גנבי פרסומות

אתם מכירים את הפרסומות האלו של גוגל, כן? לא קשה להכיר כי כתוב Ads By Google. הנה יש כאן בצד כמה וכמה כאלו.
מגמה ברוכה. האתרים, או שטחי המדיה, כפי שנהוג לקרוא להם בעולם הפרסום, מקבלים כסף לפי כמות ההקלקות על הפרסומות שאצלם, ובלי "לתת פרסום חינם" על ידי חשיפת הברנדים, כי הפרסומות ברובן הן רק בטקסט. לא לחצת, המפרסם לא שילם, גוגל לא שילמה, אתר המדיה לא קיבל תשלום.
מה עשה הישראלי החכם והתחמן, פרסם בטקסט הזה מספר טלפון. למה אתר אם אתה יכול להשאיר שם טלפון, חשב המפרסם המתחמן. ככה הוא מפרסם חינם, מי שמתעניין מתקשר למספר הכתוב, ואף אחד לא משלם כסף לאף אחד, ואתרי המדיה העמלים על פרסום תוכן שמביא אליו גולשים, לא מרוויחים. באסה.

עדכון: הפוסט נערך ב 11-9-08 בעקבות מכתב התראה שקיבלתי מגוגל אדסנס. ושוב באותו יום. פתרון להלחם בתופעה אני משאיר לדמיון הקורא.

לילות לבנים בכנען

קצת באיחור שמעתי על היוזמה המבורכת של עיריית תל-אביב, והגעתי כשרוטשילד היה בשיאו. השדרה היתה כמו הטיילת או לחילופין שוק הכרמל. באמת המון אנשים. זה לא שחילקו שם כסף. באו לראות אמנות.
דווקא הייתי מרוצה.
לילות לבנים קיבל הרבה יותר הענות מהדרדלע'ה של יום המוזיקה.
רוטשילד אימפריה! כן ירבו.

אגב, שמעתי שהמונח לילה לבן מגיע במקור מרוסיה, מהלילה הלבן של סנט. פטרסבורג. תמיד חשבתי שזה מונח צהל"י במקורו.

פתרון אנטי-ספאם לוורדפרס

הודות להמלצה של דרדיק ('סתכלו על התמונה, הוא קורץ במיוחד בשבילכם), התחלתי להשתמש במנגנון אנטי-ספאם של דוקטור דייב, ספאם קארמה2 על הבלוג הזה. בנתיים זה חוסך ממני הרבה בלאגן של לא-לאשר תגובות, ולכם פרסום מיידי של התגובות שלכם. כל הכבוד דוקטור דייב. התפעול אפילו יותר נוח מפתרון האנטי-ספאם לדואל שרץ בהצלחה תקופה ארוכה על שרת קורקי.נט, ספאם-אססאסין, (ולאחרונה אומץ על ידי קרן אפאצ'י). תפריטים מפורטים, פתרון turn-key. יותר טוב מדברים אחרים לוורדפרס שהשתמשתי בהם עד כה, ובטח עדיף מלא להשתמש בכלום. אז נכון שזה לא אופן-סורס, כמו שכולנו אוהבים, אלא רק תוכנה חינמית. לדוקטור דייב בטח יש אישוז של אגו. מי עוד יקרא לעצמו גאון לא ידוע?

