היה כיף לחזור למחוזות ילדות, להזכר בספר שקראתי כצעיר, להזכר בסרט המצוייר שגרם לי לקרוא את סדרת הספרים המופלאה הזו. הסרט של דיסני היה קצת, איך לומר, לילדים. טילדה סווינטון היתה מצויינת בתפקיד המכשפה, את אסלן עשו מרשים, והילדה לוסי היתה מאד חמודה. היה קורטוב של הומור דיסנאי, אבל אולי נהייתי ציני ומריר מדי לסרטים כאלו. היה ברור מי רע, ולמה יש ללחום בעוז. לא היה ברור למה, ומה האינטרס של כולם. הסרט הרגיש לי קצת מכני או מאולץ עלילתית. משהו כמו – כך כתוב בספר, אז לכן נראה את זה.
במילים אחרות, זה ממש לא שר הטבעות, ילדים הם לא הוביטים, ובכלל אחרי שגם התאכזבתי מהארי פוטר 4 במידה דומה (כי 3 דווקא היה מוצלח מהסדרה בנתיים), אולי אני צריך להוריד ציפיות כשאני מתכוון לראות סרט ילדים. פנטזיה או לא פנטזיה.
אם בהחייאת מיתוסים עסקינן, לכו לראות את קינג קונג. זה סרט ענק.
אם אתם ילדים, שווה לבדוק את נרניה. אם קראתם את הספרים כילדים, גם כן. מבוגרים שלא קראו, ספק אם יתעניינו יתר על המידה. תלכו לראות קינג קונג קודם.
קטגוריה: התייחסות
אובר דר בהנגאובר
התעוררתי הבוקר עם הנגאובר נוראי. מזמן לא עשיתי סבב ברים, ואתמול שהתחיל נפלא בהופעה של ספירלה בגדה השמאלית, הסתיים כליל שכרות לא פוזיטיבי במיוחד.
מימין למעלה טארק, דים, הסרג', סמוק ואנג'ל.
כשניסיתי לקלף את עצמי מהמיטה צפיתי בפרק נוסף של הסדרה המעולה Over There. הסדרה של כריס ג'רולמו בהפקה של סטיבן בוצ'קו מתארת קורותיה של יחידה במלחמה המיותרת ההיא של בוש ג'וניור בעיראק. היא נקראת ביס פלוס "אי שם", קלישאי שזה נשמע, סדרת מלחמה, אובר דר מצליחה בכל זאת לתת לי כצופה הזדהות עם כל דמות בסדרה, בטיפול אנושי מסור. היתה לי הסתייגות מה לצפות בזה כ"עוד סדרה על מלחמה". אבל אחרי הפרק הראשון מיד הבנתי שמדובר כאן בדבר אחר. כל דמות, שעל הניר נשמעת סטריאוטיפית, מקבלת רוח חיים אנושית בסדרה – דים, בוגר הקולג' שפתאום מוצא את עצמו עם רובה בשטח עויין, סמוק, הגנסטה, שצריך פתאום להתנהג יפה אחרי שמפילים עליו אשמת שווא, בו ריידר, הקווטרבק המוצלח שצריך להתמודד עם הצבא וגורל אכזר, סרג'נט סקרים שצריך לטפל ביחידה כמו גננת ועדיין לשמור על אסטרטגיית קרב, אנג'ל, הדתי שמאמין שיגיע לגן עדן אבל כוונתו לא מחטיאה, טאריק "אני לא ערבי, אני מדטריוט" נאסירי, שבעל כורחו משמש כמתורגמן, והרבה אחרים. אם תמיד חשבתם שלאדם יש שני צדדים, טוב ורע, הסדרה מצליחה לתאר לנו מגוון פניו של אדם. ממליץ.
ניר בקליפ נוסף
ניר מטרסו (פישטונה), האיש שטען שהמצאתי את האינטרנט, מפציץ בקליפ נוסף פרי עכברו. אחרי שפעם עשה קליפים לאביב גפן ולאמיר קרטס, ממשיך בקליפ שני להרכב שחתום בבירדסונג. הקליפ הקודם היה ל Her Highness בקטע שנקרא sisters and sons of pride, והפעם לשיר של Tinty Creatures שנקרא Acrylic on cardboard 2. מוזיקה שווה, אנימציה פסיכית.
