היה כיף לחזור למחוזות ילדות, להזכר בספר שקראתי כצעיר, להזכר בסרט המצוייר שגרם לי לקרוא את סדרת הספרים המופלאה הזו. הסרט של דיסני היה קצת, איך לומר, לילדים. טילדה סווינטון היתה מצויינת בתפקיד המכשפה, את אסלן עשו מרשים, והילדה לוסי היתה מאד חמודה. היה קורטוב של הומור דיסנאי, אבל אולי נהייתי ציני ומריר מדי לסרטים כאלו. היה ברור מי רע, ולמה יש ללחום בעוז. לא היה ברור למה, ומה האינטרס של כולם. הסרט הרגיש לי קצת מכני או מאולץ עלילתית. משהו כמו – כך כתוב בספר, אז לכן נראה את זה.
במילים אחרות, זה ממש לא שר הטבעות, ילדים הם לא הוביטים, ובכלל אחרי שגם התאכזבתי מהארי פוטר 4 במידה דומה (כי 3 דווקא היה מוצלח מהסדרה בנתיים), אולי אני צריך להוריד ציפיות כשאני מתכוון לראות סרט ילדים. פנטזיה או לא פנטזיה.
אם בהחייאת מיתוסים עסקינן, לכו לראות את קינג קונג. זה סרט ענק.
אם אתם ילדים, שווה לבדוק את נרניה. אם קראתם את הספרים כילדים, גם כן. מבוגרים שלא קראו, ספק אם יתעניינו יתר על המידה. תלכו לראות קינג קונג קודם.