זכרונות ראפ

Grandmaster Melle Mel
בתחילת שנות השמונים ראפ היה המוזיקה שלי, הרבה לפני שגיליתי את כל הפוסט-פאנק ניו וייב. הייתי מחפש את המוזיקה הזו בכל מיני תוכניות מוזיקה שחורה שהיו מקדישות לקטע היפ-הופ רבע שעה בסוף התוכנית. היתה מן חנות תקליטים כזו על פינת כיכר דיזנגוף, מן מרתף של מטר על מטר, שהיה נחשב מתחרתי ומחובר לעניינים, עם שם כמו בית התקליט או מרכז המוזיקה או משהו כזה. אני זוכר שמצאתי תקליט (כן, תקליט, כזה מויניל שמסתובב מתחת למחט), של Whodini השמחה היתה גדולה, אבל כשמצאתי אלבום אמיתי של Grandmaster Flash & The Furious Five, זו היתה המציאה.
הכוכב האמיתי בתקליט היה אחד מהחמישיית הזועמים, Grandmaster Melle Mel, קראו לו. הוא היה זה שהביא את הראפ מהגטו התרבותי ללהיט עם קטע ראפ בשירה של צ'קה-קאן, אי שם ב 84, הרבה לפני שקטעי ראפ התחילו להופיע כחלק ממצעד הלהיטים הכללי.
היה במלי מל משהו אותנטי, משהו זועם, משהו שדי חסר לי ברוב הראפ שיוצא לי לשמוע היום, וזה לא ממש הרבה.
מל ביצע את שיר הנושא לסרט Beat Street, אולי סרט ההיפ-הופ או הברייקנדס, איך שכונה אז, האולטימטיבי (לפחות ברלוונטיות התקופתית שלו) ואת The Message, New York New York, ו- White Lines. מאז פחות או יותר הוא השתתק. קראתי שהוא הוציא איזה אלבום ב97', אחרי שתיקה ארוכה של כ-10 שנים, שלא נמכר כל כך ושלא ניתן להשיגו. מאז מה?

ואגב, בדיוק שמתי לב, שה PR Troopers שדיברתי עליהם קודם מתארחים בתקליט החדש של הדג נחש, בשיר "להביא את המכה", ואני לא בטוח שההפקה הוציאה מהם את המיטב שלהם. אבל מה, לפחות נגעו בזרם המרכזי.

בלוק פארטי שנקין

היה אתמול איזה אירוע מוניציפלי בתל-אביב. מן נסיון ישראלי להצטרף ליום המוזיקה הבינלאומי, או משהו כזה. בטח קראתם על זה כבר איפשהו, אז אני אחסוך. ציפיתי ליותר ממופעי רחוב, ולא נראה לי שהפוטנציאל, כאירוע תרבותי של כזה יום מומש במלואו. בטח דברים כאלו ישתפרו בעתיד, אם תהיה קצת יותר מוטיבציה מהצד המארגן. העניין היחיד שנהניתי ממנו היה בלוק פארטי בגינת שנקין, לפחות בחלק שבאמת הופיעו בו, שנמשך בערך רק איזה 30 דקות.
בדיוק שלשום התחלתי לראות את הדוקומנטרי של דייב שאפל על הבלוק פארטי שהוא ארגן (סרט שנקרא באופן מפתיע Block Party). בלוק פארטי במקור, היא מסיבת היפ-הופ, שהאחים העניים בגטו מארגנים לחבר'ה מהבלוק. יענו משהו שכונתי. הרבה ביטים כבדים, ראפ, וברייקדאנדס. מסורת שהחלה עוד בימי האולד-סקול של הראפ, אי שם בתחילת שנות השמונים.
áìå÷ôàøèé ùð÷éï
ונחזור אלינו. בגינת שנקין, לייבל ההיפ-הופ האנדרגראונדי היי פייבר ארגן מן כזה בלוק פארטי בהשתתפות PR TROPERS, המולטי הרכב של הלייבל. הופעה פתוחה לקהל, ללא במה, בלי ממש הבדל בין הקהל לאמנים, וכלל אפילו חלקים של באטל ופריסטייל בהשתתפות קהל. באטל, למי שלא ראה את 8 מייל, הוא "קרב" ירידות בין שני הראפרים, ופריסטייל הוא אלתור על הרגע, תוך שימוש באלמנטים מהסביבה או ההתרחשות.
זכור לטוב לוקאץ' איש המערות, היחיד עם "לוק" ייחודי בטרופרז, שנראה כמו מישהו ב Fat Boys, הרכב אולד-סקול ותיק עוד מהתקופה ש FAT כתבו ככה ולא PHAT. אגב שמנים, את השיר השלישי של השמנים שמעתם?
The Fat Boys.
ואם בראפ עסקינן, אני יכול לספר לכם גם על סדרה מוקומנטרית, שמישהו הגדיר אותה כמו המוקומנטרי של Malibu's Most Wanted ו Entourage, על השחקן ג'יימי קנדי והנסיון שלו להפוך לראפר מהשורה. סדרה בהפקה של MTV שנקראת Jamie Kennedys Blowin Up. הפיצוץ של ג'יימי קנדי? בקרוב גם על המסכים הקטנים בארצינו.
אגב Entourage, הפמליה, לצופי Yes+. עונה שלישית כבר משודרת בארצות ניכר. גם היא בטח בקרוב על מסכינו הקט והמקומי.
blowin up