But I have not yet gone to college
ומשהו קטן לקינוח, מהמרתפים של פגמניה המיילינג ליסט של רובין היצ'קוק, שהעליתי בחכתי סתם כשחיפשתי דברים מעניינים עלי בגוגל (ותודה לעידו (?) ונמרוד על שמצאו את הקטע המבריק הזה אז ב-1997 ולנוח ששיתף את חברי פגמניה בזה, ובכך הנציח אותו לעולם משורבב עם שמי). קטע, אגב, שלגמרי פרח מזכרוני, וכיף לקרוא אותו שוב.
------------------------------ Date: Wed, 25 Jun 1997 19:34:19 +0300 From: Noah Shalev noe @corky.net Subject: [Fwd: (Fwd) Application form] Subject: (Fwd) Application form Date: Wed, 25 Jun 1997 12:00:11 +0300 From: "Nimrod S. Kerrett" zzzen @netvision.net.il (by way of Boaz Rimmer boaz @corky.net) This came from Ido. 88 >This is an actual essay written by a college applicant to NYU. >The author was accepted and is now attending NYU. > >3A. IN ORDER FOR THE ADMISSIONS STAFF OF OUR COLLEGE TO GET TO > KNOW YOU, THE APPLICANT, BETTER, WE ASK THAT YOU ANSWER THE > FOLLOWING QUESTION: > ARE THERE ANY SIGNIFICANT EXPERIENCES YOU HAVE HAD, OR > ACCOMPLISHMENTS YOU HAVE REALIZED, THAT HAVE HELPED TO DEFINE > YOU AS A PERSON? > >I am a dynamic figure, often seen scaling walls and crushing >ice. I have been known to remodel train stations on my lunch >breaks, making them more efficient in the area of heat >retention. I translate ethnic slurs for Cuban refugees, I write >award-winning operas, I manage time efficiently. > >Occasionally, I tread water for three days in a row. > >I woo women with my sensuous and godlike trombone playing, I >can pilot bicycles up severe inclines with unflagging speed, and >I cook Thirty-Minute Brownies in twenty minutes. I am an expert >in stucco, a veteran in love, and an outlaw in Peru. > >Using only a hoe and a large glass of water, I once >single-handedly defended a small village in the Amazon Basin >from a horde of ferocious army ants. I play bluegrass cello, I >was scouted by the Mets, I am the subject of numerous >documentaries. When I'm bored, I build large suspension bridges >in my yard. I enjoy urban hang gliding. On Wednesdays, after >school, I repair electrical appliances free of charge. > >I am an abstract artist, a concrete analyst, and a ruthless >bookie. Critics worldwide swoon over my original line of >corduroy evening wear. I don't perspire. I am a private >citizen, yet I receive fan mail. I have been caller number nine >and have won the weekend passes. Last summer I toured New >Jersey with a traveling centrifugal-force demonstration. I bat >400. > >My deft floral arrangements have earned me fame in >international botany circles. Children trust me. > >I can hurl tennis rackets at small moving objects with deadly >accuracy. I once read Paradise Lost, Moby Dick, and David >Copperfield in one day and still had time to refurbish an entire >dining room that evening. I know the exact location of every >food item in the supermarket. I have performed several covert >operations with the CIA. I sleep once a week; when I do sleep, >I sleep in a chair. While on vacation in Canada, I successfully >negotiated with a group of terrorists who had seized a small >bakery. The laws of physics do not apply to me. > >I balance, I weave, I dodge, I frolic, and my bills are all >paid. On weekends, to let off steam, I participate in >full-contact origami. Years ago I discovered the meaning of >life but forgot to write it down. I have made extraordinary >four course meals using only a mouli and a toaster oven. > >I breed prizewinning clams. I have won bullfights in San Juan, >cliff-diving competitions in Sri Lanka, and spelling bees at >the Kremlin. > >I have played Hamlet, I have performed open-heart surgery, and >I have spoken with Elvis. > >But I have not yet gone to college. 88 ------------------------------
לפעמים נדמה שהאינטרנט היה אז יותר כיפי. את מה שאז התקבל כמכתב שרשרת אנונימי, היום ניתן ברגע לדעת שהוא נכתב על ידי יו גלגאר (Hugh Gallagher), כפי הנראה לא כבקשת קבלה אמיתית לקולג', ואף זכה בתחרות כתיבה הומוריסטית. אגדות אורבניות נוספות, אולי על ידי גלגר עצמו טוענות שהוא כן ניגש עם מכתב זה ממש למספר קולג'ים.
