מרי לין רצ'קוב, שרה סילברמן ואפילו ג'ק בלאק (לכמה פרקים לפני שכוכבו זרח).
מה אפשר לכתוב על תוכנית מערכונים בלי להראות קטע ממנה, רק מערכון בודד? הייחוד המופתי, אולי, של מיסטר שו מלבד חוש הומור מחודד שמקדים את תקופתו לפחות בעשור הוא חיבורי המערכונים המופלאים. כל מערכון מהווה חיבור מתוסרט למערכון הבא, כך שהתחושה האפיזודלית שמלווה תוכנית מערכונים ממוצעת פוחתת. החיבורים יכולים להיות ממעבר ל"פרסומות" עד לדמות שעוברת למערכון אחר בלתי קשור. הנה מערכון טיפוסי:

YouTube Preview Image

אתם תוהים מה אפשר לעשות עם חמש שקל ותסריט טוב? את התוכנית הזו לדוגמא: Human Giant. ענק אנושי?.

Human giant

תוכנית שרצה ב MTV (פרק 5 שודר לאחרונה). שלושה שחקנים קבועים. משום מה גם כאן לבריאן פוסיין יש תפקידי אורח. כדאי.

YouTube Preview Image

הערה: בריאן פוסיין ידוע בתור האיש המוזר ההוא מ Just Shoot Me (אפילו בIMDB הוא מוגדר ככה). לפני Human Giant הוא נצפה לאחרונה בתוכניתה של שרה סילברמן. אני דווקא חשבתי שהפיילוט לסדרה בכיכובו שלו ושל פאטון אוסוולד Super Nerds דווקא היה מוצלח.

Brian Posehn

אגב, אם וכאשר התוכניות האלו ישודרו בארץ באחד הערוצים אני מקווה שימצאו לשמות שלהם תרגום פחות מלגלג משלי.