A man for the millennium

I'm a modern man, a man for the millennium. Digital and smoke free. A diversified multi-cultural, post-modern deconstruction that is anatomically and ecologically incorrect. I've been up linked and downloaded, I've been inputted and outsourced, I know the upside of downsizing, I know the downside of upgrading. I'm a high-tech low-life. A cutting edge, state-of-the-art bi-coastal multi-tasker and I can give you a gigabyte in a nanosecond!I'm new wave, but I'm old school and my inner child is outward bound. I'm a hot-wired, heat seeking, warm-hearted cool customer, voice activated and bio-degradable. I interface with my database, my database is in cyberspace, so I'm interactive, I'm hyperactive and from time to time I'm radioactive.Behind the eight ball, ahead of the curve, ridin the wave, dodgin the bullet and pushin the envelope. I'm on-point, on-task, on-message and off drugs. I've got no need for coke and speed. I've got no urge to binge and purge. I'm in-the-moment, on-the-edge, over-the-top and under-the-radar. A high-concept, low-profile, medium-range ballistic missionary. A street-wise smart bomb. A top-gun bottom feeder. I wear power ties, I tell power lies, I take power naps and run victory laps. I'm a totally ongoing big-foot, slam-dunk, rainmaker with a pro-active outreach. A raging workaholic. A working rageaholic. Out of rehab and in denial!

 

I've got a personal trainer, a personal shopper, a personal assistant and a personal agenda. You can't shut me up. You can't dumb me down because I'm tireless and I'm wireless, I'm an alpha male on beta-blockers.

 

I'm a non-believer and an over-achiever, laid-back but fashion-forward. Up-front, down-home, low-rent, high-maintenance. Super-sized, long-lasting, high-definition, fast-acting, oven-ready and built-to-last! I'm a hands-on, foot-loose, knee-jerk head case prematurely post-traumatic and I've got a love-child that sends me hate mail.

 

But, I'm feeling, I'm caring, I'm healing, I'm sharing– a supportive, bonding, nurturing primary care-giver. My output is down, but my income is up. I took a short position on the long bond and my revenue stream has its own cash-flow. I read junk mail, I eat junk food, I buy junk bonds and I watch trash sports! I'm gender specific, capital intensive, user-friendly and lactose intolerant.

 

I like rough sex. I like tough love. I use the “F” word in my emails and the software on my hard-drive is hardcore–no soft porn.

 

 

I bought a microwave at a mini-mall; I bought a mini-van at a mega-store. I eat fast-food in the slow lane. I'm toll-free, bite-sized, ready-to-wear and I come in all sizes. A fully-equipped, factory-authorized, hospital-tested, clinically-proven, scientifically- formulated medical miracle. I've been pre-wash, pre-cooked, pre-heated, pre-screened, pre-approved, pre-packaged, post-dated, freeze-dried, double-wrapped, vacuum-packed and, I have an unlimited broadband capacity.

 

I'm a rude dude, but I'm the real deal. Lean and mean! Cocked, locked and ready-to-rock. Rough, tough and hard to bluff. I take it slow, I go with the flow, I ride with the tide. I've got glide in my stride. Drivin and movin, sailin and spinin, jiving and groovin, wailin and winnin. I don't snooze, so I don't lose. I keep the pedal to the metal and the rubber on the road. I party hearty and lunch time is crunch time. I'm hangin in, there ain't no doubt and I'm hangin tough, over and out!

– George Carlin "Life Is Worth Losing"

Feeling good, Louis!