טוניקה ושתי קים
קים גורדון
שיר של סוניק יות' ששרה קים גורדון. השתמשתי בריף ממנו כאן (יש שם גם מיקס מ-2005, אגב). ועוד אגב, גם לסוניק יות' וגם לפיקסיז לבסיסיטית קוראים קים. קים גורדון ביימה את הקליפ לקאנונבול הלהיט של הברידרז להקתה של קים דיל ודיל שרה קולות ב Little Trouble Girl של סוניק יות'.
Dreaming of a girl like me
Hey what are you waiting for?
Feeding, feeding me?
I feel like I'm disappearing, getting smaller every day
But I look in the mirror and I'm bigger in every way
She said you aren't never going anywhere
You aren't never going anywhere
I ain't never goin' anywhere
I ain't never goin' anywhere
I'm in heaven now
I can see you Richard
Goodbye Hollywood, goodbye Danny
Hello Janis, hello Dennis, Elvis
And all my brand new friends
I'm so glad you're all here with me
Until the very end
Dreaming
Dreaming of how it's supposed to be
But now this tunic's spinning
Around my arms and knees
I feel like I'm disappearing
Getting smaller every day
But when I open my mouth to sing
I'm bigger in every way
She said you are never going anywhere
You are never going anywhere
I aint' never goin' anywhere
I aint' never goin' anywhere
Hey mum look
I'm up here
I finally made it
I play in a drumsband too
Don't be sad
The band doesn't sound half bad
And I remember mum what you said
You said honey
You look so underfed
Another green salad
Another ice tea
There's a tunic in the closet
Waiting just for me
I feel like I'm disappearing
Getting smaller every day
But I look in your eyes
And I'm bigger in every way
She said you aren't never going anywhere
You aren't never going anywhere
I ain't never going anywhere
I ain't never going anywhere
Goodbye Richard got to go now
I'm finally on my own
But then I start again
Keep your lovelights glowing
Little girl's got the blues
I can still hear mama say
Honey don't let it go to your head
קים דיל
זה לא סוף העולם
בלאגן עם הקופסה?
XBOX מסביב
בימים הקרובים (מחרתיים?) מיקרוסופט משיקה את ה XBOX 360 שלה בארה"ב. למי שלא שם לב, מדובר במערכת משחק ("משחק טלויזיה" כמו שקראו פעם לאטארי – קופסה שמחברים לטלויזיה ומקבלים שקט מהילדים למספר שעות) מהדור החדש. NEXT GEN בלעז. המערכות האלו אמורות, מלבד לתת קצת נחת מהילדים, לתת פתרון דיגיטלי מלא לסלון שלנו, לנגן לנו את כל המדיה הדיגיטלית, לדבר באופן טבעי עם המחשב בחדר העבודה, וכמובן לספק תרגולת מלאה לאגודלים של מי מבינינו שמשתמש בהם באופן קבוע. אחרי שיש לנו כבר ארבע שנים את הפלייסטיישן 2, את הX-BOX ואת הגיימקיוב של נינטנדו, היינו אמורים לחכות 5 שנים עד לדור הבא. ככה לפחות לפי הערכות שוק. מיקרוסופט בצעד אולי קצת פזיז מעיזה לשחרר את המערכת החדשה, בערך חצי שנה לפני המתחרה הגדולה בתחום – סוני עם הפלייסטיישן 3. אני אומר צעד פזיז, כי עם כל השיפורים שחלים בתחום החומרה כל הזמן, רק לפי סכמטיקה על הנייר, נראה שהמערכת של מיקרוסופט תהיה "חצי דור" לפני המערכת של סוני. כשסוני ישיקו, הפלייסטשיין 3 תהיה יותר מהירה, יותר מרשימה, עם משחקים שנראים