גיליתי פתאום בסטאר וורלד את "Little Britain" . תוכנית סקטצ'ים קורעת. שני שחקנים עיקריים, והרבה מאד שחקנים בריטיים מהשורה הראשונה שחוזרים בפרקים שונים, כמו אנתוני סטיוארט הד (ג'יילס מבאפי) בתפקיד ראש הממשלה. הרבה גברים בלבוש של נשים, כמסורת זהו-זה, וגם כמה ראנינג גאגס על העובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו מתעלמים מהעובדה שאלו גברים. חלק מהקטעים מתחילים בקריינות, בטח בשביל להקנות להם תחושה דוקומנטרית. משעשע לגלות שהקריין הוא לא אחר מאשר טום בייקר, ששיחק את דוקטור הו אי שם בשנות השבעים. מה שמוביל אותי לספר על העונה החדשה של דוקטור הו שהתחילה מנשבת לפי רוחות הקריסמס. קצת משונה להתרגל לשחקן החדש (או הגלגול העשירי) של הדוקטור. היה משהו קצת פחות גאוותני ויותר משועשע בקריס אקלסון. מצד שני דיוויד טננט מקנה לדוקטור תחושה קצת ג'יימס בונדית, שזה תמיד טוב.
מתי הדוקטור יגיע ליס? מתי יס יפסיקו עם הרירנים של סמק דה פוני ואפידורל (תוכניות סקצ'ים נשיות – הגרסה הבריטית המעולה, והישראלית הלא רעה בכלל) ויביאו את ליטל בריטן? או סדרה אחרת של אותו צוות, Rock Profile שאשמח לוודא האם גם היא אכן טובה לא פחות כמו שטוענים גולשים ב-IMDB.
בילי פייפר כרוז ודיוויד טננט כדוקטור העשירי
ארכיון חודשי: ינואר 2006
פוסט סילבסטר
ואו. איזה הנגאובר. עדיין לא עבר לי בשעה כזו.
אירועי הערב הקודם הם מעין חזיון. אני לא משוכנע מה היה שם ומה לא.
אני די משוכנע שהיתה מסיבה, והיו המון אנשים, וחיכיתי המון זמן על הבאר.
כל השאר פחות או יותר זה מן ערבול כזה של אירועים.
אני נזכר ב-4 בירות בדיוק שרנדי, אח של ארל צריך לשתות בשביל להיות בנאדם נורמלי. אני די משוכנע שכמות הוודקה שהמערכת שלי ספגה אתמול היתה יותר מ-4 בירות. הל אוף א נייט.