עוד יותר כמו סרטי תלת-מימד שעד היום ראינו בין "טבלה" ל"טבלה" במשחקים (CUT SCENES מה שנקרא). ככה לפחות נראה לפי הקדימונים שמשחררים לנו. לא שה-XBOX360 לא מרשימה. רק בשביל לשחק DEAD OR ALIVE 4 שווה לרכוש אותה ב-300$ בארה"ב, או אפילו ב-$400 עם שלט אלחוטי וכונן זעיר. רק לאחרונה גיליתי את הפוטנציאל שיש למערכת פלייסטיישן 2 (לדוגמא שימוש בכונן קשיח) ואפילו לא ממש הספקתי לבחון את ה-XBOX לעומק (נגיד עם מערכת ה XBMC מותקנת – מערכת חינמית שנותנת לXBOX הוותיק שימושיות של נגן מדיה דיגיטלית מלא). אני מרגיש שענקי הקונסולות קצת מזדרזים, שלא נאמר קופצים החוצה מהבית לפני שהספיקו לנעול נעליים. לדידי ה-XBOX הוותיקה רק מראה כמה מערכת החלונות שאנחנו משתמשים בה באופן קבוע מסורבלת. כי אותה מערכת משחקים בת 4, היא בעצם פי.סי לכל דבר, אפילו עם מעבד קצת חלש (CELERON 700), והמשחקים בה מרשימים. עד עכשיו סרבתי בכלל להתייחס לXBOX ברצינות בגלל סיבה זו בדיוק, אפילו שמכל עבר שמעתי רק דברים טובים על המכונה. אולי חיכיתי ל XBOX 360 שפועלת על 6 מעבדים מתקדמים עם צ'יפ גראפי של ATI ומיועדת מראש לנסות לכבוש לנו את הסלון עם ניגונים נוחים של דיוידי וסרטים דיגיטליים, והכל באיכות של טלויזיית HD. אולי בכל זאת אני אמתין ל- PS3 (שמתפארת ב-8 מעבדים מתקדמים עם צ'יפ גראפי של NVIDA) כי ממש לא מיציתי את הפוטנציאל הגלום ב- PS2. פוטנציאל שענקי הקונסולות מתכוונים, כך לפחות לפי התחזיות, להביא לנו גלום בקונסולות הנקסט-ג'ן. אבל כמו שאני מכיר את עצמי, נראה לי שבסוף יהיו לי שתי קונסולות של הדור החדש. בלי בכלל לבחור בין השתיים. נכון, יהיו הרבה שלטים אלחוטיים מסתובבים בבית, אבל לפעמים צריך לסבול קצת בשביל להנות יותר. תלוי כמה אני אעמוד בפיתוי של רכישת XBOX 360 ומה יהיה מצב החשבון בנק.
מספר הערות ותהייות:
- שמתם לב שהמעבד הגראפי של XBOX הוותיק הוא של NVIDA, בעוד שהמעבד הגאפי של PS3 עבר NVIDIA כש XBOX360 עברו ל ATI?
- למה בעסקת החבילה של XBOX 360 שעולה $100 יותר (33% יותר) מקבלים רק שלט אלחוטי אחד ולא שניים? ולמה הכונן הקשיח כל כך קטן? 20 ג'יגה? זה בערך 5 משחקים. למה לא 500 ג'יגה? לא שווה לקנות את הגרסה הפשוטה ושלטים של לוג'יטק נניח? עם כונן 500 ג'יגה של מקסטור נניח?
- VIRTUA FIGHTER5 על ה PS3 נראה הרבה יותר מרשים מ DEAD OR ALIVE4 על ה XBOX360, או שזה רק הדמיון שלי?
- למה רוב המשחקים המוכרזים על ה XBOX360 שיוצאים איתה הם בעצם משחקים קיימים "מהדור הישן" רק עם גראפיקה משופרת, ויש הטוענים עם פחות אפשרויות משחק.
- ופנייה אישית למפתחי המשחקים: יפה שאתם משקיעים בגראפיקה וריאליזם ויזואלי (הרבה דיבור על "מעבדי פיזיקה"). מה עם משחקים באמת שווים? מתי פעם אחרונה אמרתם על סרט שהוא מצולם יפה אבל משעמם? גם במשחקים זה צריך להיות ככה. לפעמים אני תוהה אם נהניתי יותר לשחק בגלאקסי בתחילת שנות השמונים יותר מב GUN עכשיו (וזה משחק מעולה) בגלל שהיתה משחקיות יותר שווה, ולא בגלל שהייתי צעיר בשנים.
אני לא מישהו שוויתר על למצוא את עצמו
המגזין המשעשע The Onion על אחד שבניגוד לכותב שורות אלו וויתר על החיפוש העצמי שלו, אחרי 38 שנים של נסיון.
כותב שורות אלו טוען שהוא כמעט מצא את עצמו, ודוחה ויתורים כאלו מכל וכל.
עצמי, אני כבר בא.
אגב, ראיתי אתמול הופעה של אפרת גוש והיה מרגש.